רשלנות קוסמטיקאית, מתי תוגש תביעת פיצויים?

נשים וגברים רבים בישראל פונים לא אחת לטיפולי קוסמטיקה אצל קוסמטיקאיות ומכוני יופי. טיפולים קוסמטיים הינם טיפולי עור במהלכם מאבחנת הקוסמטיקאית את סוג העור של המטופלת ואת הטיפול המתאים עבורוה. האם רשלנות מצידה של קוסמטיקאית, לדוגמא באבחון הטיפול המתאים לגוון העור, מצדיקה הגשת תביעה כנגדה? האם רשלנות בטיפולים קוסמטיים מזכה בפיצויים וכיצד בוחן זאת בית המשפט? במילים אחרות, האם בדומה למושג הרופא הסביר, קיים גם מושג של הקוסמטיקאית הסבירה?

על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין, מוטלת על כל אדם החובה לפעול כאדם סביר ונבון בנסיבות העניין. חובה זו, כאשר היא מופרת, עלולה לגרום לנזקים שונים. הפרתה של החובה מקימה אפוא את יסודותיה של עוולת הרשלנות. המושג "סבירות" בעניין זה זוכה לפרשנויות רבות בשל עמימותו. למעשה, כוחה של הסבירות הינו בהתאמת מידתה לנסיבות החיים המשתנות ובגמישותה.

כל בעל מקצוע המעניק שירות בישראל מחויב כלפי לקוחותיו לנהוג באופן אשר עולה עם הנהוג והמקובל בתחום. דהיינו, כפי שמצופה מעורך דין להעניק ייעוץ משפטי מקצועי ואמין, כך מצופה מקוסמטיקאית לפעול במיומנות ואמינות. כמו כן, מוטל עליה לנהוג בזהירות מפני סיכונים, לדוגמא כאשר הטיפול עלול לגרום לנזקים במקרים מסוימים, ולנקוט בכל האמצעים הסבירים בכדי להימנע מפעולות מסוכנות. אמצעי הזהירות עומדים ביחס לסיכון אשר נוצר בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

בניגוד לרופאים, אשר לעיתים מעניקים טיפולים רפואיים במצבי חירום או מחוסר ברירה, קוסמטיקאיות מקבלת פניות מצד מטופלים אשר בוחרים לעבור את הטיפול שלא בשל מצוקה בריאותית. בדומה לניתוחים פלסטיים, אשר הינם אלקטיביים, גם טיפולים קוסמטיים מציבים את חובת הזהירות המוטלת על הקוסמטיקאית ברף הגבוה של המונח.

הסכמה מדעת

היות וטיפולים קוסמטיים אינם הכרחיים לשם ייצוב מצב בריאותי, מוטלת על הקוסמטיקאיות החובה לעדכן את מטופליהן לגבי הטיפול אשר מוענק להם, לרבות בעניינים כגון סיכונים, סיכויי הצלחה, אופן הטיפול, משך הטיפול, שמירה על העור לאחר הטיפול וכדומה. בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, מתוארת ההסכמה מדעת באופן הבא - "מטפל לא ייתן למטופל טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה מדעת לפי הוראות חוק זה. הסכמה מדעת מעידה על כך שהמטופל קיבל החלטה לפנות לטיפול המדובר מתוך גמירות דעת ולאחר שניתן לו המידע הרפואי הרלבנטי (לרבות הדיאגנוזה, הפרוגנוזה, תיאור ההליך, הסיכונים הכרוכים בו, תופעות לוואי, כאבים צפויים וכדומה)".

עוד מאמרים בנושא:
אחריותו של משרד הבריאות על פיקוח על מכונים קוסמטיים

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה במסגרת תביעה כנגד קוסמטיקאית (בעקבות טיפול פילינג רשלני), טענה הנתבעת כי הוראות חוק זכויות החולה אינן חלות על קוסמטיקאיות. בית המשפט קבע כי למרות שהחוק אינו מתייחס לקוסמטיקאיות באופן ברור, הרי שהוראותיו יפות גם כאשר מדובר ברשלנות בטיפולים קוסמטיים.

"אף אם הוראות החוק אינן חלות בעניין זה, הרי שעל כל המבצע טיפול בגופו של אדם, כאשר טיפול זה עלול לגרום לנזק גופני, מוטלת החובה להסביר למטופל את הסיכונים הכרוכים בטיפול מעין זה", נכתב בפסק הדין, "לא ניתן יהיה לשמוע מפי מבצע הטיפול טענות מאוחרות לפיהן לא הזהיר את המטופל בפני הסכנות הצפויות מהטיפול בשל העובדה שלא היה מודע לקיומן של סכנות. לטענה מעין זו אין אלא להשיב כי אם לוקה הידע של המטפל בחסר, מוטב שימנע מביצוע טיפולים, ואין להסכם עם מצב בו בורותו של המטפל מגולגלת לפתחו של המטופל-הנזוק". יתרה מזאת, העובדה כי טיפולים קוסמטיים נעשים מתוך בחירה ולא מתוך צורך, הופכת את קבלת ההסכמה מדעת למשמעותית עוד יותר. הלכה פסוקה היא כי ככל שהטיפול המוענק חיובי ודחוף פחות, כך גוברת באופן משמעותי החובה על המטפל למסור את מלוא המידע הרפואי לגבי ההליך.

כוויות בפנים לאחר טיפול קוסמטי

למרות העובדה שקוסמטיקאית היא אינה רופאה, בפסיקה נקבע כי כמו כל בעלת מקצוע היא מחויבת לנהוג כלפי לקוחותיה באופן מקובל וסביר בתחום עיסוקה. טיפולי קוסמטיקה אצל קוסמטיקאית הם בגדר טיפולים אלקטיביים שנעשים מתוך בחירתם החופשית של מטופלים שאינם סובלים ממצוקה בריאותית כלשהי. בדומה לניתוחים פלסטיים, גם טיפולים קוסמטיים מטילים על קוסמטיקאית חובת זהירות ברף הגבוה כלפי מטופלים ומחייבים אותה למסור להם את מלוא המידע שבידיה אודות הטיפול כולל סיכויי הצלחה, סיכונים אפשריים, משך הטיפול, שמירה על העור לאחר הטיפול ועוד.

בפסק דין ת"א 46382-11-17 נקבע כי צעירה שסבלה מכתמים כהים על פניה אחרי שעברה טיפול קוסמטי לקילוף עור הפנים (פילינג) תקבל מהקוסמטיקאית שביצעה את הטיפול פיצוי בסך של 120 אלף שקלים בתוספת הוצאות משפט. לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קבע כי הקוסמטיקאית הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי המטופלת מאחר שלא הזהירה אותה כראוי מפני חשיפה לשמש ואף המליצה לה על שימוש במשחה שגורמת לפיגמנטציה בעור.

השופט הוסיף כי הקוסמטיקאית הפרה גם את חובת הגילוי שחלה עליה כלפי המטופלת. הקוסמטיקאית לא הזהירה את המטופלת מפני חשיפה לשמש ולא ציינה בפניה כי היא תצטרך להשתמש במקדם הגנה. השופט קבע כי במקרה זה חובת הגילוי חלה ביתר שאת מכיוון שמדובר בטיפול אלקטיבי קוסמטי שאינו הכרחי ולכן יש מקום לבחון את התנהלות הקוסמטיקאית ביתר דקדוק. בהסתמך על חוות הדעת הרפואיות שהגישו הצדדים, השופט קבע כי המטופלת סובלת מנכות בשיעור של 10% בשל כתמים בעור הפנים. בסופו של דבר, השופט קבע כי הקוסמטיקאית התרשלה כלפי המטופלת ולכן תפצה אותה בסך של 100 אלף שקלים בתוספת 20 אלף שקלים עבור שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.

דוגמאות נוספות לפסקי דין:

32,000 שקלים בגין רשלנות באיפור קבוע – א' 594/05 (שלום ראשל"צ) שלמה נ' חסן
התובעת במקרה זה, אלמנה ילידת 1949, ביקשה להטיב את מראה פניה על ידי איפור קבוע בשפתיים ובגבות. אי לכך, התובעת פנתה לנתבעת לשם ביצוע האיפור. לדאבונה של התובעת, בתום הטיפול היא נותרה עם תוצאות לא יפות כגון שפה עליונה אשר שורטטה גבוה מקו השפה ונוצר רושם כאילו לתובעת יש שפם. בית המשפט קבע כי אכן מדובר ברשלנות. הנתבעת טענה כי התובעת הייתה זו אשר ביקשה את שרטוט הקו באופן זה, ולא מדובר ברשלנות מצידה. בית המשפט קבע כי התובעת, אשר הינה אישה פשוטה ולא מלאת דמיון, ביקשה בקשה בלתי הגיונית. במקום זה היה על הנתבעת להזהיר את התובעת מפני האיפור המבוקש ולהציע את האיפור המתאים. משלא עשתה כן, הפרה היא את חובת הזהירות המוטלת עליה. בית המשפט פסק עבור התובעת פיצויים בסך 32,000 שקלים, מרביתם (30,000 שקלים) בגין כאב וסבל.
 

כ-90,000 שקלים בגין טיפול פילינג רשלני - תא (י-ם) 13318-06 חנה מזרחי נ' ענת סיגל ענתבי
בית המשפט השלום בירושלים פסק פיצויים בסך כ-90,000 שקלים בגין טיפול פילינג רשלני אשר ניתן על ידי קוסמטיקאית למטופלת. במקרה זה, הקוסמטיקאית התרשלה כלפי התובעת בכך שניתן לאחרונה טיפול פילינג למרות שגוון עורה הכהה לא התאים לטיפול מסוג זה. כתוצאה מהטיפול הרשלני נותרו בפניה של התובעת כתמים לבנים אשר גרמו לה לעוגמת נפש רבה. במקרה זה נפסקו עבור התובעת פיצויים בסך 55,000 בגין הכאב והסבל, ו-8,000 שקלים נוספים עבור ההוצאות בעבר ובעתיד על תכשירים קומסטיים להסתרת הפגם. כמו כן, בית המשפט פסק כי התובעת תקבל מהנתבעת גם פיצויים בסך 14,600 שקלים עבור שכ"ט עורך דינה, ו-13,000 עבור הוצאות משפט.