האם הרופאים היו צריכים לצפות לידה של עובר גדול לאחר הריון עודף?

תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה הוגשה על ידי התובע, בן 19 הסובל משיתוק מוחין קשה, ובני משפחתו כנגד בית החולים "העמק" בגליל. אימו של התובע הגיעה לבית החולים כאשר היא במצב של "הריון עודף", שכן תאריך הלידה המשוער היה כשבועיים לפני מועד הגעתה. בגיליונה הרפואי של היולדת נרשם שמהלך הריונה היה תקין ובעברה שני הריונות תקינים והפלה טבעית. האם אושפזה בבית החולים במשך שבועיים, והייתה נתונה תחת השגחה אשר כללה מעקב אחריה ואחר העובר (קראו עוד על רשלנות בהריון).

ביום הלידה, בשעה 8:30 בבוקר ניתן לאם פיטוצין לזירוז הלידה. מאותה העת ועד ללידה נבדקה האם כעשר פעמים, באופן שפורט בתיק היולדת. הבדיקה האחרונה נעשתה בשעה 17:00 ומהלך הלידה תועד על ידי הרופא המיילד. מהתיאור עלה שעקב ברדיקרדיה קשה, הוצא העובר באמצעות לידת וואקום כשהוא ללא סימני חיים. התובע הונשם לאחר לידתו והועבר למחלקת פגים.

האם היה על הרופאים לאבחן שמדובר בעובר גדול?

19 שנים לאחר מכן הגישו בני המשפחה תביעה נגד בית החולים "העמק". במסגרת התביעה טענו בני המשפחה כי הצוות הרפואי של בית החולים כשל בטיפול ובהשגחה אחר האם במהלך הלידה, וזאת למרות שהיו גורמי סיכון שחייבו פיקוח מוגבר.

לדבריהם, הצוות הרפואי שגה עת התייחס ללידה כאל לידה שגרתית בכל הנוגע לשיטת המעקב אחר מצבם של האם והילוד. לטענת התובעים, לא קוימו בדיקות תכופות ומעקב צמוד אחר האם. אי לכך, התרשלו הרופאים באבחון המצוקה העוברית ומניעת הנזק.

בית המשפט המחוזי סקר את חוות הדעת של המומחים מטעם שני הצדדים. המומחה מטעם התובעים גרס שהאם הייתה בסיכון הריוני גבוה – הן בשל היותה במצב של הריון עודף, והן לנוכח לידות קודמות של עוברים גדולים.

יום ההריון לבדו אינו מעיד על סיכון הריוני

בית החולים הסתמך על חוות דעתו של מומחה מטעמו אשר טען כי על פי מכלול הנתונים לא ניתן היה להתייחס אל האם כאל מי שנמצאת בסיכון הריוני רק מהטעם שעבר תאריך הלידה המשוער. לפי המומחה מטעם בית המשפט, גודל העוברים בלידות הקודמות אינו מהווה נתון רלוונטי, שכן בשום שלב בהריון לא הועלה חשד שמדובר בעובר גדול.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתו של המומחה הרפואי מטעם ההגנה וקבע כי היות ולא נרשמה כל סכנה לעובר גדול במיוחד, אין להטיל את אשמת הרשלנות בנושא זה לכתפי הרופאים המיילדים.