www.rashlanut-refuit.org

גידול סרטני בחזה רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?

גידול סרטני בחזה רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?

גוש בחזה הוא בליטה מקומית באזור החזה, אשר ניתן לראות או לחוש שהיא שונה משאר הרקמה שסביבה. תלונות על גידולים בחזה שכיחות ביותר בקרב נשים, כשסרטן השד מהווה כ-10% מכלל גידולי החזה.


גוש בחזה יכול להיחשף פתאום בעזרת מישוש אגבי, בדיקה שגרתית או בשל הופעת כאב מיוחד. לא כל גוש כזה מעיד על התפתחות סרטן השד, ויותר מכך: רוב הגידולים הללו אינם סרטניים, ויכולים להיות ציסטות, אבצסטים, גושי שומן ועוד.


הסיבות להופעת גושים באזור החזה יכולות להיות מגוונות מאוד: זיהום בשד, שינויים הורמונליים הקשורים בהופעת הווסת, הנקה, סתימת צינוריות בשד ועוד. גידול סרטני ממאיר יתפתח מחלוקה בלתי פוסקת של תא ברקמת בשד עד להיווצרות גוש של תאים, שבהמשך עלול לשלוח תאים סרטניים למקומות אחרים בגוף.


רקמה סרטנית מתפשטת תפגע ברקמות גוף תקינות שבסביבתה ותהרוס אותן. אם לא ינקטו פעולות לעצירת הגידול, התאים הסרטניים עלולים להתפשט לאיברי גוף נוספים, ולזרוע הרס שעלול להיות בלתי הפיך.


דרכי אבחון של גוש חשוד בחזה


בפנייה לרופא משפחה ניתן להתחיל תהליך רפואי לבדיקת הגוש החשוד. רופא המשפחה יכול לקבוע בחלק מהמקרים שהגוש אינו סרטני כבר בבדיקת מישוש ראשונית, ובמקרים שבהם אינו יכול לקבוע זאת באופן ודאי, עליו להפנות את המטופלת לבדיקות ומומחים שונים.

 

MRI, אולטרסאונד, ממוגרפיה, ביופסיה מונחית אולטרסאונד ועוד, הן בדיקות דימות שונות שעשויות לסייע לרופא למפות ולאבחן את הגוש החשוד בזמן. סוג הבדיקה שאליה יפנה הרופא את המטופלת ייקבע בהתאם לשיקול דעתו, תוך התחשבות בגורמים כמו: גיל המטופלת, רמת הסיכון שלה לחלות בסרטן השד, מצב הגוש ועוד.

 

רשלנות רפואית באבחון גושים בחזה, באלו מקרים?

 

רשלנות רפואית באבחון גושים יכולה להתבצע במגוון שלבים של הטיפול, החל משלב המישוש ועד לפיענוח שגוי של נתוני בדיקות הדימות. עם הגעת המטופלת לבדיקה, על הרופא לנקוט מספר פעולות כדי לשלול באופן ודאי קיומו של סרטן, ובמקרה הצורך להפנות אותה לבדיקה רלוונטית מעמיקה יותר. אי נקיטת פעולות כאלה, בצורה הנוגדת את פעולות האדם הסביר, יכולה להיות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

 

אבחון רפואי שגוי או מאוחר של טיב הגוש בחזה, עלול להוביל לעיכוב במתן טיפול ראוי או לבניית אסטרטגיה טיפולית שאינה מותאמת למחלתה של המטופלת. מצב כזה יכול להוביל לפגיעה בסיכויי ההחלמה של המטופלת, להסתבכות המחלה, לגרימת נזקים גופניים ונפשיים קשים ובלתי הפיכים, ובמקרים מסוימים אף לגרום למוות.

 

כיצד ניתן לתבוע פיצויים בגין רשלנות באבחון גידול?

 

במקרה שבו בוצעה רשלנות רפואית באבחון גידול סרטני, ניתן לבחון הגשת תביעה לתשלום פיצויים נגד הרופא, טכנאי הדימות, בית החולים, קופת החולים ונגד המדינה. כדי להגיש תביעה, יש להוכיח שקיים קשר סיבתי בין האבחון השגוי או המאוחר לבין הנזק שנגרם לחולה, באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי בתחום.

 

ובנוסף, יש לפנות לעורך דין העוסק בתביעות רשלנות רפואית, כדי לבדוק האם ניתן לדרוש פיצויים ומהם סיכויי ההצלחה של תביעה כזו. עורך הדין יאסוף ראיות שונות כגון רשומות רפואיות של כל תהליך הטיפול, כדי להוכיח שהרופא אכן התרשל בתפקידו ולא פעל באופן הסביר למקרים כאלו.
 
תביעה לפיצויים בגין אבחון מאוחר ואי מתן טיפול מתאים
 
אישה שחלתה בלימפומת הודג'קין, הגישה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית אל בית המשפט השלום בתל אביב יפו. האישה תבעה את קופת החולים, בית חולים והמדינה על אבחון שגוי של מחלתה ומתן טיפול שאינו תואם לה. 
 
לפי טענות התביעה, הרדיולוג מטעם קופת חולים שבה טופלה התובעת, לא אבחן במועד גוש חשוד בעת שערך לה בדיקת רנטגן חזה וגרם לכך שהמחלה אובחנה מאוחר ונמנע מתן טיפול רפואי בזמן. לאחר ביצוע תהליך גישור בין התובעת לבין קופת החולים, גובש הסכם לפשרה בנוגע לתביעת הרדיולוג.
 
נגד בית החולים נטען, שההמטולוגית מטעמו טיפלה בתובעת ונתנה לה טיפולים עודפים ושגויים שלא התאימו לסוג מחלתה ובכך גרמה לה לנזק גופני חמור וסבל רב. בנוסף לכך, נטען שמתן הטיפול השגוי הפחית את סיכוייה של התובעת להחלים, וגרמו לה לפתח עמידות לטיפולי הכימותרפיה, ובשל כך היא נזקקה להקרנות ולהשתלת מח עצם.
 
מעל 100 אלף שקלים פיצויים בגין העדר רשומה רפואית
 
בית המשפט ציין שהנתבעים לא תיעדו את אופן הטיפול ומהלכיו בזמן אמת ברשומות הרפואיות ובכך גרמו לתובעת נזק ראייתי. מסיבה זו, בית המשפט העביר אל הנתבעים את החובה להוכיח שלא התרשלו בתפקידם ושנקטו בכל אמצעי הזהירות הדרושים. הנתבעים לא הצליחו להוכיח את אי אחריותם לכך שהתובעת קיבלה טיפול שגוי, וזאת בשל החוסר ברשומות הרפואיות.
 
בית המשפט התקשה למצוא היגיון באופן ההחלטות והפעולות כפי שתועדו, ולכן קבע שמתקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לתובעת לבין פעולות הרופאים. התובעת קיבלה טיפול רשלני שלא תאם את מחלתה וגרם לה סבל רב, נזקים גופניים, וייתכן כי אף פגע בתוחלת חייה.
 
נקבע שהנתבעים פעלו באופן רשלני וגרמו לנזק ראייתי. הוטל עליהם תשלום פיצויים בסך של 111,000 שקלים, שמתוכם נותרו לנתבעת 52,000 שקלים לאחר ניכויי גמלאות המוסד לביטוח לאומי. בנוסף, הטיל בית המשפט על הנתבעים תשלום שכר טרחה למומחה הרפואי והוצאות משפט בסך של 15,000 שקלים.
 
ת"א 33302-10-14 
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

המנוחה שהיא ילידת שנת 1972, נפטרה ביום 7.10.03 ממחלת הסרטן במעי הגס. התובעים טוענים כי הנתבעים אחרו באיבחון המחלה, בשל טיפול בלתי סביר במנוחה. 

בית המשפט קבע כי רופאים בבית החולים שניידר לא התייחסו כנדרש לבדיקות שנערכו לפעוט ואי לכך לא אבחנו גידול בראש הילד... 

רופאי קופת חולים כללית התרשלו באבחון גידול בראשו של התובע. האם יזכה התובע לפיצויים והאם יש לפסוק עבורו פיצויים גם בגין הפגיעה בתפקודו המיני? 

בית המשפט העליון קיבל ערעור של מכבי שירותי בריאותי ורופאה מטעמה והפחית את שיעור אחריותן של האחרונות בנוגע לאי אבחון סרטן בעקבות רשלנות רפואית ממנה נפטרה מנוחה. בהתבסס על חוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני בית המשפט, הוסכם בין הצדדים כי לפני הרשלנות הרפואית המדוברת... 

האם רופאי הדסה עין כרם התרשלו כלפי התובע באבחון גידול סרטני בראשו, או שמא ערעור הרופאים יתקבל בבית המשפט העליון... 

בני משפחתה של אישה אשר נפטרה מסרטן טענו כי מדובר ברשלנות רפואית וזאת משום שהרופאים לא דאגו למעקב ראוי אחר המנוחה... 

בית המשפט קבע כי תלונותיו של התובע הצדיקו ביצוע בירור נוירולוגי מעמיק יותר מהבירור אשר נעשה בפועל. אי לכך, מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופאים הנתבעים... 

האם רשלנות רפואית של המדינה התבטאה בכך שלא נמסרו לתובעת פרטים בדבר הסיכון לחלות בסרטן בעקבות הקרנות שעברה בילדותה נגד גזזת? 

האם מעקב הריון פרטי אשר לא הסתיים בביצוע הלידה על ידי הרופא הפרטי מהווה הפרה של חובת האחריות כלפי המטופלת? 

האם רופאי בית החולים התרשלו כלפי המנוחה בכך שלא אבחון את מחלת סרטן הריאות ממנה סבלה לאחר צילום רנטגן אקראי שבוצע בעקבות דימום ומצוקה רפואית בתום לידה?  

התובעת טענה כי רופאת המשפחה ורופאי קופת חולים התרשלו בכך שהתעלמו מתלונותיה לאורך שנים, תוך שהם אינם עורכים את הבדיקות והבירורים הנדרשים...