www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בניתוח קשירת חצוצרות, מתי תוגש תביעה?

רשלנות רפואית בניתוח קשירת חצוצרות, מתי תוגש תביעה?

קשירת חצוצרות הוא הליך כירורגי לצורך עיקור נשים, הנחשב לאמצעי מניעה קבוע לכל החיים ומיועד לנשים שהגיעו לגיל מסוים ולמספר הילדים הרצוי. ההליך מתבצע על ידי גניקולוג, כאשר בני הזוג מחליטים שהם אינם רוצים עוד ילדים, או כשהאישה מבוגרת מדי להרות וגיל ההריון עלול להוות סיכון עבורה, או כאשר אין ברצונה ללדת יותר.

 

ניתן לבטל את ההליך באמצעות ניתוח חוזר, במקרים שבהם האישה מחליטה להיכנס להריון שוב, אולם השחזור נחשב למסובך ויעיל רק במחצית המקרים. הניתוח כרוך בסיבוכים שכיחים, הקשורים בהרדמה ובעצם פתיחת בטן, לפרוסקופיה והיסטרוסקופיה, ועלול לגרום להפרעות במחזור הווסת, כתוצאה מפגיעה בחצוצרות ובאספקת הדם לשחלות. 

 

סיבוכים נוספים עלולים להתרחש כתוצאה מהידבקויות סביב החצוצרה, ואף במקרים חריגים למרות ניתוק או קשירת החצוצרות, נוצרות תעלות חדשות המאפשרות לזרע להיפגש עם הביצית ולגרום להריון בלתי רצוי. תביעת רשלנות רפואית תוגש במקרה שהחצוצרות לא נקשרו כהלכה או כאשר החיתוך לא בוצע במיומנות ובמקצועיות, על פי הפרקטיקה המקובלת בעולם הרופאה. 

 

הריון לא רצוי לאחר הליך קשירת חצוצרות

 

בית המשפט השלום בחיפה פסק פיצויים לזוג הורים בגין הריון לא רצוי אשר הוביל ללידה למרות ניתוח קשירת חצוצרות אשר עברה האישה. התביעה בעילת רשלנות רפואית הוגשה נגד המדינה ושירותי בריאות כללית והפיצויים אשר נפסקו להורים עמדו על 100,000 שקלים. 

 

התובעים הם הורים לעשרה ילדים ותביעתם הוגשה בעקבות לידת בנם העשירי. מדובר בילד בריא אשר נולד לאחר שהאם עברה הליך קשירת חצוצרות במסגרת ניתוח קיסרי ללידת אחיו הגדול. הפיצויים נפסקו להורים בגין פגיעה באוטונומיה, היעדר הסכמה מדעת, והוצאות רפואיות אשר היו כרוכות בהריון.

 

ניתוח קיסרי הכולל קשירת חצוצרות

 

התובעת עברה ניתוח קיסרי בסוף הריונה התשיעי. מאחר שהיא לא רצתה להיכנס להריונות נוספים, הוצע לה לעבור ניתוח קיסרי הכולל קשירת חצוצרות. התובעת הוזמנה להכנה ולניתוח ביום למחרת. היא הוחתמה בחדר מיון יולדות על הסכמה לניתוח קיסרי – BTL. ואכן, הרופאים ביצעו ניתוח קיסרי וכתבו בסופו כי החצוצרה של התובעת נקשרה בתום הניתוח בשיטת פרקלנד.

 

בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו כדי לעמוד על סוגיית הרשלנות שהייתה במחלוקת בין הצדדים. המומחה הרפואי, אשר ערך בדיקות ובמסגרתן בחן קטעי רקמות של התובעת, קבע כי הניתוח התבצע באופן חלקי בלבד. מספר חודשים לאחר הניתוח המדובר התובעת נכנסה להריון פעם נוספת. כמו כן, גם ההריון הנ"ל הסתיים בניתוח קיסרי, והרופאים ציינו כי אחת החצוצרות הייתה תקינה לחלוטין והחצוצרה השנייה הייתה כרותה רק באופן חלקי.

 

בית המשפט קבע כי מדובר במקרה של הריון בעוולה. כלומר, הריון בלתי רצוי אשר הביא בסופו להולדתו של תינוק בריא. התביעה הוגשה נגד המדינה עקב הטיפול של הצוות הרפואי בבית החולים, ונגד שירותי בריאות כללית בשל טיפול שהוענק לתובעת אצל רופאת המשפחה, אשר לא אבחנה את ההריון אלא בשלב מאוחר.

 

בנוגע להסכמה מדעת, בית המשפט קבע כי ההורים לא קיבלו מידע על האפשרות שהניתוח ייכשל והמידע אשר נמסר להם בנוגע להליך הוגדר כ"כללי ובלתי מספיק". עם זאת, לא נפסקו להורים פיצויים בגין עלויות הטיפול בילד, אלא רק עבור הפגיעה באוטונומיה ופיצוי בגין נזקיהם הישירים של ההורים במהלך ההריון.

 

ת"א 4503-06


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

פיצויים לתינוק הסובל ממום מולד במערכת השתן - הולדה בעוולה ורשלנות

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 



תגיות: אוביטרל,