www.rashlanut-refuit.org

רשלנות בהריון והתיישנות בעקבות פסק דין המר - החלטה של השופטת דורנר

רשלנות בהריון והתיישנות בעקבות פסק דין המר - החלטה של השופטת דורנר

אחת הסוגיות החשובות ביותר בתחום הרשלנות הרפואית בלידה הינה עניין ההתיישנות. נשאלת אפוא השאלה, אימתי תתיישן תביעתו של קטין אשר בעקבות רשלנות רפואית בהריון או בלידה סובל ממומים שונים. מצד אחד, מדובר בתביעתו של הקטין וזאת משום שהוא הניזוק במקרה המדובר. מאידך, ההורים הם אלה אשר מנהלים את התביעה בשמו של הילד (היות וברור כי הוא לא ימתין עם ההליך עד הגיעו לבגרות).


ההלכה הפסוקה קבעה כי בהתאם לחוק ההתיישנות, תביעת התיישנות בגין נזקי קטין לא תחלוף אלא כאשר ימלאו לניזוק 25 שנה. דהיינו, שבע שנים מהיות בן 18. במאי השנה (2012), ניתן פסק דין עקרוני בבית המשפט העליון אשר הותיר את המומחים העוסקים בתחום בערפל מסוים. פסק הדין של בית המשפט העליון, אשר ייקרא להלן פסק דין המר, נכתב על ידי השופט ריבלין.


במסגרת פסק הדין בעניין המר נקבע כי היות ורק ההורים יכולים להגיש את התביעה, הרי שתביעות מסוג זה מתיישנות עם הגיעו של הילד לגיל 7. מדובר בפסיקה אשר הייתה הרת גורל עבור תיקים רבים שעניינם רשלנות בלידה ו/או בהריון. הורים רבים הסתמכו על תקופת ההתיישנות הארוכה וניהלו את צעדיהם המשפטיים בהתאם. כעת, החלטה שהתקבלה בבית המשפט המחוזי בתחילת השבוע, מבקשת לחדד את העניין.


התיישנות החל ממועד מתן פסק דין המר


מדובר בהחלטה שניתנה על ידי השופטת דורנר מבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטת קבעה כי מרוץ ההתיישנות בתביעות קיימות ותביעות עתידיות בגין הולדה בעוולה לא יסתיים אלא בשנת 2019. דהיינו, תקופת ההתיישנות התארכה מעבר לגיל 7 של הילד. השופטת דורנר הסבירה בהחלטתה כי הלכת המר לא שינתה למעשה את זכותו של היילוד לתבוע את רופאי אימו בגין רשלנות רפואית. דהיינו, נקבע כי בית המשפט העליון, בפסק דין המר, לא ביקש לקפח את זכותם של הניזוקים העיקריים. הודגש כי מנגנוני חיוב הפיצוי נותרו על כנם וכל שהשתנה הוא ייחוד זכותם של ההורים להגיש תביעה בגין הוצאות רפואיות, עוגמת נפש, סיוע צד ג', התאמת מקום המגורים וכדומה.

 

עוד מאמרים בנושא:
הולדה בעוולה, האם רשלנות רפואית?


ההחלטה במקרה דנן עסקה בתביעה שהוגשה על ידי ילדה בת 11 (באמצעות הוריה) אשר סובלת מתסמונת גנטית נדירה. ההורים טענו כי היה ניתן לאבחן את התסמונת במהלך ההריון ובגין רשלנות מצד הצוות הרפואי לא התבצעה הפלה. בית החולים ביקש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות. במסגרת ההליך בעניין ההתיישנות, בית החולים העלה על נס את הלכת המר. ההורים טענו מנגד כי פסק דין המר ביטל למעשה הלכה פסוקה שהייתה נהוגה זה מכבר. כמו כן, לטענתם, גם אם היה מקום לקבוע שפסק דין המר קיצר את תקופת ההתיישנות, מדובר בפסיקה הרלבנטית מעתה והלאה (ולא באופן רטרואקטיבי).


בית המשפט קיבל כאמור את טענות הילדה והוריה. השופטת דורנר ציינה כי היא דוחה את טענותיו של בית החולים וזאת משום שלא זו הייתה מטרתו של פסק דין המר. נקבע כי החלה מיידית של הפסיקה בעניין המר הייתה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך למספר בלתי ידוע של ילדים שנולדו בשנים האחרונות בעוולה. השופטת הביעה חשש כי ילדים אלה יאבדו את זכותם לפיצויים וזאת רק בשל שינוי ההלכה הפסוקה. אי לכך, נקבע כי כאשר מדובר במקרים המתאימים לכך, יש מקום להרחיב את מרוץ ההתיישנות ולאפשר להורים לנהל את ההליך כנגד בית החולים בגין רשלנות לכאורה מטעמו. השופטת ציינה כי עסקינן בתוצאה עקרונית ומוסרית אשר ניתן לראות כיצד היא עולה בקנה אחד עם פסק דין המר.


דורנר קבעה כי על מנת לחשב את תקופת ההתיישנות תוך איזון בין זכויותיהם של הגורמים השונים, יש לקבוע כי ההתיישנות במקרה דנן תחל לרוץ ממועד פסק דין המר. דהיינו, ממאי 2012. במילים פשוטות, נקבע כי תביעתם של ההורים לא תתיישן אלא במאי 2019.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

פיצויים לתינוק הסובל ממום מולד במערכת השתן - הולדה בעוולה ורשלנות

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

רשלנות בהריון והתיישנות בעקבות פסק דין המר - החלטה של השופטת דורנר

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

לידה מוקדמת לאחר הריון עם התקן תוך רחמי - האם רשלנות רפואית?

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,