רשלנות רפואית בחדר מיון

חדר מיון בבית חולים, מכונה בשנים האחרונות - המחלקה לרפואה דחופה, ומטרתו להעניק טיפול ראשוני מיידי לחולים ולפצועים. חולה המגיע לחדר מיון, עובר סדרת בדיקות על ידי האחות הממיינת, כגון: לחץ דם, דופק וחום, ומתאר בפניה את המחלה או הפציעה שממנה הוא סובל, ואם יש ברשותו מכתב הפנייה מהרופא הוא מוסר לה אותו. סדר הקבלה של החולים והטיפול בהם נקבעים על פי דרגת הדחיפות והחומרה של הבעיה הרפואית.

לאחר האבחון והבדיקות שמבצעת האחות, מקבלים החולים טיפול ראשוני על ידי רופא בחדר המיון המתמחה ברפואה דחופה. במידת הצורך מועברים המטופלים לאחת המחלקות בבית החולים לצורך המשך בדיקות ואשפוז, מועברים לחדר הניתוח, או משוחררים לביתם.

לעתים מגיעים אל חדר המיון חולים המצויים במצב רפואי קשה, או מחוסרי הכרה, והם אינם יכולים לספק פרטים אודות ההיסטוריה הרפואית, או למסור מידע חיוני בדבר אלרגיות ורגישויות לתרופות, או סוג הדם. הצוות הרפואי נדרש להעניק טיפול מקצועי ומסור במצבים קריטיים גם כאשר נמסר להם מעט מידע חיוני.

במקרים שבהם ניתן טיפול שלא עמד בדרישה המצופה מרפואה סבירה, ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית של חדר מיון. כדי להגיש תביעה יש לקבל חוות דעת רפואית של מומחה לרפואה דחופה, אשר יברר מה היו הכשלים, והאם קיים קשר סיבתי בין אופן הטיפול לנזק שנגרם למטופל.
 

מעקב רשלני אחרי מטופל בחדר מיון

תביעת רשלנות רפואית בחדר מיון הוגשה עקב מוות של חולה בבית החולים. על פי עובדות התביעה, החולה הגיע לחדר מיון בעקבות הפניה דחופה של רופאת משפחה. במשך שעות ארוכות נאלץ להמתין מבלי שעבר בדיקה על ידי הצוות הרפואי במקום, ובזמן ההמתנה מצבו הבריאותי התדרדר.

בני משפחתו של המנוח טענו כי לאחר שנבדק על ידי רופאה, הוא נותר בחדר מיון, בשל עומס ומחסור במיטות, ולא חובר למכשיר ניטור, חרף הוראת הרופאה על אשפוזו במחלקה הפנימית. בשלב מסוים יצא המנוח בסיוע בתו לשירותים, ושם הוא התמוטט. הרופאים נאלצו לבצע החייאה והצליחו להחיותו, אולם עקב כך נגרם לו נזק מוחי קשה וכעבור חודשיים הוא הלך לעולמו.

בית המשפט קבע כי נפל פגם בניהול המקרה הקליני, ובשל היעדר רשומה רפואית, בדבר טענות בית החולים לגבי איסור הירידה מהמיטה, לא ניתן לדעת האם ניתנה התייחסות רופא לאבחנה. בית המשפט קבע כי יש להטיל חובת רשלנות רפואית בטיפול בחדר מיון, וחייב את בית החולים לשלם פיצויים לבני משפחתו של המנוח בסך של 160,000 שקלים.

אי אבחון דימום מוחי בחדר מיון

תביעה נוספת בגין רשלנות רפואית בחדר מיון, הוגשה עקב אי אבחון של דימום מוחי. במקרה זה התובעת הגיעה לחדר מיון כשהיא סובלת מחולשה ומסחרחורת. ברשומה הרפואית נרשם כי היא בהכרה מלאה ומצבה הכללי טוב. הרופא נתן לה משככי כאבים ותרופה להורדת לחץ הדם, ולאחר הבדיקה היא שוחררה לביתה.

יומיים לאחר הביקור הראשון, פנתה התובעת לרופא משפחה, והוא הפנה אותה לטיפול נוירוכירורגי. לאחר קבלתה לטיפול היא שקעה למצב של חוסר הכרה, ומבדיקות אובחנה מפרצת של העורק המחבר הקדמי של המוח. עקב כך התובעת נותרה עם חולשה ביד וקשיים בדיבור, ובהמשך הועברה לאשפוז שיקומי כשהיא במצב סיעודי מלא. בית המשפט קבע כי מדובר ברשלנות באבחון של חדר המיון, וחייב את משרד הבריאות לפצות את התובעת בסך של 945,000 שקלים