רופא משפחה המליץ על דיאטה במקום טיפול תרופתי - רשלנות?
האם רופאת משפחה התנהלה תוך רשלנות רפואית באבחון מחלה, וזאת כאשר היא הפנתה את המטופל לדיאטה במקום לטיפול רפואי תרופתי? האם מדובר בהחלטה סבירה, בהתחשב בנסיבות ובתוצאות הבדיקות, או שמא היה על רופאת המשפחה לדאוג לכך שהמטופל יקבל טיפול רפואי תרופתי? סוגיה זו נדונה בבית המשפט המחוזי.
התובע לקה באירוע בליבו באפריל 2004 ובעקבותיו עבר ניתוח מעקפים. הוא אובחן כסובל ממחלת לב טרשתית ובתביעתו נטען כי בעקבות רשלנות רפואית של רופאת משפחה נגרמו לו נזקי גוף שונים. התובע פנה לרופאת המשפחה בגין כאבים בחזה ובצידו השמאלי של הגוף, וזאת כאשר הוא בריא בדרך כלל ואיננו מקבל טיפול קבוע. הרופאה שלחה את המטופל לשורה של בדיקות אשר מצאו רבות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים.
עם קבלת התוצאות, התקשרה הרופאה לתובע והמליצה לו לערוך דיאטה דלת שומן ולשוב לביקורת. התובע ביקר באותה השנה פעמיים נוספת אצל רופאת המשפחה, בגין שיעולים וכאבי גב. בשנת 1999 הגיע התובע לביקור נוסף בגין תאונת דרכים. בשנת 2000 התובע שב וחזר להתלונן בפני הרופאה על כאבים באזור הלב ובצד שמאל. מצבו הכללי הוגדר טוב, הדופק היה סדיר ולחץ הדם בתוך הנורמה הרפואית.
גם בפעם הזו נשלח התובע לסדרה של בדיקות ובסיכום המחלה נרשם כי לא אובחנו ממצאים מיוחדים. שוב הוזמן התובע לביקורת ושוב הומלץ לו על הפסקת העישון ודיאטה (וניתנה לו הדרכה בעניין). כמו כן, התובע נשלח לבדיקת מאמץ. בביקורת שנערכה לתובע בחודש מרץ בשנת 2000, נכתב כי הוא עדיין סובל מכאבים בחזה אך מצבו הכללי טוב. ביקורת נוספת ביוני 2000 מצאה מצב תקין והתובע לא שב עוד למרפאתה של הרופאה. בשנת 2003 הוזמן לתובע אמבולנס בעקבות כאבים בחזה ובצד שמאל אף חרף המלצות הצוות הרפואי הוא מיאן להתפנות לבית החולים. כעבור שנה בדיוק לקה התובע בהתקף לב.
חוות דעת רפואיות סותרות
בית המשפט המחוזי בחן לעומק את שאלת סבירות הטיפול בתובע, לאור הממצאים הרפואיים שהוצגו בפניו ובהתאם לפרקטיקה המקובלת בין השנים 1997 ו-2000. התובע הציג חוות דעת רפואית מטעמו אשר לפיה היה צריך להתחיל בטיפול תרופתי להורדת השומנים ולהפנות את התובע לצנתור ומיפוי לב כבר בתחילת הדרך. המומחה הרפואי מטעם התובע הוסיף וטען כי לכל הפחות היה על הרופאה להפנות את התובע לרפואה פנימית או בדיקה אצל קרדיולוג.
עוד פסקי דין בנושא:
חולה כליות קיבל מרשם לתרופה מסוכנת - רשלנות במתן תרופות מצד רופא משפחה
אבחון רשלני של רופא משפחה ופיצויים בעקבות כריתת אשך
רשלנות רופא משפחה באבחון סרטן בעקבות אי הפנייה לקולנוסקופיה
אבחון סרטן המעי הגס - רשלנות רפואית של רופאת משפחה
תביעה נגד בית החולים "משפחה קדושה" בנצרת בגין רשלנות בלידה
הרופאה הציגה חוות דעת רפואית מטעמה אשר ממנה עלו טענות אחרות. על פי חוות דעת זו, ניתן לתובע טיפול סביר בנסיבות המקרה והבדיקות השונות אשר נערכו לו הצביעו על רמה בינונית-גבוה של כולסטרול וטריגליצרידים. כמו כן, בדיקת המאמץ, נקבע בחוות הדעת, הייתה תקינה.
בית המשפט העדיף את חוות הדעת מטעם ההגנה וקבע כי התובע, אשר עישן במשך 20 שנה, היה בקבוצת סיכון ללקות באירוע לב. כמו כן, נקבע כי העישון היה הגורם המשמעותי לאירוע הלב, ולא רמת הכולסטרול הגבוהה. חרף כך, התובע לא שעה לעצת הרופאה להפסיק לעשן והוא ממשיך גם היום, לאחר האירוע הלבבי וניתוח המעקפים, לצרוך סיגריות בכמות גבוהה.
עמידה במבחן הרופא הסביר
בפסק הדין נכתב עוד כי הנתבעת פעלה בתור רופא משפחה סביר ושלחה את התובע לבדיקות רלבנטיות אשר היו יכולות לשפוך אור על מצבו הבריאותי (לרבות מצב ליבו). זאת ועוד, בשנת 2000 הופנה התובע לבדיקות אקו-לב אשר נתונים לגביהן לא נמסרו לרופאה. למעשה, תוצאת בדיקת האקו-לב התבררה רק במהלך המשפט.
לסיכום, השופטים קבעו כי התנהלות הרופאה הייתה סבירה ולא עלתה כדי רשלנות רפואית באבחון מחלה. המלצתה של הרופאה על דיאטה, על פני טיפול תרופתי, לא הייתה רשלנית. זאת ועוד, נקבע כי התובע ניתק קשר עם המרפאה במשך כארבע שנים, ולא ניתן לדרוש מרופאת המשפחה לעקוב באופן אקטיבי אחר מצבו הרפואי של המערער ולדאוג ליישום ההוראות שניתנו לו. יתרה מכך, לא מדובר במטופל אשר נשקפה לחייו סכנה מיידית ומוחשית, המצדיקה מעקב צמוד.
