רשלנות מנהלית - אימתי רשלנות רפואית?

מדי שנה, מוגשות לפתחן של הערכאות המשפטיות בישראל תביעות רבות בגין רשלנות רפואית. התובעים בתביעות מסוג זה טוענים כי בגין רשלנות רפואית בטיפול אשר ניתן להם, נגרמו להם נזקי גוף שונים. בדרך כלל, הנתבעים הישירים בתביעות רשלנות רפואית אינם הרופאים בעצמם אלא המוסדות הרפואיים. לא אחת, מוסדות רפואיים אלו נמצאים בבעלותה של המדינה ואז המדינה יושבת על ספסל הנתבעים.

רשלנות רפואית איננה רק רשלנות מצידו של מי מהצוות הרפואי. נכון, על פי רוב מדובר ברשלנות רפואית של רופא, אחות, אסיסטנט וכדומה. עם זאת, רשלנות רפואית יכולה להיות במקרים מסוימים גם רשלנות מנהלית. תביעות אלו מופנות כנגד אופן התנהלותו של המוסד הרפואי. לדוגמא, חיסכון מבחינת שיקולי תקציב אשר הסב נזק למטופלים. במקרים בהם נכנסים לשיקולים הרפואיים שיקולים זרים, ייתכן ותקום לנפגע עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

עוד מאמרים בנושא:
זיהום לאחר טיפול רפואי בבית חולים, מתי תוגש תביעת רשלנות רפואית?

רופאים אשר מוצאים עצמם נתבעים בתביעות רשלנות רפואית, מנסים לא אחת לגלגל את האחריות לפתחו של המוסד הרפואי באומרם – לא מדובר ברשלנות רפואית אלא רשלנות מנהלית, רוצה לומר, פעלתי לפי הנהלים בבית החולים. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי רשלנות מנהלית איננה מהווה מטריית הגנה לרופא רשלן. מעשיו של הרופא נבחנים לגופם, ונהלי בית החולים נבחנים אף הם. לעיתים, ניתן לחלק את נטל האחריות, אך רופא אשר מתרשל במסגרת הטיפול בחולה, אל לא להלין על אחרים.

שיקולי תקציב בתור רשלנות מנהלית

פסק דין חשוב בעניין זה ניתן ביוני 2008 בבית המשפט המחוזי. בפסק דין זה נקבע כי רופאים אינם רשאים לערב שיקולים זרים כגון תקציב בבואם להעניק למטופל את הטיפול הרפואי. פסק דין זה מוסיף וקובע כי ניתן להטיל רשלנות מנהלית גם לאחר רשלנות רפואית של רופא פרטי. במקרה זה נטען כי רופא אשר שחרר מטופל לביתו, פעל באופן רשלני. הרופא המליץ לבני משפחתו של המטופל כי בהתאם לתוצאות הבדיקה כדאי להם לאשפז את המטופל במכון לשיקום הלב אשר נמצא ליד בית החולים.

הסיבה לכך הייתה תקציבית. במידה והמטופל היה נשאר בבית החולים, היה צריך המוסד הרפואי לשאת בנטל הכלכלי של אשפוזו. עם זאת, אשפוזו במכון לשיקום לב היה אמור לצאת מכיסו של המטופל. שיקול זה של הרופא הביא לתוצאה מצערת. המטופל הגיע לביתו ולאחר זמן קצר התמוטט. בית המשפט קבע כי הרופא פעל תוך רשלנות רפואית שכן חייו ובריאותי של המטופל חשובים מהרווח הכלכלי של בית החולים.

רשלנות מנהלית בגין אי קיום נוהל מעקב אחר טיפול

מקרה נוסף של רשלנות מנהלית אשר מהווה רשלנות רפואית הינו מקרה של חולה שלא הופנה לבדיקה מקיפה משום שתיקו הרפואי "נפל בין הכיסאות". מדובר בחולה שהיה בטיפול אצל רופא אחד, והיה צריך להמשיך טיפול אצל רופא אחר. הרופאים לא היו מתואמים ביניהם והחולה לא קיבל את הטיפול הרפואי המתבקש. בפסק הדין מתחה השופטת ביקורת חריפה על התנהלות הרופאים.

עוד פסקי דין בנושא:
נפילה במחלקת יולדות בבית חולים מאיר בכפר סבא ותביעת פיצויים
תביעה בגין רשלנות רפואית בבית חולים והפעלת חוק חקירת סיבות מוות
חיוב אישה אשר תבעה בית חולים בגין רשלנות רפואית בצירוף חוות דעת רפואית
האם קשישה נפלה בבית חולים בעקבות רשלנות רפואית?
תביעת רשלנות בהריון והולדה בעוולה כנגד בית חולים

"חשוב אמנם להקפיד שלא להטיל על ציבור הרופאים מעמסה כבדה מידי העשויה לפגוע במהלך עבודתם היומיומית השוטפת. אכן, ככלל אין לדרוש מרופא לרוץ ולאתר כל חולה וניתן יהיה להסתפק בהנחיה מסודרת של הרופא לחולה לגבי המשך הטיפול הנדרש לו", נכתב, "עם זאת, מן הראוי כי המוסד הרפואי שלו האחריות הכוללת לטיפול בחולה, יקבע מנגנון שיבטיח את שיתוף הפעולה הנדרש בין הרופאים המטפלים השונים באופן שהחולה יזכה לטיפול המיומן כמו גם המעקב הרפואי הנדרש והראוי".
 

לא תמיד רשלנות מנהלית

רשלנות מנהלתית יכולה להיות בקביעת נהלים בלתי סבירה. לדוגמא, עזיבת חולה הזקוק להשגחה צמודה מבלי להגדיר נהלים מפורשים לגבי חילופי המשמרות של הצוות הרפואי. במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לאחרונה, עסקו השופטים בתביעה שהוגשה על ידי הורים שבתם הייתה זקוקה להחייאה בעודה בחדר מיון ילדים, אך הרופא התורן היה במחלקה הסמוכה.

ההורים ניסו לטעון בבית המשפט כי העדר רופא ברגע הנתון היווה רשלנות מנהלית העולה כדי רשלנות רפואית. השופטים התחקו אחרי הנהלים הרלבנטיים בבית החולים תוך העמדתם במבחן הרופא הסביר. השופטים בחנו את נסיבות המקרה ולבסוף הוחלט כי לא מדובר ברשלנות רפואית. במקרה זה, צוין כי המרחק בין שתי המחלקות הינו פחות מ-15 מטרים ועל כן לא ניתן לקבוע כי נטישתו של הרופא התורן את עמדתו לזמן קצר ולמקום קרוב מהווה רשלנות מנהלית מצידו.