רשלנות רפואית בביצוע ברית מילה

מדי שנה נימולים בישראל מאות אלפי תינוקות. עם זאת, לדאבונם של נימולים רבים, לא אחת נגמרת ברית המילה בעוגמת נפש ונזקים גופניים. במקרים חריגים מדובר גם בנזקים בלתי הפיכים. למעשה, ברית מילה הינה ניתוח כירורגי לכל דבר הנעשה באדם בריא. איבר המין הזכרי הינו איבר המלא בכלי דם. אי לכך, פעולות כירורגית באיבר זה חייבות להיעשות במקצועיות ובמיומנות. הסיבוכים העיקריים בברית מילה הם – צורך בניתוח להרחבת פתח השופכה, עודף עור עורלה, דימום קשה אשר נעצר רק בפעולה כירורגית, תסביב של איבר המין או חוסר עור.

חובת הזהירות המוטלת על מוהל

בישראל, בה מרבית התושבים הינם יהודים או מוסלמים, מוטלת על מוהלים חובת זהירות מובנת. המילה הינה חלק מטקס דתי בו נוטלים חלק מרבית אזרחי מדינת ישראל. כמו כן, תביעות בגין רשלנות רפואית במילה הינן נדונו לא אחת במערכת המשפט הישראלית. בין מוהל לנימול קיימת חובת זהירות והמוהל אחראי לא רק לתוצאה המזיקה שנגרמה לנימול עקב חריגתו מרמת המיומנות הסבירה, אלא גם לתוצאה מזיקה באחת הפעולות הנלוות לברית המילה (לדוגמא, חבישה לוחצת על איבר המין לאחר הברית).

ההבדל המשפטי בין מוהל לרופא

יש להבדיל בין רופא למוהל. ביצוע מילה אינו בבחינת פעולה רפואית. אי לכך, על מוהל, שאינו רופא, אין מוטלת חובת זהירות זהה לחובתו של רופא. מוהל יחויב באחריות בשל רשלנות אם הפר את חובת זהירותו כמוהל. ביצועה של ברית מילה מצריך מיומנות רפואית מסוימת, וביצועה כרוך גם בסיכונים בעלי אופי רפואי. עם זאת, אפיונה הדומיננטי של הפעולה אינו רפואי, אלא דתי פולחני (לנוכח חיובי מצוות הדת הכרוכים בביצוע המילה) ועל רקע מסורת עתיקת יומין.

מכאן ניתן להבין מדוע המחוקק נמנע מלכלול את ביצוען של בריתות בתחום עיסוק ברפואה (כמשמעו בפקודת הרופאים). ההכרה בלגיטימיות של ביצוע מילה בידי מי שאינם רופאים, בשל היותה של המילה מצווה דתית, כפופה לכך שהמילה תבוצע בדרך נאותה ובידי מוהל מיומן ולכך שאין בביצועה משום פגיעה בתקנת הציבור ובכבוד האדם.

דוגמא לפסק דין

בעקבות בעיות באיבר המין, אשר הצריכו ביצוע מספר ניתוחים, הוגשה לבית המשפט השלום בירושלים תביעה בגין רשלנות רפואית של מוהל. הוריו של התובע העידו כי שבוע לאחר ברית המילה ניכר שהילד סובל מבעיות שונות במתן שתן. ההורים המודאגים פנו לקבלת ייעוץ רפואי ונדהמו לגלות שאיבר מינו של הקטין נפגע בשל ביצוע רשלני של ברית המילה.

בני המשפחה הגישו תביעה כנגד המוהל וטענו כי מדובר ברשלנות רפואית. לטענתם, המוהל התרשל כלפי בנם הן במהלך ביצוע הברית והן בביצוע המעקב לאחריה. המוהל טען, להגנתו, כי מדובר בילד אשר סבל ממומים שונים עוד בטרם ברית המילה. לטענתו, הביא הוא את הדברים לידיעת ההורים ואף הפנה אותם שיבדקו את הילד אצל רופא. המוהל טען כי יצא מנקודת הנחה שההורים לקחו את הילד לבדיקה אצל רופא בעת שהגיע מועד הברית.

בית המשפט קבע כי יש לקבל את התביעה. בפסק הדין נכתב שמוהל סביר חייב לערוך ווידוא בטרם ביצוע הברית ולבחון כי התינוק נמצא במצב תקין ואיבר מינו תקין. כמו כן, במידה וקיימת חריגה כלשהיא, חובה על המוהל להביא הדבר לידיעתם ההורים ולהמליץ להם לפנות לרופא.

השופט, גד ארנברג, הוסיף כי קל וחומר כאשר עסקינן במוהל ותיק ובעל שם כגון הנתבע במקרה דנן. עם זאת, השופט ציין כי הילד אכן סבל ממומים מולדים ועל כן לא כל נזקיו נובעים מברית המילה. בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו על מנת לבחון את סוגיית הנזק. חוות דעת רפואית מטעם מומחה זה קבעה כי אחד המומים למצער הוא תולדה של הברית. לסיכום, נפסק כי המוהל ישלם להורים ולבנם פיצויים בסך 65,000 שקלים.