www.rashlanut-refuit.org

רשלנות קוסמטיקאית, מתי תוגש תביעת פיצויים?

נשים וגברים רבים בישראל פונים לא אחת לטיפולי קוסמטיקה אצל קוסמטיקאיות ומכוני יופי. טיפולים קוסמטיים הינם טיפולי עור במהלכם מאבחנת הקוסמטיקאית את סוג העור של המטופלת ואת הטיפול המתאים עבורוה. האם רשלנות מצידה של קוסמטיקאית, לדוגמא באבחון הטיפול המתאים לגוון העור, מצדיקה הגשת תביעה כנגדה? האם רשלנות בטיפולים קוסמטיים מזכה בפיצויים וכיצד בוחן זאת בית המשפט? במילים אחרות, האם בדומה למושג הרופא הסביר, קיים גם מושג של הקוסמטיקאית הסבירה?


על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין, מוטלת על כל אדם החובה לפעול כאדם סביר ונבון בנסיבות העניין. חובה זו, כאשר היא מופרת, עלולה לגרום לנזקים שונים. הפרתה של החובה מקימה אפוא את יסודותיה של עוולת הרשלנות. המושג "סבירות" בעניין זה זוכה לפרשנויות רבות בשל עמימותו. למעשה, כוחה של הסבירות הינו בהתאמת מידתה לנסיבות החיים המשתנות ובגמישותה.


כל בעל מקצוע המעניק שירות בישראל מחויב כלפי לקוחותיו לנהוג באופן אשר עולה עם הנהוג והמקובל בתחום. דהיינו, כפי שמצופה מעורך דין להעניק ייעוץ משפטי מקצועי ואמין, כך מצופה מקוסמטיקאית לפעול במיומנות ואמינות. כמו כן, מוטל עליה לנהוג בזהירות מפני סיכונים, לדוגמא כאשר הטיפול עלול לגרום לנזקים במקרים מסוימים, ולנקוט בכל האמצעים הסבירים בכדי להימנע מפעולות מסוכנות. אמצעי הזהירות עומדים ביחס לסיכון אשר נוצר בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.


בניגוד לרופאים, אשר לעיתים מעניקים טיפולים רפואיים במצבי חירום או מחוסר ברירה, קוסמטיקאיות מקבלת פניות מצד מטופלים אשר בוחרים לעבור את הטיפול שלא בשל מצוקה בריאותית. בדומה לניתוחים פלסטיים, אשר הינם אלקטיביים, גם טיפולים קוסמטיים מציבים את חובת הזהירות המוטלת על הקוסמטיקאית ברף הגבוה של המונח.


הסכמה מדעת


היות וטיפולים קוסמטיים אינם הכרחיים לשם ייצוב מצב בריאותי, מוטלת על הקוסמטיקאיות החובה לעדכן את מטופליהן לגבי הטיפול אשר מוענק להם, לרבות בעניינים כגון סיכונים, סיכויי הצלחה, אופן הטיפול, משך הטיפול, שמירה על העור לאחר הטיפול וכדומה. בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, מתוארת ההסכמה מדעת באופן הבא - "מטפל לא ייתן למטופל טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה מדעת לפי הוראות חוק זה. הסכמה מדעת מעידה על כך שהמטופל קיבל החלטה לפנות לטיפול המדובר מתוך גמירות דעת ולאחר שניתן לו המידע הרפואי הרלבנטי (לרבות הדיאגנוזה, הפרוגנוזה, תיאור ההליך, הסיכונים הכרוכים בו, תופעות לוואי, כאבים צפויים וכדומה)".

 

עוד מאמרים בנושא:
אחריותו של משרד הבריאות על פיקוח על מכונים קוסמטיים


בפסק דין אשר ניתן לאחרונה במסגרת תביעה כנגד קוסמטיקאית (בעקבות טיפול פילינג רשלני), טענה הנתבעת כי הוראות חוק זכויות החולה אינן חלות על קוסמטיקאיות. בית המשפט קבע כי למרות שהחוק אינו מתייחס לקוסמטיקאיות באופן ברור, הרי שהוראותיו יפות גם כאשר מדובר ברשלנות בטיפולים קוסמטיים.

 

"אף אם הוראות החוק אינן חלות בעניין זה, הרי שעל כל המבצע טיפול בגופו של אדם, כאשר טיפול זה עלול לגרום לנזק גופני, מוטלת החובה להסביר למטופל את הסיכונים הכרוכים בטיפול מעין זה", נכתב בפסק הדין, "לא ניתן יהיה לשמוע מפי מבצע הטיפול טענות מאוחרות לפיהן לא הזהיר את המטופל בפני הסכנות הצפויות מהטיפול בשל העובדה שלא היה מודע לקיומן של סכנות. לטענה מעין זו אין אלא להשיב כי אם לוקה הידע של המטפל בחסר, מוטב שימנע מביצוע טיפולים, ואין להסכם עם מצב בו בורותו של המטפל מגולגלת לפתחו של המטופל-הנזוק". יתרה מזאת, העובדה כי טיפולים קוסמטיים נעשים מתוך בחירה ולא מתוך צורך, הופכת את קבלת ההסכמה מדעת למשמעותית עוד יותר. הלכה פסוקה היא כי ככל שהטיפול המוענק חיובי ודחוף פחות, כך גוברת באופן משמעותי החובה על המטפל למסור את מלוא המידע הרפואי לגבי ההליך.


דוגמאות לפסקי דין:


32,000 שקלים בגין רשלנות באיפור קבוע – א' 594/05 (שלום ראשל"צ) שלמה נ' חסן
התובעת במקרה זה, אלמנה ילידת 1949, ביקשה להטיב את מראה פניה על ידי איפור קבוע בשפתיים ובגבות. אי לכך, התובעת פנתה לנתבעת לשם ביצוע האיפור. לדאבונה של התובעת, בתום הטיפול היא נותרה עם תוצאות לא יפות כגון שפה עליונה אשר שורטטה גבוה מקו השפה ונוצר רושם כאילו לתובעת יש שפם. בית המשפט קבע כי אכן מדובר ברשלנות. הנתבעת טענה כי התובעת הייתה זו אשר ביקשה את שרטוט הקו באופן זה, ולא מדובר ברשלנות מצידה. בית המשפט קבע כי התובעת, אשר הינה אישה פשוטה ולא מלאת דמיון, ביקשה בקשה בלתי הגיונית. במקום זה היה על הנתבעת להזהיר את התובעת מפני האיפור המבוקש ולהציע את האיפור המתאים. משלא עשתה כן, הפרה היא את חובת הזהירות המוטלת עליה. בית המשפט פסק עבור התובעת פיצויים בסך 32,000 שקלים, מרביתם (30,000 שקלים) בגין כאב וסבל.
 

כ-90,000 שקלים בגין טיפול פילינג רשלני - תא (י-ם) 13318-06 חנה מזרחי נ' ענת סיגל ענתבי
בית המשפט השלום בירושלים פסק פיצויים בסך כ-90,000 שקלים בגין טיפול פילינג רשלני אשר ניתן על ידי קוסמטיקאית למטופלת. במקרה זה, הקוסמטיקאית התרשלה כלפי התובעת בכך שניתן לאחרונה טיפול פילינג למרות שגוון עורה הכהה לא התאים לטיפול מסוג זה. כתוצאה מהטיפול הרשלני נותרו בפניה של התובעת כתמים לבנים אשר גרמו לה לעוגמת נפש רבה. במקרה זה נפסקו עבור התובעת פיצויים בסך 55,000 בגין הכאב והסבל, ו-8,000 שקלים נוספים עבור ההוצאות בעבר ובעתיד על תכשירים קומסטיים להסתרת הפגם. כמו כן, בית המשפט פסק כי התובעת תקבל מהנתבעת גם פיצויים בסך 14,600 שקלים עבור שכ"ט עורך דינה, ו-13,000 עבור הוצאות משפט.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח תיקון קוצר ראיה בניתוח לייזר - שיטת P.R.K

התובע עבר, אצל הנתבעת, ניתוח לטיפול בקוצר ראייה ממנו הוא סבל. הניתוח בוצע באמצעות מכשיר המשגר קרני לייזר (מסוג Excimer), בשיטה המכונה P.R.K.  

פיצויים לאחר רשלנות רפואית בניתוח פלסטי באף - צלקת וחור בקצה האף

התובע עבר ניתוח פלסטי אשר הותיר באפו מספר כשלים בולטים: צלקות, חור במחיצת האף ונפיחות בולטת. התובע זכה בפיצוי על נזק לא ממוני והחזר כספי בגין הניתוח 

פיצויים למטופל הסובל מסנוור וטשטוש ראיה לאחר ניתוח לייזר רשלני

האם התובע נתן את הסכמתו מדעת לביצוע ניתוח לתיקון ראיה בלייזר. האם היות והתובע סובל מסנוור וטשטוש ראיה, זכאי הוא לפיצויים בגין רשלנות רפואית? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בניתוח לתיקון ראייה בלייזר

דחיית תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בעקבות ניתוח רשלני לתיקון ראיה בלייזר... 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית במתן הסבר וחובת גילוי מוגברת לניתוח לייזר

חובת גילוי מוגברת מוטלת על רופאים אשר מבצעים ניתוחי לייזר אלקטיבייים לשיפור הראיה. במקרים בהם לא הוסבר למטופל אודות הטיפול לפרטי פרטים. קיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית... 

פסק דין העוסק בנזק בלתי הפיך שנגרם בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בביצוע ניתוח לייזר לתיקון ראיה, LASIK, הניתוח גרם לנזק בלתי הפיך... 

פיצויים בגין שיתוק ביד לאחר ביצוע לידה על ידי מיילדת ללא רופא

בעקבות ביצוע הלידה על ידי מיילדת, וללא רופא, סובלת התינוקת משיתוק ביד... 

כתמים לבנים לאחר הסרת שיער בלייזר - האם רשלנות בטיפול קוסמטי?

מטופלת אשר ביקשה להסיר שיער בלייזר סובלת כיום מכתמים לבנים על עורה. האם מדובר בעילה לתביעת פיצויים בגין רשלנות בטיפול קוסמטי? 

פסק דין בעניין רשלנות בהסרת קעקוע שהותירה צלקות

התובע עתר לפצותו בגין רשלנות רפואית בהסרת קעקוע שהותירה צלקות בגופו... התובע התאבד בגין הצלקות המכוערות שנותרו לאחר הטיפולים... 

פסק דין בביצוע השתלת שיער רשלנית אשר גרמה לכאב ראש תעוקתי

לטענת התובע, בעקבות השתלת שיער הוא פיתח תופעה נפשית פיסית של כאב ראש תעוקתי... 

פיצויים בעקבות הסרת שיער בלייזר ופגיעה באוטונומיה

בית המשפט השלום בתל אביב בחן תביעה אשר הונחה לפתחו בגין רשלנות בהסרת שיער... 

רשלנות רפואית בהסרת שיער בפנים גרמה לשיעור יתר

בית המשפט פסק פיצויים עבור אישה צעירה אשר טיפולים להסרת שיער בלייזר גרמו לה לשיעור יתר... 

השתלת שיער גרמה לסכיזופרניה - האם רשלנות רפואית?

אדם קיבל טיפול השתלת שיער ולאחר ההליך הרפואי סבל מסכיזופרניה. האם מדובר ברשלנות המזכה בפיצויים? 

צלקת בעקבות טיפול במרפאה קוסמטית

בית המשפט התייחס לכך שהתובעת פנתה למרפאה רק כשנה לאחר הטיפול, ומכך ניתן היה ללמוד שמדובר בצלקת מינורית אשר לא פגעה בתובעת פגיעה של ממש... 

הסרת שיער באינפרא אדום - רשלנות רפואית בגין טיפול לא מקצועי

פיצויים למטופל אשר ביקש להסיר שיער באמצעות טיפולים באינפרא אדום. המטפלות לא היו מקצועיות דיו... 

תביעה בגין רשלנות בהסרת שיער - לא לצמיתות ולא באופן מוחלט

התובע עבר טיפולים רבים (שש שנים ו-18 מפגשיפ) לצורך הסרת שיער בלייזר. עם זאת, השיער לא הוסר באופן מוחלט, ולא הוסר לצמיתות... 

פיצויים בגין רשלנות רפואית במסגרת טיפול להעלמת נימים ברגליים

פיצויים בגין רשלנות רפואית במסגרת טיפול קוסמטי להעלמת נימים ברגליים... 

טיפול קוסמטי רשלנות - תכשיר להחלקת שיער גרם לנשירה

האם נשירה בגין שימוש בתכשיר החלקת שיער מהווה עילה להגשת תביעה בעניין רשלנות רפואית בטיפול קוסמטי? 

תביעה בגין כוויה וצריבה לאחר טיפול אישי להסרת שיער תוך שימוש בקרם

קרם להסרת שיער לא היה עם הוראות השימוש הנדרשות ועל כן תביעה נגד החברה המייצרת אותו התקבלה בבית המשפט. הקרם גרם לתובע לכוויה וצריבה... 

פיצויים בגין נזקים בטיפול להסרת שיער

בהתחשב בעובדה שלתובעת נגרמו כוויות מדרגה שניה בגב שוקי רגליה והיא נדרשה לאשפוז של ששה ימים ולטיפולים רפואיים ולנוכח המצוקה הנפשית הזמנית שהתפתחה אצל התובעת אשר בחלקה ניתן לייחסה לתוצאות הטיפול ולטיפולים הנפשיים שקיבלה התובעת, ראיתי להעמיד את הפיצוי בגין סבלה של התובעת על סך של 30,000 ש"ח...