רשלנות רפואית בגרידה, כיצד ניתן לתבוע פיצויים בגין גרידה שבוצעה ברשלנות?

גרידה היא הפלה המתבצעת על ידי גניקולוג בשליש הראשון של ההריון, באמצעות שאיבת ואקום. השאיבה אורכת דקות ספורות והיא מתבצעת בחדר ניתוח תחת הרדמה כללית או מקומית. פעולת הגרידה כוללת החדרת צינורית פלסטיק חלולה ודקה המחוברת למשאבה לתוך הרחם, ושאיבת התוכן ההריוני החוצה.

במקרים מסוימים הגניקולוג נדרש להרחיב את צוואר הרחם לפני ביצוע הגרידה בעזרת מקלונים בגדלים שונים, כדי לאפשר גישה לחלל הרחם. בתום שאיבת התוכן, הרופא מוציא את הצינורית מהרחם, ומוודא באמצעות כפית גרידה שלא נותרו בו שאריות של שק ההריון.

שאריות של תוכן הריוני ברחם לאחר גרידה

גרידה נחשבת לפעולה רפואית בטוחה, אולם כמו בכל הליך כירורגי עלולים להיווצר סיבוכים, בעיקר כאשר היא נעשית בשלבים מתקדמים יותר של ההריון. אחד הסיבוכים הנפוצים הוא הותרת שרידים של תוכן הריוני ברחם אשר יכולים לגרום לדימומים, ואז יש לבצע גרידה נוספת להוצאתם. כמו כן, כתוצאה מהפעולה עלול להיגרם ניקוב בדופן הרחם, ואף זיהום אשר עלול במקרים חמורים לפגוע בסיכויים להיכנס להריון.

רשלנות רפואית בגרידה יכולה לבוא לידי ביטוי בנזק חמור שנגרם למטופלת, כמו אי יכולת להיכנס להריון לאחר הגרידה, כתוצאה מזיהום חמור שלא טופל בזמן או מעקב לקוי לאחר הניתוח. במקרה שנותרה למטופלת נכות צמיתה, ניתן להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית נגד הרופא המנתח, אולם לשם כך יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין התנהלות לא סבירה של הרופא לנזק שנגרם.

פרפורציה בדופן הרחם

ניקוב דופן הרחם או פרפורציה בעת גרידה נחשב לסיבוך שאמנם עלול להתרחש, אך ככל שהוא אכן התרחש בפועל, הרופא שמבצע את הגרידה מחויב לאבחנו במהירות ולהעניק למטופלת את הטיפול המתאים במטרה למנוע סיכון לנזק בלתי הפיך ברחם, אבדן הרחם ואף סיכון חייה של המטופלת.

כדי להכריע האם נזק שנגרם לרחם במהלך ביצוע הגרידה הוא תוצאה של רשלנות רפואית מצד הרופא המטפל והאם סופקה השגחה ראויה לאחר הפעולה, אשר היה בכוחה לאפשר איתור מוקדם של הסיבוך, המטופלת שנפגעה תצטרך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי הרלבנטי הנוגע להליך הגרידה ולאשפוזה בבית החולים ולפנות לייעוץ של מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה והמיילדות.

המומחה הרפואי יערוך למטופלת בדיקה קלינית, ייבחן את התיעוד הרפואי הרלבנטי לעניין ויקבע מהי משמעות הנזק בכל הקשור לאפשרות של פגיעה אפשרית בפריון. לאחר התייעצות עם עורך דין מקצועי ומיומן ולפי חוות דעתו של רופא מומחה כאמור שייבחן את התיעוד הרפואי ואת מצבה הרפואי של המטופלת, היא תוכל לקבל החלטה מושכלת ומחושבת ביחס לאפשרות של הגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית נגד הרופא שביצע את הגרידה.
 

תביעה בגין רשלנות רפואית בביצוע גרידה

אישה שהגיעה לבית חולים בשבוע השישי להריון, נאלצה לעבור גרידה בשל הפסקת התפתחות העובר. בעקבות עומס במחלקת הנשים, היא אושפזה במחלקת עיניים, וכעבור שעות ספורות, הורדמה ועברה את פרוצדורת הגרידה וניקוי חלל הרחם.

לאחר שהתעוררה מההרדמה, התובעת החלה מיד לסבול מצמרמורת וכאבים עזים, ואף הלינה על כך בפני הצוות הרפואי, אך רק לאחר מספר שעות הגיע הרופא התורן לבדוק אותה. הרופא קבע כי הכאבים לא חרגו מהמקובל, אולם רשם לה טיפול אנטיביוטי למניעת זיהום אפשרי. חרף הכאבים העזים, היא שוחררה לביתה למחרת, וכעבור זמן קצר, שבה לבית החולים בטענה כי כאביה לא מרפים.

הרופא פגע בחלקים של המעי ובכלי דם

לאחר שנערכו לתובעת בדיקות קפדניות יותר, נמצא מקור הסבל והכאב והתברר כי הרופא אשר ביצע את הגרידה ניקב בטעות את דופן הרחם ופגע בחלקים של המעי ובכלי דם שונים. כמו כן, הרופאים העריכו כי לפי תוצאות הבדיקות, האישה סבלה מכאבים בשל דימום פנימי ודליפת תוכן המעי ובהמשך נוצר נמק במעי הדק.

כתוצאה מכך, המטופלת נאלצה לעבור סדרת ניתוחים וטיפולים וגם כיום היא ממשיכה לסבול מתופעות שונות לרבות הקאות, שלשולים, חולשה, בחילות, כאבי בטן וצמרמורות. על כן, פנתה אל בית המשפט השלום, והגישה תביעה בעילת רשלנות רפואית נגד בית החולים.

בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו אשר בחן את נסיבות האירוע. בחוות הדעת הרפואית מטעם המומחה נקבע כי בגין ניקוב דופן הרחם, ותופעות הלוואי של פעולה זו, התובעת נותרה עם נכות בשיעור של 40% לצמיתות. על כן התביעה התקבלה ובית המשפט פסק לטובתה פיצויים בסך כמיליון שקלים.

בפסק הדין נקבע כי כאשר אישה עוברת הליך לא פשוט כגון גרידה, חובה על הצוות הרפואי להיות קשוב לטענותיה ותלונותיה ולבצע בדיקות מקיפות וקפדניות. כמו כן, הודגש כי פגיעה באיברים פנימיים אינה סיכון רפואי בלתי סביר בעת גרידה, ותלונותיה של המטופלת היו יכולות להוביל את הצוות הרפואי כבר בשלב מוקדם יותר לאבחון מקור הבעיה.