האם רשלנות באבחון חוסר באצבעות במהלך שתי בדיקות אולטרסאונד?

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה תביעה של הורים ובנם בגין רשלנות רפואית בהריון במהלך ביצוע בדיקות אולטראסאונד. התובעים טענו כי הרופאים אשר ביצעו את המעקב אחר הריונה של התובעת, לא השכילו לאבחן את המומים בידו של העובר. לטענתם, חרף העובדה שבוצעו לתובעת שתי בדיקות אולטראסאונד במהלך ההריון, ולמרות הרישום באחת הבדיקות כי כפות ידיו של העובר תקינות, נולד האחרון ללא שתי אצבעות. לדבריהם, מדובר במקרה של רשלנות רפואית העולה כדי הולדה בעוולה.

עוד פסקי דין בנושא:
למרות ממצאים חשודים באולטרסאונד - לא הופנתה לדיקור מי שפיר
רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד פרטית, האמנם?
רשלנות באולטרסאונד או התנהלות לפי פרקטיקה רפואית מקובלת?
אי אבחון מיקרופטלמיה בשתי בדיקות אולטרסאונד שונות
העדר קשר סיבתי בין רשלנות רפואית מוכחת בבדיקת אולטרסאונד לבין הנזק

התובעים טענו, באמצעות חוות דעת רפואית מטעם מומחה ברפואת נשים ומיילדות, כי בשתי בדיקות האולטרסאונד נפלו פגמים וכשלים. לטענתם, התקיים קשר סיבתי בין רשלנות רפואית זו לבין הולדתו של התינוק בעוולה. המומחה מטעם הנתבעים השיג על המסקנות הללו. לדבריו, הפגם ממנו סובל התובע איננו פגם אשר תמיד ניתן לאבחון באמצעות בדיקת אולטרא סאונד. המומחה מטעם הנתבעים הוסיף כי אין להוציא מכלל אפשרות כי המום אירע לאחר המועדים בהם הוצעו הבדיקות האמורות.

סיכוי לאבחון חוסר באצבעות באולטרסאונד - 15%

נוכח חוות הדעת הסותרות, מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו. חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט התיישבה ביתר נוחות עם חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעים. אי לכך, בית המשפט קבע כי יש לדחות את התביעה. השופטים קיבלו את קביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט על כך שחוסר באצבעות בעובר ניתן לאבחן רק ב-15% מהמקרים בלבד. המומחה טען כי בדיקת אולטרסאונד איננה מסוגלת לאבחן את כל המומים בעובר, קל וחומר כאשר מדובר במומים באיברים קטנים.

"טובי הרופאים עלולים שלא לגלות חוסר שתי אצבעות בכף ידו של העובר, ויותר משהדבר מעיד על התרשלות בבדיקה, מעיד הדבר על מגבלות הבדיקה", כתב המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו.

האם הרישום - "כפות ידיים תקינות" - מהווה רשלנות?

בית המשפט נדרש לענות על שאלה משפטית נוספת – האם רשלנות רפואית מצד הרופאים הבודקים התבטאה בכך שטופס בדיקת האולטרסאונד השנייה נרשם – "מבנה כפות ידיים – תקין, אצבעות הידיים – תקין". מדובר ברישום שגוי, במיוחד כאשר ידוע לרופאים שמגבלות הבדיקה אינן יכולות להעיד על תקינות איברים אלו בוודאות.

עוד מאמרים בנושא:
בדיקת אולטראסאונד, מתי רשלנות רפואית?

הנתבעים טענו כי מדובר ברישום אשר מקורו בטעות אנוש. כמו כן, הנתבעים הפנו את בית המשפט להערה המסיימת את טופס הבדיקה אשר קובעת בדיקת העל-שמע שוללת מומים אנטומיים בסבירות גבוהה אך לא באופן מוחלט". השופטים ציינו כי ההסבר אשר ניתן לגבי רישום זה היה הסבר דחוק, אך עם זאת, אין בטענה זו כדי להטיל אחריות ברשלנות רפואית כלפי עורכי בדיקת האולטרסאונד.

הרישום הלא נכון בטופס הבדיקה לא העיד על רשלנות בבדיקה עצמה, להבדיל מרשלנות במילוי טופס הבדיקה. כמו כן, בטופס הבדיקה הראשונה צוין כי בדיקת העל-שמע שוללת מומים אנטומיים בסבירות גבוהה אך לא באופן מוחלט. למעשה, אף הוריו של התובע יכלו להבין, שלא כל המומים ניתנים לאבחון.