רשלנות רפואית ברפואה משלימה, אימתי?

הרפואה האלטרנטיבית, הידועה גם כ-"רפואה משלימה", הפכה בשנים האחרונות לתחום פופולארי ביותר. מאות ואלפי מטופלים באים בשערי קליניקות הרפואה המשלימה מדי יום, ומטפלים רבים מוסמכים מדי שנה לעסוק בתחום המבוקש. קופות החולים הגדולות מפעילות אף הן שירותי רפואה משלימה ופעמים רבות ניתן לקבל טיפולים מסוג זה גם בבתי מלון, בתי חולים, חדרי כושר ועוד.

חרף היקף המטופלים העצום הפונה לטיפולי רפואה משלימה בישראל, טרם קיבלה הרפואה האלטרנטיבית מעמד חוקי מבחינה משפטית. אי לכך, פעמים רבות עולה השאלה – מהו מעמדו המשפטי של המטופל אשר נפגע בעקבות רשלנות רפואית עקב רפואה משלימה. למשל, האם חל עליו חוק זכויות החולה, האם חייב המטפל כלפי החולה בעמידה ב"מבחן הרופא הסביר", ועוד.

עמדת משרד הבריאות

משרד הבריאות נוהג להנפיק לעוסקים ברפואה משלימה "תעודות הכרה במעמד", על מנת להיכנס בוואקום שנוצר בהעדר הסדרה חוקתית של הסוגיה. מדובר במצב שהינו בעייתי ביותר מבחינה משפטית, שכן טיפולי רפואה משלימה אינם כלולים במסגרת חוק הבריאות הממלכתי.

דהיינו, על אף שקופות החולים מעניקות למטופליהם אפשרות לעבור טיפולי רפואה משלימה במסגרת קופת החולים, המטפל במקום אינו מקבל מעמד מקצועי וחוקי מטעם משרד הבריאות.

הכשרת המטפלים

המצב כיום מאפשר כמעט לכל אחד לרכוש מקצוע בתחום הרפואה המשלימה, לעיתים אפילו לא דרך לימודים אלא תוך צבירת ניסיון בלבד. מדינת ישראל ומשרד הבריאות לא מפעילים תנאי סף לקבלה לטיפולי רפואה משלימה, וכל אדם הרואה עצמו כאיש מקצוע רשאי להעניק טיפולים אלו. יתר על כן, מוסדות הבריאות אינם חייבים מבחינה חוקתית לתת מענה לתלונות של מטופלים אשר מלינים כי נפגעו מרשלנות רפואית בעקבות טיפולי רפואה אלטרנטיבית.

במסגרת טיפולי הרפואה המשלימה קיימים תחומים רבים ומגוונים כגון – שיאצו, כירופרקטיקה, רפלקסולוגיה, נטורופתיה, עיסויי הוליסטיים, ניקוז לימפטי, טיפולים להסרת אלרגיות, דיקור סיני, פרחי באך, היפונוזה ועוד.

מהו טיפול רפואי ומי הוא מטפל?

חוק זכויות החולה קובע הגדרות ברורות למושגים – טיפול, מטפל ומטופל.

על פי החוק, טיפול רפואי הינה טיפול המוענק לחולה, לרבות פעולות של אבחון רפואי, טיפול רפואי מונע, טיפול פסיכולוגי או טיפול סיעודי. מטפל על פי החוק הוא רופא, רופא שיניים, סטז’ר, אח או אחות, מיילדת, פסיכולוג, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי-דיאטן. כמו כן, החוק מכיר באדם כמטפל – כל אימת שהוכר האחרון במנהל הכללי, בהודעה ברשומות, כמטפל בשירותי הבריאות.

ביטוח אחריות מקצועית

מטפלים ומוסדות רפואיים מכוסים על פי רוב בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית, אשר מגנה עליהם מלשאת בפיצויים בגין רשלנות בעבודתם מכיסם הפרטי בלבד (לעיתים מדובר בסכומי עתק, בעיקר במקום בו הנזק הינו בלתי הפיך). עם זאת, חברות הביטוח אינן מעניקות כיסוי לכל מעשה רשלני, ומקום בו המטפל עבר על החוק, יכולה המבטחת למשוך אחריותה מהמקרה.

דוגמאות לפסקי דין

רשלנות רפואית של "מרפא על טבעי" – בית המשפט המחוזי בתל אביב, גזר על מטפל אשר הכריז על עצמו כ"מטפל על טבעי", להשיב ללקוחה את כספה לאחר שהאחרון לא השכיל להביא מזור למחלת ניוון השרירים ממנה היא סובלת. בפסק דין זה, מתח השופט ביקורת על האנרכיה החקיקתית בנושא הרשלנות הרפואית במסגרת הרפואה המשלימה.

רשלנות רפואית של הומואפט – יועץ טבעוני והומואפט אשר הציע ייעוץ רפואי לנער הסובל ממחלה קשה, עשה זאת מבלי שהיה מוסמך לכך. בית המשפט קבע כי הנתבע העניק לנער "טיפול רפואי" אשר סיכן את חייו ופעל בנגד לפקודת הרופאים תוך ביצוע עבירות של עיסוק ברפואה. הפרשה הגיעה עד לפתחו של בית המשפט העליון, אשר קבע כי החלתה של פקודת הרופאים על ענפי הרפואה המשלימה, בהעדר הסדר חקיקתי אחר – הינה החלה מאולצת ומלאכותית.