www.rashlanut-refuit.org

האם רשלנות רפואית באי הפניה לבדיקת דיקור מי שפיר?

האם רשלנות רפואית באי הפניה לבדיקת דיקור מי שפיר?

ע"א 7852/10


אחד הנושאים המרכזיים בענף ה"רשלנות הרפואית" בישראל עוסק בתביעות בגין רשלנות רפואית בהריון. מעקב רשלני אחר הריון, ללא הפניה לבדיקות מתאימות, עלול להסתיים במפח נפש ובלידה של ילד הסובל ממומים קשים. במקרים בהם המומים חמורים ביותר, ייתכן ועסקינן בהולדה בעוולה. דהיינו, טענה כי טוב היה לילד לולא נולד, והרשלנות רפואית באה לידי ביטוי באי מניעת הפלה בזמן. מדובר ב"סוגיה בוערת" מבחינת סדר היום במשרד המשפטים, ובשבועות הקרובים אמורה וועדה בראשות השופט מצא למסור המלצות שונות בנוגע לתופעה של ריבוי תביעות ההולדה בעוולה בישראל.

 

להלן דוגמא למקרה בו לידת תינוק הסובל מתסמונת דאון "שימשה כעילה" לתביעת רשלנות רפואית בטענה של הולדה בעוולה. אישה נכנסה להריון רביעי ספונטני בגיל 34. במהלך השבוע השמיני להריון האישה הגיעה למרפאתו של רופא משפחה וזאת על מנת לברר האם היא בהריון. הרופא אישר את ההריון ושמונה שבועות לאחר מכן הגיעה האישה לרופא נשים. רופא הנשים שלח אותה לבדיקת חלבון עוברי ובדיקה כאמור בוצעה כעבור שלושה שבועות. תוצאותיה של הבדיקה הנ"ל היו – "סיכון משוקלל לתסמונת דאון לפי הבדיקות והגיל (של האישה) – 1:535". יחד עם זאת, האישה הופנתה לרופא המטפל לשם ייעוץ והסבר התוצאות – לא יאוחר מהשבוע ה-20 להריון. האישה הגיעה "רק" בשבוע ה-22 לרופא הנשים והופנתה לבדיקת סקירת מערכות.

 

עוד מאמרים בנושא:
תסמונת דאון - כיצד מאבחנים ומתי רשלנות רפואית?


בבדיקת האולטרסאונד, אשר נערכה לה כעבור שלושה שבועות נוספים, נמצאו ממצאים "חשודים" – "אגן כליה A-P 5 מ"מ". אי לכך, הרופא המליץ על מעקב וסקירה מכוונת. כעבור מספר ימים, האישה שבה לביקור נוסף אצל רופא הנשים והלה הפנה אותה לבדיקת סקירת מערכות מכוונת. בבדיקה זו נמצאו ממצאים "חשודים" נוספים – עצם הירך לא תאמה את השלב ההתפתחותי של העובר וקיבתו של העובר הייתה קטנה מאד.


ילד נולד עם תסמונת דאון


הרופא אשר ערך את הבדיקה קבע כי הוא "ממליץ לשקול מחדש את הצורך בביצוע קריוטיפ". כמו כן, האישה הופנתה להשלמת סקירת המערכות ולבדיקת "אקו לב עובר". היא שבה לרופא הנשים ונשלחה על ידו לביצוע הבדיקות הנוספות. עם זאת, האישה לא ביצעה את הבדיקות הנ"ל וחזרה לרופא הנשים רק בגין אנמיה בשבוע ה-35 להריון. בסופו של היום, הילד נולד כאשר הוא סובל מתסמונת דאון. ההורים הגישו בגין לידתו של הקטין תביעה כנגד רופא הנשים בגין "הולדה בעוולה". נטען כי מדובר ברשלנות רפואית בהריון והתביעה הועמדה על סך של כ-6.5 מיליון שקלים.


ההורים טענו לשלושה כשלים עיקריים:

  1. הצוות הרפואי אשר טיפל באישה לא הציע לאחרונה לעבור בדיקת שקיפות עורפית.
  2. לא ניתנו לאישה הסברים מפורטים אודות משמעותיות הבדיקות אליהן הופנתה.
  3. האישה לא הופנתה לייעוץ גנטי למרות המלצותיו של הרופא אשר ערך את סקירת המערכות המכוונת. המומחה מטעם התביעה היה סבור כי במידה והאישה הייתה מופנית לייעוץ גנטי, קופת החולים הייתה מממנת עבורה בדיקת דיקור מי שפיר (המגלה תסמונת דאון בשיעורי הצלחה של כ-100%).


בית המשפט: "לא מדובר ברשלנות"


בית המשפט המחוזי בחיפה בחן את התביעה וקבע כי דינה להידחות. בפסק הדין במחוזי, אשר ניתן באוגוסט 2010, נקבע כי לא כל אישה בהריון מופנית לביצוע בדיקת מי שפיר, וזאת בשל הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בבדיקה זו. כמו כן, נקבע כי ככל שהדבר נגע לדיקור מי שפיר, עסקינן בבדיקה פולשנית הטומנת בחובה סכנת הפלה, וכל המומחים היו מאוחדים בדעתם כי לא היה צורך להפנות את האישה לבדיקה זו לאור תוצאות סקירת המערכות המכוונת.

 

עוד פסקי דין בנושא:
אי גילוי תסמונת דאון למרות מעקב הריון צמוד, האם רשלנות?
הריון מרובה עוברים ולידה עם תסמונת דאון - האם רשלנות בהריון?
מהו המשקל שיש לרמת תסמונת הדאון במסגרת תביעה בגין הולדה בעוולה?
האם הרופאים התרשלו באבחון תסמונת דאון במהלך ההריון?
סירוב ביצוע דיקור מי שפיר - תסמונת דאון שמהווה הולדה בעוולה?


בית המשפט הדגיש כי הרופאים פעלו כראוי כאשר הפנו את האישה לבדיקות אחרות, לא מסוכנות, כגון ייעוץ גנטי ואקו לב עובר. חרף טענותיו של המומחה מטעם התביעה בחוות דעתו הרפואית (אשר צורפה לכתב התביעה), האחרון "הודה" בחקירתו בבית המשפט כי בנסיבות מקרה זה "גם הוא לא היה מורה על ייעוץ גנטי לשם שקילת דיקור מי שפיר, אלא על הפניית האישה לביצוע הבדיקות הנוספות" (כפי שבוצע בפועל).


התובעת התנהלה באדישות בהריון ולא הלכה לבדיקות אליהן הופנתה


למעשה, בית המשפט קבע כי לאחר שהרופא אשר ערך את הסקירה המכוונת המליץ על אקו לב עובר (יצוין כי כ-30% מהעוברים הסובלים מתסמונת דאון, סובלים גם ממומים בלב), ולאחר שהאישה קיבלה הפנייה לבדיקה זו מרופא הנשים, ניתן היה לקבוע כי הרופאים פעלו "כפי שרופאים סבירים היו פועלים בנסיבות העניין".


לעומת זאת, בית המשפט ציין כי דווקא התובעת, האישה, בחרה מטעמים השמורים עימה שלא לבצע את הבדיקות הנוספות. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי התנהלות זו אפיינה את האם בכל ההריון. לדוגמא, האישה פנתה לרופא נשים לראשונה רק בשבוע 16 להריון, לא פנתה כלל לטיפת חלב, ולא הגיעה לייעוץ אצל הרופא המטפל לאחר החלבון העוברי (חרף המלצה מפורשת לעשות כן עד שבוע 20).

 

גם טענותיהם של התובעים בדבר רשלנות באי מתן הסברים על בדיקת דיקור מי שפיר, סיכוניה ומשמעותה, נדחו בבית המשפט המחוזי. נטל ההוכחה אמנם עבר לרופא בסוגיה זו (בשל העדר רשומה רפואית), אך נקבע כי הרופא הצליח להוכיח מתן הסברים ראויים וסבירים לאם אודות הבדיקה הפולשנית. זאת ועוד, רופא הנשים לא היה הרופא היחיד שהסביר לאישה על מי שפיר (גם הרופא מסקירת המערכות המכוונת הסביר אודות הבדיקה).
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,