רשלנות רפואית בניתוח קשירת חצוצרות, מתי תוגש תביעה?

קשירת חצוצרות הוא הליך כירורגי לצורך עיקור נשים, הנחשב לאמצעי מניעה קבוע לכל החיים ומיועד לנשים שהגיעו לגיל מסוים ולמספר הילדים הרצוי. ההליך מתבצע על ידי גניקולוג, כאשר בני הזוג מחליטים שהם אינם רוצים עוד ילדים, או כשהאישה מבוגרת מדי להרות וגיל ההריון עלול להוות סיכון עבורה, או כאשר אין ברצונה ללדת יותר.

ניתן לבטל את ההליך באמצעות ניתוח חוזר, במקרים שבהם האישה מחליטה להיכנס להריון שוב, אולם השחזור נחשב למסובך ויעיל רק במחצית המקרים. הניתוח כרוך בסיבוכים שכיחים, הקשורים בהרדמה ובעצם פתיחת בטן, לפרוסקופיה והיסטרוסקופיה, ועלול לגרום להפרעות במחזור הווסת, כתוצאה מפגיעה בחצוצרות ובאספקת הדם לשחלות. 

סיבוכים נוספים עלולים להתרחש כתוצאה מהידבקויות סביב החצוצרה, ואף במקרים חריגים למרות ניתוק או קשירת החצוצרות, נוצרות תעלות חדשות המאפשרות לזרע להיפגש עם הביצית ולגרום להריון בלתי רצוי. תביעת רשלנות רפואית תוגש במקרה שהחצוצרות לא נקשרו כהלכה או כאשר החיתוך לא בוצע במיומנות ובמקצועיות, על פי הפרקטיקה המקובלת בעולם הרופאה. 

הריון לא רצוי לאחר הליך קשירת חצוצרות

בית המשפט השלום בחיפה פסק פיצויים לזוג הורים בגין הריון לא רצוי אשר הוביל ללידה למרות ניתוח קשירת חצוצרות אשר עברה האישה. התביעה בעילת רשלנות רפואית הוגשה נגד המדינה ושירותי בריאות כללית והפיצויים אשר נפסקו להורים עמדו על 100,000 שקלים. 

התובעים הם הורים לעשרה ילדים ותביעתם הוגשה בעקבות לידת בנם העשירי. מדובר בילד בריא אשר נולד לאחר שהאם עברה הליך קשירת חצוצרות במסגרת ניתוח קיסרי ללידת אחיו הגדול. הפיצויים נפסקו להורים בגין פגיעה באוטונומיה, היעדר הסכמה מדעת, והוצאות רפואיות אשר היו כרוכות בהריון.

ניתוח קיסרי הכולל קשירת חצוצרות

התובעת עברה ניתוח קיסרי בסוף הריונה התשיעי. מאחר שהיא לא רצתה להיכנס להריונות נוספים, הוצע לה לעבור ניתוח קיסרי הכולל קשירת חצוצרות. התובעת הוזמנה להכנה ולניתוח ביום למחרת. היא הוחתמה בחדר מיון יולדות על הסכמה לניתוח קיסרי – BTL. ואכן, הרופאים ביצעו ניתוח קיסרי וכתבו בסופו כי החצוצרה של התובעת נקשרה בתום הניתוח בשיטת פרקלנד.

בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו כדי לעמוד על סוגיית הרשלנות שהייתה במחלוקת בין הצדדים. המומחה הרפואי, אשר ערך בדיקות ובמסגרתן בחן קטעי רקמות של התובעת, קבע כי הניתוח התבצע באופן חלקי בלבד. מספר חודשים לאחר הניתוח המדובר התובעת נכנסה להריון פעם נוספת. כמו כן, גם ההריון הנ"ל הסתיים בניתוח קיסרי, והרופאים ציינו כי אחת החצוצרות הייתה תקינה לחלוטין והחצוצרה השנייה הייתה כרותה רק באופן חלקי.

בית המשפט קבע כי מדובר במקרה של הריון בעוולה. כלומר, הריון בלתי רצוי אשר הביא בסופו להולדתו של תינוק בריא. התביעה הוגשה נגד המדינה עקב הטיפול של הצוות הרפואי בבית החולים, ונגד שירותי בריאות כללית בשל טיפול שהוענק לתובעת אצל רופאת המשפחה, אשר לא אבחנה את ההריון אלא בשלב מאוחר.

בנוגע להסכמה מדעת, בית המשפט קבע כי ההורים לא קיבלו מידע על האפשרות שהניתוח ייכשל והמידע אשר נמסר להם בנוגע להליך הוגדר כ"כללי ובלתי מספיק". עם זאת, לא נפסקו להורים פיצויים בגין עלויות הטיפול בילד, אלא רק עבור הפגיעה באוטונומיה ופיצוי בגין נזקיהם הישירים של ההורים במהלך ההריון.

ת"א 4503-06