רשלנות רפואית בטיפולי הפריה חוץ גופית IVF, מתי ניתן לתבוע פיצויים?

הפריה חוץ גופית – IVF המכונה גם הפריה מלאכותית והפריית מבחנה, היא טכניקת טיפולי פריון שכיחה ביותר. תהליך ההפריה כולל מפגש יזום בין הביצית לזרע בתנאי מעבדה ובמסגרת טיפול מבצע הצוות הרפואי שאיבת ביציות מגוף האישה, מאחד אותן עם תאי הזרע ומפרה בתנאי מעבדה. לאחר ההפריה, העובר מוחדר אל הרחם תוך מתן טיפול הורמונלי לתמיכה.

טרם מתבצעת הפריה חוץ גופית, על האישה לעבור בדיקות שונות לשלילת סיבות שעלולות לפגוע בהריון, בבריאותה ובעובר. כולל בדיקות לשלילת התפתחות סרטן צוואר הרחם, נוגדני אדמת, כשל חיסוני וזיהומים שונים. לפני הטיפול יש לבצע דגימת דם כדי לקבוע את רמות ההורמונים ההתחלתיות, לערוך הדגמת רחם לפי צילום או היסטרוסקופיה וכן לשלול מחלות תורשתיות באמצעות הערכת העבר המשפחתי.

רשלנות רפואית בניתוח לשאיבת ביציות

ההליך כולל גירוי השחלות במטרה ליצור מספר רב של ביציות המיועדות להפריה. לאחר גירוי השחלות מתבצעת בחדר ניתוח שאיבת ביציות, תחת הרדמה מקומית בצוואר הרחם או בהרדמה כללית קצרת טווח. לאחר השאיבה מועברות הביציות למעבדה ומונחות בתוך מצע הדגרה, והגבר מוסר דגימת זרע שעוברת הכנה. לאחר מכן מפגישים את תאי הזרע והביציות בנוזל ההדגרה. בשלב האחרון העובר מוחזר לחלל הרחם, באמצעות החדרת צינור דק דרך צוואר הרחם.

רשלנות רפואית בהפריה חוץ גופית יכולה לבוא לידי ביטוי באי מתן הסכמה מדעת, מבלי שהמטופלים קיבלו הסבר מפורט מהרופא על מצבם הרפואי, על הסכנות הכרוכות בביצוע ההליך והאפשרויות השונות שעומדות בפניהם. במקרה של אי מתן הסכמה מדעת ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, גם כאשר לא הוכח קשר סיבתי לגרימת נזק.

אי הפניה לבדיקות טרם תחילת ההליך

רשלנות רפואית בהפריה חוץ גופית יכולה לבוא לידי ביטוי גם באי הפניה לבדיקות טרם תחילת ההליך אשר הובילו לכישלון טיפולי הפוריות, באבחון לקוי של מצב הביציות והזרע, ביצוע שאיבת ביציות בחוסר מיומנות וכדומה.

כאשר נגרם נזק חמור עקב רשלנות הצוות הרפואי במהלך טיפולי הפריה חוץ גופית, ניתן להגיש תביעה לתשלום פיצויים באמצעות הוכחת קשר סיבתי. לשם כך יש לפנות אל מומחה רפואי ולהציג בפני בית המשפט חוות דעת רפואית, המוכיחה כי בעקבות רשלנות רפואית נגרם נזק חמור המצדיק תשלום פיצויים.

רשלנות בגין אי דילול עוברים לאחר הפריה חוץ גופית

בית המשפט המחוזי באזור המרכז דחה את תביעתם של בני זוג, אשר טענו כי בגין רשלנות רפואית בהריון, הוחזרו לגופה של האישה מספר עוברים גדול מן המותר והדבר גרם להריון מרובה עוברים, לידה מוקדמת, ומות הפגים.

על פי עובדות התביעה, התובעת עברה בגיל עשר ניתוח כריתת ציסטה וכריתה חלקית של השחלה הימנית. תשע שנים לאחר מכן, עברה התובעת כריתת ציסטה גם בשחלה השמאלית. התובעת אובחנה כסובלת משחלות מרובות בציסטות ובגיל 20, לאחר שהייתה נשואה כחצי שנה, החלו בעלה והיא לעבור טיפולי פוריות.

הטיפולים כללו הפריה חוץ גופית על רקע עקרות הורמונאלית ומכאנית. התובעת עברה שלושה טיפולים אצל רופא אחד, אשר לא צלחו, ולאחר מכן עברה מספר טיפולים אצל רופא אחר. בסופו של היום, אחד הטיפולים נשא פרי ולרחמה של התובעת הוחדרו חמישה עוברים. התובעים אישרו בבית המשפט כי הרופאים הציעו דילול עוברים, אך הם לא הסכימו לכך. בסופו של היום, ההריון הסתיים בלידה מוקדמת והפגים לא הצליחו לשרוד ומתו כולם. בני הזוג לא אמרו נואש, המשיכו בטיפולי פוריות ונולד להם ילד בריא.

האם היה מותר להחדיר רק שני עוברים?

במסגרת תביעה בגין רשלנות בהריון, אשר הוגשה על ידי בני הזוג נגד בית החולים והרופא המטפל, נטען כי הרופא התרשל כלפיהם בהחדרת חמישה עוברים לרחמה של התובעת, ובכך שלא ניתנה הסכמה מדעת על ידם בנוגע למהלך זה.

בני הזוג טענו כי לא הוסברה להם המשמעות של החדרת מספר עוברים כה גדול, הן מבחינת סיכויי ההריון והן מבחינת תוצאותיו. התובעים טענו כי על פי מדע הרפואה בתקופה נשוא התובענה, היה על הרופאים להחדיר לרחמה של התובעת שני עוברים בלבד.

הנתבעים טענו כי לא מדובר ברשלנות רפואית. ראשית, לאור בעיות הפוריות הקשות במקרה זה, טענו הרופאים, וכישלון של ארבעה טיפולי הפריה חוץ גופית, היה נכון להחדיר לרחמה של התובעת חמישה עוברים. הרופאים הפנו בעניין זה גם להמלצות המועצה הלאומית למיילדות והמלצות מנכ"ל משרד הבריאות.

בית המשפט קבע כי יש לקבל את טענות ההגנה ולדחות התביעה. בפסק הדין נכתב כי בניגוד לטענותיהם של התובעים, ההנחיות בתקופה המדוברת לא הצביעו על כך שיש להחדיר שני עוברים לכל היותר בהפריה חוץ גופית. כמו כן, נדחתה טענתם של התובעים לכך שלא ניתנה על ידם הסכמה מדעת למהלך. הרופאים הציגו בפני בית המשפט מסמך שבו חתומים התובעים לכך שהחדרת חמישה עוברים לרחם עלולה לגרום להפלה מוקדמת.

מהתיעוד הרפואי אשר הוצג נראה גם כי הרופא הסביר לתובעים את מלוא ההשלכות של הליך רפואי זה. כמו כן, התובעים שבו ופנו לרופא המדובר, וקיבלו ממנו סיוע לטיפולי פוריות. הדבר מצביע על כך שהתובעים לא חשו מרומים בעקבות פעולותיו של הרופא בהפריה החוץ גופית ובהריון המצער. בנסיבות אלה התביעה נדחתה ונקבע כי התובעים אינם זכאים לפיצוי כלשהו.

החזרת עוברים לרחם לא נכון

לאחרונה, ישנם מקרים רבים המפורסמים בתקשורת על רשלנות בהחזרת עוברים לרחם האישה. במקרים מסויימים הוחזרו עוברים של אישה לרחם של אישה אחרת. אם נגרם לך נזק לאחר טיפולי הפריה אנו ממליצים לפנות גם לייעוץ משפטי ולברר כבר בשלבים הראשוניים של הגילוי.