www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בהפריה חוץ גופית, מתי ניתן לתבוע פיצויים?

רשלנות רפואית בהפריה חוץ גופית, מתי ניתן לתבוע פיצויים?

הפריה חוץ גופית – IVF המכונה גם הפריה מלאכותית והפריית מבחנה, היא טכניקת טיפולי פריון שכיחה ביותר. תהליך ההפריה כולל מפגש יזום בין הביצית לזרע בתנאי מעבדה ובמסגרת טיפול מבצע הצוות הרפואי שאיבת ביציות מגוף האישה, מאחד אותן עם תאי הזרע ומפרה בתנאי מעבדה. לאחר ההפריה, העובר מוחדר אל הרחם תוך מתן טיפול הורמונלי לתמיכה.


טרם מתבצעת הפריה חוץ גופית, על האישה לעבור בדיקות שונות לשלילת סיבות שעלולות לפגוע בהריון, בבריאותה ובעובר. כולל בדיקות לשלילת התפתחות סרטן צוואר הרחם, נוגדני אדמת, כשל חיסוני וזיהומים שונים. לפני הטיפול יש לבצע דגימת דם כדי לקבוע את רמות ההורמונים ההתחלתיות, לערוך הדגמת רחם לפי צילום או היסטרוסקופיה וכן לשלול מחלות תורשתיות באמצעות הערכת העבר המשפחתי.


רשלנות רפואית בניתוח לשאיבת ביציות


ההליך כולל גירוי השחלות במטרה ליצור מספר רב של ביציות המיועדות להפריה. לאחר גירוי השחלות מתבצעת בחדר ניתוח שאיבת ביציות, תחת הרדמה מקומית בצוואר הרחם או בהרדמה כללית קצרת טווח. לאחר השאיבה מועברות הביציות למעבדה ומונחות בתוך מצע הדגרה, והגבר מוסר דגימת זרע שעוברת הכנה. לאחר מכן מפגישים את תאי הזרע והביציות בנוזל ההדגרה. בשלב האחרון העובר מוחזר לחלל הרחם, באמצעות החדרת צינור דק דרך צוואר הרחם.


רשלנות רפואית בהפריה חוץ גופית יכולה לבוא לידי ביטוי באי מתן הסכמה מדעת, מבלי שהמטופלים קיבלו הסבר מפורט מהרופא על מצבם הרפואי, על הסכנות הכרוכות בביצוע ההליך והאפשרויות השונות שעומדות בפניהם. במקרה של אי מתן הסכמה מדעת ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, גם כאשר לא הוכח קשר סיבתי לגרימת נזק. 


אי הפניה לבדיקות טרם תחילת ההליך


רשלנות רפואית בהפריה חוץ גופית יכולה לבוא לידי ביטוי גם באי הפניה לבדיקות טרם תחילת ההליך אשר הובילו לכישלון טיפולי הפוריות, באבחון לקוי של מצב הביציות והזרע, ביצוע שאיבת ביציות בחוסר מיומנות וכדומה. 


כאשר נגרם נזק חמור עקב רשלנות הצוות הרפואי במהלך טיפולי הפריה חוץ גופית, ניתן להגיש תביעה לתשלום פיצויים באמצעות הוכחת קשר סיבתי. לשם כך יש לפנות אל מומחה רפואי ולהציג בפני בית המשפט חוות דעת רפואית, המוכיחה כי בעקבות רשלנות רפואית נגרם נזק חמור המצדיק תשלום פיצויים


רשלנות בגין אי דילול עוברים לאחר הפריה חוץ גופית


בית המשפט המחוזי באזור המרכז דחה את תביעתם של בני זוג, אשר טענו כי בגין רשלנות רפואית בהריון, הוחזרו לגופה של האישה מספר עוברים גדול מן המותר והדבר גרם להריון מרובה עוברים, לידה מוקדמת, ומות הפגים.


על פי עובדות התביעה, התובעת עברה בגיל עשר ניתוח כריתת ציסטה וכריתה חלקית של השחלה הימנית. תשע שנים לאחר מכן, עברה התובעת כריתת ציסטה גם בשחלה השמאלית. התובעת אובחנה כסובלת משחלות מרובות בציסטות ובגיל 20, לאחר שהייתה נשואה כחצי שנה, החלו בעלה והיא לעבור טיפולי פוריות.


הטיפולים כללו הפריה חוץ גופית על רקע עקרות הורמונאלית ומכאנית. התובעת עברה שלושה טיפולים אצל רופא אחד, אשר לא צלחו, ולאחר מכן עברה מספר טיפולים אצל רופא אחר. בסופו של היום, אחד הטיפולים נשא פרי ולרחמה של התובעת הוחדרו חמישה עוברים. התובעים אישרו בבית המשפט כי הרופאים הציעו דילול עוברים, אך הם לא הסכימו לכך. בסופו של היום, ההריון הסתיים בלידה מוקדמת והפגים לא הצליחו לשרוד ומתו כולם. בני הזוג לא אמרו נואש, המשיכו בטיפולי פוריות ונולד להם ילד בריא.


האם היה מותר להחדיר רק שני עוברים?


במסגרת תביעה בגין רשלנות בהריון, אשר הוגשה על ידי בני הזוג נגד בית החולים והרופא המטפל, נטען כי הרופא התרשל כלפיהם בהחדרת חמישה עוברים לרחמה של התובעת, ובכך שלא ניתנה הסכמה מדעת על ידם בנוגע למהלך זה.

בני הזוג טענו כי לא הוסברה להם המשמעות של החדרת מספר עוברים כה גדול, הן מבחינת סיכויי ההריון והן מבחינת תוצאותיו. התובעים טענו כי על פי מדע הרפואה בתקופה נשוא התובענה, היה על הרופאים להחדיר לרחמה של התובעת שני עוברים בלבד.

הנתבעים טענו כי לא מדובר ברשלנות רפואית. ראשית, לאור בעיות הפוריות הקשות במקרה זה, טענו הרופאים, וכישלון של ארבעה טיפולי הפריה חוץ גופית, היה נכון להחדיר לרחמה של התובעת חמישה עוברים. הרופאים הפנו בעניין זה גם להמלצות המועצה הלאומית למיילדות והמלצות מנכ"ל משרד הבריאות.

בית המשפט קבע כי יש לקבל את טענות ההגנה ולדחות התביעה. בפסק הדין נכתב כי בניגוד לטענותיהם של התובעים, ההנחיות בתקופה המדוברת לא הצביעו על כך שיש להחדיר שני עוברים לכל היותר בהפריה חוץ גופית. כמו כן, נדחתה טענתם של התובעים לכך שלא ניתנה על ידם הסכמה מדעת למהלך. הרופאים הציגו בפני בית המשפט מסמך שבו חתומים התובעים לכך שהחדרת חמישה עוברים לרחם עלולה לגרום להפלה מוקדמת. 

מהתיעוד הרפואי אשר הוצג נראה גם כי הרופא הסביר לתובעים את מלוא ההשלכות של הליך רפואי זה. כמו כן, התובעים שבו ופנו לרופא המדובר, וקיבלו ממנו סיוע לטיפולי פוריות. הדבר מצביע על כך שהתובעים לא חשו מרומים בעקבות פעולותיו של הרופא בהפריה החוץ גופית ובהריון המצער. בנסיבות אלה התביעה נדחתה ונקבע כי התובעים אינם זכאים לפיצוי כלשהו. 
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

פיצויים לתינוק הסובל ממום מולד במערכת השתן - הולדה בעוולה ורשלנות

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

רשלנות בהריון והתיישנות בעקבות פסק דין המר - החלטה של השופטת דורנר

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 



תגיות: אוביטרל,