האם רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי בבית חולים נהריה?
האם מחדלים רפואיים הביאו לפטירתו של חולה? לבית המשפט השלום בתל אביב הוגשה תביעה כנגד בית חולים נהריה, בעקבות, לכאורה, רשלנות רפואית באבחון מחלה. בני משפחתו של המנוח טוענים כי המנוח הגיע לחדר המיון בבית החולים, ושם נאלץ להמתין כשעתיים בעוד מצבו הבריאותי מתדרדר. התובעים טוענים כי בית החולים התרשל בכך שלא בוצעה למנוח בדיקת CT אלא בחלוף 21 שעות נוספות. למעשה, רק לאחר שלוש בדיקות CT, טוענים בני המשפחה, אובחן כי המנוח סובל מאוטם מוחי נרחב. בשלב זה, לטענת התובעים, היה זה כבר מאוחר מדי.
התביעה, אשר הוגשה על סך של 2.5 מיליון שקלים עוסקת בפטירתו של אדם בן 53 אשר עבד בתור מנכ"ל של חברת הצלה. המנוח סבל בעבר מבעיות שונות בלב ואף עבר ניתוח מעקפים. ביום האירוע התלונן המנוח על אי שיווי משקל, סחרחורות והקאות. אי לכך, הוא הובהל לבית החולים נהריה אך חרף תלונותיו הרבות הרופאים לא הפנו אותו באופן מיידי לעריכת בדיקות מתאימות.
עוד פסקי דין בנושא:
האם בדיקת מוקדמת היתה מצילה את חייו של מטופל שלקה באירוע מוחי?
מינון יתר של תרופת קומדין והקשר לאירוע מוחי
טענות בדבר רשלנות מד"א בגין אי פינוי מטופל שלקה באירוע מוחי
האם טיפול באספירין באירוע מוחי איסכמי הוא רשלנות רפואית?
הפניה לרופא משפחה במקום לחדר מיון - אי אבחון אירוע מוחי
על פי כתב התביעה, המנוח המתין ללא טיפול במשך שעתיים, כאשר הרופאים בבית החולים אינם פועלים על מנת לקבל ממנו אנמנזה רפואית כנדרש. זאת ועוד, בני המשפחה טוענים כי המנוח אף התקשה בנשימתו ונאלץ להמתין כאשר הוא נעזר במסכת חמצן. לאחר כשעתיים של המתנה מתישה, החמיר מצבו הרפואי של המנוח עד כדי כיחלון ואובדן הכרה. רק בעקבות התדרדרות זו, טוענים בני המשפחה, הופנה המנוח לטיפול נמרץ על ידי רופא מרדים וזאת לצורך הנשמה. בני המשפחה פנו לצוות הרפואי במקום וביקשו כי תיערך למנוח בדיקת CT. לטענת התובעים, הרופאים ביטלו אותם באומרם כי אין צורך בבדיקה שכזו.
הצוות הרפואי הודיע לבני המשפחה למחרת בבוקר כי במהלך הלילה נערכה למנוח בדיקת CT אשר תוצאותיה היו תקינות. בני המשפחה טוענים בתביעתם כי הם ביקשו לראות את תוצאות הבדיקה, אך הרופאים סירבו למסור להם את הפרטים המבוקשים. לטענתם, בשלב זה הם הבינו כי הבדיקה כלל לא נערכה. למעשה, לפי כתב התביעה בוצעה הבדיקה כעבור כמעט יממה ממועד האשפוז וממצאיה הצביעו באופן מפורש על אוטם מוחי חמור. חרף תוצאות הבדיקה, הצוות הרפואי קבע כי אין לפעול בפעולה כירורגית כלשהי. למנוח בוצע בדיקת CT נוספת אשר הצביעה על הצטברות נוזלים בחדרי המוח (הידרוצפלוס). גם לאחר תוצאות אלו, נמנע הצוות הרפואי מלבחור בדרך של הליך ניתוחי. למחרת נערכה בדיקת CT שלישית למנוח אשר במסגרתה אובחנה התדרדרות נוספת במצבו הבריאותי.
בני המשפחה טוענים כי רק לאחר תוצאות הבדיקה השלישית הועבר המנוח על ידי הצוות הרפואי למחלקה הנוירוכירורגיה בבית החולים רמב"ם. הרופאים בבית החולים בחיפה ביצעו למנוח ניתוח אשר מטרתו הייתה ניקוז הנוזלים המפעילים את הלחץ על מוחו. לטענת התובעים, ניתוח זה נעשה ללא קבלת הסכמה מדעת וכאשר הרופאים אינם מסבירים להם את ההשלכות בנוגע לסיכונים הצפויים מהליך רפואי זה. חודש לאחר מכן המנוח הועבר במצב סיעודי לבית חולים מיוחד, וחודשיים לאחר מכן נפטר. בני המשפחה טוענים כי כתוצאה מהרשלנות הרפואית בבתי החולים, המנוח נפטר בתום תהליך גסיסה איטי וכואב.
התובעים צירפו לכתב התביעה חוות דעת רפואית מטעמם אשר נערכה על ידי מומחה לנוירוכירורגיה. המומחה מטעם התובעים טוען בחוות דעתו כי הטיפול אשר ניתן למנוח בבית החולים היה רשלני מתחילתו ועד סופו. לדידו של המומחה, בית החולים היה צריך לבדוק את המנוח עם הגעתו לחדר המיון, וקל וחומר כאשר מצבו הרפואי החל להתדרדר במהירות. דברים אלו מקבלים משנה תוקף, טוען המומחה, כאשר מדובר באדם בעל היסטוריה רפואית של אירועי לב וניתוח מעקפים. במקרה זה, הרופא הסביר היה אמור להפנות את המנוח באופן מיידי לבדיקת מוח, על מנת להתחקות אחר הגורמים הרפואיים העומדים מאחורי התסמינים שהציג.
