רשלנות רפואית בהגדלת חזה

ניתוחים פלסטיים להגדלה חזה הינם ניתוחים פופולאריים הצוברים תאוצה בתחום הרפואה הקוסמטית בשנים האחרונות. בהגדלת חזה מוחדרים שתלי סיליקון לשדיה של האישה על מנת לעצב מחדש את חזה תוך הגדלת נפחו. הנשים הפונות להליך רפואי זה הינן לרוב נשים אשר אינן מסופקות מגודל וצורת החזה שלהן, נשים שנפח החזה שלהן אבד לאחר היריון או נשים ששדיהן לא התפתחו.

שימו לב, ניתוחים פלסטיים הינם הליך רפואי אלקטיבי אשר נועד לשפר הרגשתה של האישה ולהגביר את בטחונה העצמי ותחושת נשיותה. ניתוח הגדלת החזה אורך כשעה ומתבצע כאשר המטופלת נתונה תחת הרדמה מלאה. במהלך הניתוח מחדיר הרופא את שתל הסיליקון מתחת לשריר החזה או השד של האישה, תוך יצירת "כיס הפרדה".

ניתוח שבוצע על רופא שאיננו מומחה בכירורגיה פלסטית - רשלנות רפואית?

משרד הבריאות מנפיק רישיונות לעיסוק ברפואה כירורגית-פלסטית לרופאים אשר התמחו בתחום במשך כשש שנים לאחר תום לימודי הרפואה הכללית. במהלך שש שנים אלו מוגדר הרופא כמתמחה והוא נחשף למגוון רחב של פגיעות וטיפולים פלסטיים לרבות שימוש במכשור הרפואי המתאים ומקרי קצה.

עם זאת, תקנות פקודת הרופאים הינן פרוצות בנושא ניתוחי הגדלת החזה, כך שרפואה כירורגית פלסטית בתחום זה נתונה לכל רופא האוחז ברישיון הדרוש (רופאי נשים, גניקולוגים וכו'). פרצה זו יוצרת סיטואציה שבה רופאים אשר אינם מומחים לתחום הכירורגיה הפלסטית רשאים על פי חוק לבצע ניתוחים אלו.

חובת ההסכמה מדעת בניתוחים להגדלת חזה

חובת גילוי המידע העומדת בין הרופא המנתח לבין המטופלת שלפניו נמצאת בעיני בית המשפט ברף העליון של הלכת ההסכמה מדעת. הרופא המנתח מחויב להעניק למטופלת את כל המידע הקשור בניתוח שלפניה, לרבות התראה מפני סיכונים אפשריים, אף אם נדירים הם.

במיוחד בתקופתנו, בה עולה קרנה של הרפואה הפלסטית, נוטה בית המשפט לראות בחומרה עבירה על חובה חקוקה זו. ניתוחים להגדלת חזה, שהינם ניתוחי בחירה מובהקים, מטרתם לשפר את איכות חייו של המטופל, אך עם זאת, הם טומנים בחובם סיכונים רבים ככל ניתוח. סיכונים אלו חייבים להיות ידועים למטופלת, על ידי המטפל, עובר לביצוע ההליך הרפואי.

הפסיקה קבעה כי במידה ועסקינן בהליך רפואי שהזמן איננו דוחק כנגדו, על הרופא מוטלת האחריות להעניק למטופלת את כל המידע הקשור לגבי הניתוח, לרבות סיכויי הצלחה וסיכונים, בפרק זמן סביר טרם היכנסה לחדר הניתוחים. פעמים רבות ידחה בית המשפט על הסף טפסי הסכמה מדעת לניתוחים פלסטיים, גם במידה ונחתמו בכתב, וזאת במקרים בהם לא פורט כל המידע נשוא ההליך על בוריו, או כאשר הוחתמה המטופלת זמן קצר לקראת הניתוח (לדוגמא ביום הניתוח).

בית המשפט מפרש את כוונתו של המחוקק בעניין חובת ההסכמה מדעת בניתוחים מסוג זה, כהחלטה אשר עליה להתקבל אצל המטופלת אגב שיקול דעת ובאופן רציונאלי.

מהם הסיכונים הנפוצים בניתוח הגדלת חזה?

התקשות קופסית – תופעת הלוואי הנפוצה ביותר לאחר ניתוח להגדלת חזה הינה התכווצות קופסית. תופעה זו, של התקשחות השד נוצרת בעקבות כניסת הגוף הזר לתוך השד והיווצרות מעטפת סביב שתל הסיליקון. פעמים רבות מתקשה מעטפת זו ויוצרת תחושת קשיחות ואי-נוחות בחזה. שכיחותה של התופעה ירד לאחרונה באופן דראסטי וזאת עקב שימוש בחומרים משופרים. במרבית המקרים ניתן יהיה לבצע טיפול רפואי פשוט לאחר הניתוח על מנת לרכך התקשחות השד, אך במקרים קיצוניים עלול לעלות הצורך בניתוח חוזר להתאמת השתל.

דימומים וזיהומים – תופעות אלו של נפיחות, זיהומים ודימומים אינן שכיחות בניתוח הגדלת חזה, אך הן מהתופעות הנפוצות בכל הליך כירורגי. זיהומים נדירים או דימומים מאסיביים עלולים להיגרם כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך הניתוח ולעיתים יעלה הצורך להשיב המטופלת לחדר הניתוח בשנית.

שינוי בתחושה – ניתוח להגדלת חזה משנה לרוב לא רק את צורתו החיצונית של השד, אלא גם את התחושה בו ובייחוד באזור הפטמה והחתך. התחושה המוכרת תחזור על פי רוב לתקינותה לאחר מספר חודשים, אך במקרים מסוימים, לעיתים עקב רשלנות רפואית, עלולים להיווצר נזקים תחושתיים צמיתים בחזה.

פגיעות נפשיות – לא כל הסיכונים בניתוחים להגדלת חזה נובעים מסיבוכים קליניים כגון זיהומים, קשיחות ואובדן תחושה. ביצוע רשלני של ניתוח זה, אשר במהותו הינו הליך הרפואי הנועד לשפר את המראה החיצוני וההרגשה הפנימית, עלול לגרום לפגיעות נפשיות. פגיעות אלו נפוצות במקרים של א-סימטריה בין השדיים, פערים בין הצפיות ולבין המציאות בגודל החזה, נפילת חזה וכו’. לעיתים עצם הכניסה לניתוח נוסף, הנועד לתקן את כשלון הניתוח הראשון, מהווה לכשעצמה אירוע טראומתי לאישה.