תביעה נגד בית אבות בגין רשלנות לאחר נפילת קשישה במסיבת פורים
(כ"ס) 4471/09 תא (כ"ס) 4471-09
מבוגרים רבים עוברים לגור בבתי "דיור מוגן" (הידועים בשמם - "בתי אבות"). בעת השהייה בדיור המוגן, מצופה מהעובדים במקום לדאוג לרווחתם ובריאותם של הדיירים. האם רשלנות בבית אבות גרמה לנפילה של דיירת במהלך מסיבת פורים? האם כתוצאה מהרשלנות הנ"ל נגרמו לדיירת נזקים שונים אשר חייבו מתן טיפולים רפואיים מורכבים? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית המשפט במקרה דנא.
מדובר בתאונה אשר בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי היא התרחשה במסיבת פורים בבית הנתבעת - דיור מוגן לקשישים עצמאיים. התובעת, קשישה בת 82, טענה כי היא נפלה במהלך המסיבה שהתארגנה בבית האבות, וזאת משום שאחת הבחורות מטעם בית האבות (אשר הייתה למעשה עובדת לשעבר שעזבה את עבודתה במקום ימים ספורים קודם לכן) הפצירה בה לקום לרקוד אך במקום לסייע לה לפזז היא סובבה אליה את גבה ו"נטשה אותה על רחבת הריקודים". התובעת, קשישה אשר איננה יציבה לחלוטין, ואשר נעזרת במקל הליכה לשם התניידות, טענה כי מדובר ברשלנות אשר גרמה לנפילתה.
המחלוקות בין הצדדים
שתי שאלות מרכזיות היו נטושות בין הצדדים. ראשית, בית המשפט נדרש לבחון האם התובעת הייתה עצמאית מבחינת תפקודה במועד התאונה? נקבע כי בהתאם לתשובה לשאלה הזו, היה צורך לגזור את "מידת הזהירות" שהצוות היה צריך לנקוט כלפי התובעת. שנית, בית המשפט ביקש לבחון את ה"הזמנה לרקוד". דהיינו, האם היה מדובר ב"הפצרה" והאם התובעת הייתה צריכה להניח שהבחורה מטעם בית האבות תסייע לה לפזז על הרחבה.
מבחינת תפקודה של התובעת בתקופה נשוא התובענה, מדובר באישה אשר הגיעה לבית האבות לאחר שנה של טיפולים במחלת הסרטן ממנה סבלה. התובעת טענה כי היא הגיעה לדיור המוגן "חלשה וזקוקה לתקופת התאוששות, אך לא סיעודית". לטענתה, הצעירה אשר ביקשה ממנה לרקוד במסיבת הפורים, הכירה אותה ואת מגבלותיה הרפואיות. עם זאת, במהלך עדותה בבית המשפט, התובעת הקפידה להצהיר על עצמה כ"אישה עצמאית" ואישרה כי היא נהגה, הלכה לבנק (בליווי מטפלת) והתניידה באופן עצמאי. הנציגה מטעם בית האבות העידה כי התובעת הייתה צלולה לחלוטין ועצמאית לכל דבר ועניין. במילים אחרות, הוכח כי התובעת לא הייתה "שבר כלי" אלא אישה עצמאית אשר הייתה יכולה להתנייד לבד, ולבחור את פעולותיה (לרבות ריקוד במסיבה).
"אישה עצמאית ולא חולה תשושה שהופקרה ברחבת הריקודים"
אי לכך, ניסיונותיה של התובעת להציג את עצמה "כאישה אשר הופקרה לגורלה על רחבת הריקודים" נדחו בבית המשפט. "התובעת שלפני הייתה אישה עצמאית לחלוטין ותפקודה לא הצדיק זהירות מיוחדת מבחינת הנקודות הרלבנטיות באשר לאופן התרחשות התאונה", נכתב בפסק הדין. השופטת הדגישה כי התובעת גרה בבית האבות באזור המיועד לקשישים עצמאיים ומדובר אפוא ב"בית מגורים לכל דבר ועניין". דהיינו, לא מדובר באזור אשר הצדיק פיקוח יתר על הדיירים, מלבד סוגיות רפואיות פרטניות. במילים אחרות, התובעת גרה באזור בדיור המוגן אשר היה למעשה בית רגיל לחלוטין, ועל כן החלקתה במסיבת הפורים לא הייתה אלא סיכון סביר וברור אשר היה חלק מנסיבות החיים. "הוכח לפניי, באופן ברור לחלוטין, בין השאר במסגרת עדות התובעת, כי האחרונה הייתה עצמאית בכל פרט אשר היה יכול להיות קשור ורלבנטי להתרחשות התאונה במסיבה", נכתב בפסק הדין.