www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית באבחון סרטן ערמונית, מתי תוגש תביעה?

רשלנות רפואית באבחון סרטן ערמונית, מתי תוגש תביעה?

הערמונית, המכונה גם פרוסטטה, היא בלוטת מין משנית אצל הגבר, הממוקמת מתחת לשלפוחית השתן ובה נוצר רוב נוזל הזרע. הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית היא תופעה שכיחה המתרחשת עקב שינויים הורמונליים, אצל יותר ממחצית הגברים מעל גיל חמישים.


סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בארץ ונפוץ בעיקר אצל גברים מעל גיל חמישים. הסיבות להיווצרות הסרטן עדיין אינן ידועות, אך ניתן לומר כי במצב זה נפגם המנגנון הפנימי המפקח על קצב הגדילה של התאים.

 

תאי סרטן בתוך הערמונית שכיחים, לעומת תאי סרטן אחרים והגידול יכול להישאר ללא שינוי במשך תקופה ארוכה. סרטן הערמונית גדל מאוד לאט, ולכן לעתים אינו גורם לתסמינים, אולם במקרים הוא עלול לגדול במהירות ואף להתפשט לאיברים אחרים.


אבחון מאוחר או לקוי של המחלה


אבחון סרטן הערמונית מתבצע באמצעות בדיקה רקטלית, ביופסיה, בדיקת דם שנועדה לבדוק את רמת ה-PSA ובדיקות גנטיות לגילוי מוקדם סריקה על ידי אולטרה סאונד. רשלנות רפואית באבחון סרטן הערמונית יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון מאוחר או לקוי של המחלה, אי הפניית החולה, למרות תלונות והופעת תסמינים וכן ביצוע הבדיקות באופן לקוי תוך גרימת נזק משמעותי וחמור לנבדק. 


מחלת הסרטן ידועה כמחלה אשר ככל שהיא מתגלה במועד מוקדם יותר, כך סיכוייו של החולה להתגבר עליה גדולים יותר. במקרה ולמרות תסמינים למחלת הסרטן, וחרף בדיקות אשר נערכות לחולה, הרופאים לא משכילים לאבחן את המחלה, ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית. רשלנות רפואית באבחון סרטן עלולה לגרום לנזקים קשים ואף למוות.


אם נגרם לחולה נזק כתוצאה מהתרשלות הרופא, והוכח כי קיים קשר סיבתי בין מתן טיפול לקוי לנזק, ניתן להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית ולדרוש פיצויים בגין נזקי גוף וכן בגין הפרת חובתו של הרופא כלפי החולה, פגיעה באוטונומיה, פיצוי בגין כאב וסבל ועוד.


תביעה בגין רשלנות באבחון סרטן הערמונית


אלמנתו של גבר אשר לקה בסרטן הערמונית ונפטר בגין 54 כתוצאה מהמחלה, הגישה תביעה כנגד רופאה מטעם שירותי בריאות בגין רשלנות רפואית באבחון הסרטן אצל בעלה המנוח. התביעה, על סך כ-3.8 מיליון שקלים, הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב. בני משפחתו של המנוח הגישו את התביעה כנגד שירותי בריאות והרופאה אשר טיפלה במנוח.


בני המשפחה טענו כי הסרטן לא אובחן בשל טיפול לקוי והדבר הביא בסופו של היום לפטירתו של החולה. לטענתם, מספר שנים לפני אבחון המחלה, ערך המנוח בדיקות דם ספציפיות לאבחון סרטן הערמונית, וחרף התוצאות החריגות, הרופאה הנתבעת לא הפנתה אותו לטיפול המשך.


החולה לא הופנה להמשך אבחון למרות תוצאות חריגות בבדיקות

 

התובעים טענו כי עד לפטירתו בגיל צעיר, המנוח היה אדם בריא ופעלתן אשר פרנס את משפחתו בכבוד. לטענתם, מספר שנים לפני פטירתו הוא הופנה לבדיקת PSA בדם על ידי רופאת משפחה. מדובר בבדיקת סקר מקובלת המאפשרת את גילויו המוקדם של סרטן הערמונית. 


תוצאותיה של הבדיקה, כך לטענת התובעים, לא היו תקינות, לראיה המנוח אף הופנה לשתי בדיקות נוספות. לטענתם, גם תוצאות בדיקות אלו היו חריגות. עם זאת, הרופאה המשפחתית לא ביצעה למנוח בדיקה רקטאלית כמתבקש לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת ולא הפנתה אותו לביצוע ביופסיה מבלוטת הערמונית.


לטענת התובעים, מספר שנים לאחר מכן המנוח פנה לאורולוג אשר ערך לו בדיקה ומצא ערכים הגבוהים פי 60 מהערך המקסימאלי המותר. אי לכך, המנוח הופנה באופן מידי לביצוע בדיקת ביופסיה מבלוטת הערמונית ואובחן כי הוא לקה בסרטן המסוכן. 


בעת האבחון, הסרטן כבר היה במצב מתקדם, גרורותיו הגיעו לחלקי הגוף השונים, ומאבקו של המנוח למעשה נחרץ. לטענתם, מכאן הייתה הדרך לפטירתו המצערת קצרה. בשנת 2009 איבד המנוח את השליטה על ארבעת גפיו ועל הסוגרים ובשנה שעברה הוא נפטר לאחר ייסורים קשים וכאבים חשוכי מרפא.


התובעים צירפו לכתב התביעה חוות דעת רפואית של אונקולוג מומחה. המומחה מטעם התביעה טען כי אם הרופאים היו ממשיכים בבירור כנדרש, ניתן היה לאבחן את הסרטן בשלבים המוקדמים ולהביא מזור למנוח. לפי חוות דעתו, הימנעותה של הרופאה מלהתייחס לתוצאות הבדיקות החריגות היא רשלנות רפואית לשמה. בשלב זה היו הערכים בגופו של המנוח גבוהים רק פי שלוש מהמותר.  

 
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

המנוחה שהיא ילידת שנת 1972, נפטרה ביום 7.10.03 ממחלת הסרטן במעי הגס. התובעים טוענים כי הנתבעים אחרו באיבחון המחלה, בשל טיפול בלתי סביר במנוחה. 

בית המשפט קבע כי רופאים בבית החולים שניידר לא התייחסו כנדרש לבדיקות שנערכו לפעוט ואי לכך לא אבחנו גידול בראש הילד... 

רופאי קופת חולים כללית התרשלו באבחון גידול בראשו של התובע. האם יזכה התובע לפיצויים והאם יש לפסוק עבורו פיצויים גם בגין הפגיעה בתפקודו המיני? 

בית המשפט העליון קיבל ערעור של מכבי שירותי בריאותי ורופאה מטעמה והפחית את שיעור אחריותן של האחרונות בנוגע לאי אבחון סרטן בעקבות רשלנות רפואית ממנה נפטרה מנוחה. בהתבסס על חוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני בית המשפט, הוסכם בין הצדדים כי לפני הרשלנות הרפואית המדוברת... 

האם רופאי הדסה עין כרם התרשלו כלפי התובע באבחון גידול סרטני בראשו, או שמא ערעור הרופאים יתקבל בבית המשפט העליון... 

בני משפחתה של אישה אשר נפטרה מסרטן טענו כי מדובר ברשלנות רפואית וזאת משום שהרופאים לא דאגו למעקב ראוי אחר המנוחה... 

בית המשפט קבע כי תלונותיו של התובע הצדיקו ביצוע בירור נוירולוגי מעמיק יותר מהבירור אשר נעשה בפועל. אי לכך, מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופאים הנתבעים... 

האם רשלנות רפואית של המדינה התבטאה בכך שלא נמסרו לתובעת פרטים בדבר הסיכון לחלות בסרטן בעקבות הקרנות שעברה בילדותה נגד גזזת? 

האם מעקב הריון פרטי אשר לא הסתיים בביצוע הלידה על ידי הרופא הפרטי מהווה הפרה של חובת האחריות כלפי המטופלת? 

האם רופאי בית החולים התרשלו כלפי המנוחה בכך שלא אבחון את מחלת סרטן הריאות ממנה סבלה לאחר צילום רנטגן אקראי שבוצע בעקבות דימום ומצוקה רפואית בתום לידה?  

התובעת טענה כי רופאת המשפחה ורופאי קופת חולים התרשלו בכך שהתעלמו מתלונותיה לאורך שנים, תוך שהם אינם עורכים את הבדיקות והבירורים הנדרשים...