www.rashlanut-refuit.org

הקרנות נגד גזזת - קשר סיבתי בין החובה להודיע על הסיכונים לבין הפיצויי

הקרנות נגד גזזת - קשר סיבתי בין החובה להודיע על הסיכונים לבין הפיצויי

האם המדינה תשלם פיצויים חלקיים בלבד לאחר אי אבחון סרטן בראש תובעת שעברה טיפולים נגד גזזת בשנות ה-50? ב"כ המדינה הודתה כי הרשלנות הרפואית של הנתבעת (המדינה) פגעה בסיכויי ההחלמה של התובעת. עם זאת, היה על התובעת להוכיח, לפי מאזן ההסתברויות, כי מקור הנזק (כולו או חלקו) אשר נגרם לתובעת הינו בהתרשלות הנתבעת. במילים אחרות, ב"כ המדינה טענה כי היות והתובעת לא הוכיחה מהו שיעור הקשר הסיבתי בין ההקרנות אשר עברה התובעת בילדותה, לבין הנזקים ממנה סובלת היא כיום,על הפיצוי לה היא זוכה להיקבע באופן יחסי. עורכת הדין מטעם המדינה הפנתה את בית המשפט לפסק הדין העוסק בעניין זה (פסק דין בעניין עדן מלול).

 

בית המשפט המחוזי דחה טענות אלו של המדינה. בפסק הדין נכתב כי בנסיבות המקרה דנן, בו גרמה המדינה נזק ראייתי לתובעת, עובר נטל השכנוע לפתחה של הנתבעת. דהיינו, היה על המדינה להוכיח כי רק חלק מנזקה של התובעת נגרם בגין רשלנותה באבחון מחלת הסרטן. עם זאת, המדינה לא עמדה בנטל זה במסגרת ההליכים המשפטיים.

 

 

השופטים ציינו כי הוכח הקשר הסיבתי בין רשלנות רפואית מצד המדינה לבין הנזק אשר נגרם לתובעת. למעשה, השאלה אשר עמדה על הפרק הייתה – מהו היקף הנזק והאם כולו נגרם כתוצאה מרשלנות המדינה. לאמור, האם גילוי מוקדם היה גורם לפגיעה פחותה או מונע את הפגיעה באופן מוחלט. ההלכה הפסוקה בעניינים מסוג דא קובעת כי במקרים מסוימים מועבר נטל ההוכחה לנתבע, זאת משהוכיח התובע את הרשלנות, את הנזק ואת הקשר הסיבתי. במידה ונתבע לא ישכיל להוכיח שאחריותו לנזק הינה מוגבלת, עלול הוא לשאת בנזק גדול יותר מזה אשר גרם בפועל. במידה ונגרם לתובעת נזק ראייתי, היה מקום להעביר את נטל ההוכחה בדבר היקף נזקה של התובעת לכתפיה של המדינה.

 

בית המשפט ציין כי בפסק הדין אשר ניתן בעניינה של התובעת, נקבע באופן מפורש כי קיים קשר סיבתי בין רשלנות המדינה לבין הנכות ממנה סובלת התובעת כיום. השופטת הסתמכה בפסיקתה על חוות דעת רפואית מטעם התובעת לפיה "גילוי מוקדם של הגידול היה, ללא ספק, מקטין את הנזק של התובעת עד כדי מניעת חלק מהסיבוכים. גילוי מאוחר של הגידול, גרם לנזקים בלתי הפיכים אצל התובעת. גילוי מוקדם של הגידול, היה מאפשר את כריתתו מבעוד מועד ובטרם נגרם נזק בלתי הפיך".

 

המומחה הרפואי הוסיף כי בשל הנזק הראייתי אשר נגרם לתובעת, לא ניתן כיום לקבוע האם הנזק כולו או חלקו נבע בגין רשלנות רפואית מצד המדינה. כמו כן, המדינה לא הביאה ראיות לסתור טענה זו. בשים לב כי נטל השכנוע הונח לפתחה, להוכיח שהנזק נגרם רק בחלקו בשל רשלנות רפואית, השופטת קבעה כי העובדות הינן כטענת התובעת.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

רשלנות רפואית? האם רופא תורן אשר הגיע לביתה של מטופלת ושגה באבחון הבדיקה, העניק טיפול רשלני? האם מותה של המטופלת, יום לאחר מכן בבית החולים, מטיל את האחריות על כתפיו של הרופא התורן? קראו עוד... 

רשלנות רפואית - האם הטיפול הרשלני בחדר המיון במטופלת הסובלת מדלקת בקרום המוח, הביא בסוף למותה של המנוחה? קראו עוד... 

תופעות אלו - שכולן היו גלויות לאנשי הצוות הרפואי - לא טופלו, לטענת המשפחה באופן ראוי וסביר, ומשכך לא אובחן אירוע הלב שגרם באופן ישיר למותו של המנוח... 

האם האבחון המאוחר של הגידול בראשה של התובעת, נבע גם בעקבות רשלנותה של המטופלת? קראו עוד... 

האם קיים קשר סיבתי, רפואי ומשפטי, בין הפסקות הנשימה מהן סבל התינוק לאחר לידתו, לבין התנהלות הרופאים? האם - כטענת הרופאים - התינוק סבל מפגם מולד והפסקות הנשימה היו סימפטום ותו לא... 

הטיפול בחולה נעשה בשני בתי חולים, מי יישא באחריות לרשלנות הרפואית? 

מחלות אוטואימוניות נובעות מכך שמערכת החיסון תוקפת רקמות בריאות. מחלות מסוג זה לא קלות לאבחון, ולאחר האבחנה מתחיל טיפול מורכב הכולל שילוב של תרופות שונות.  

דלקת קרום המוח היא מחלה קטלנית, שעלולה לגרום לנזק מוחי ואף למוות, אם לא מאבחנים ומטפלים בה תוך זמן קצר. תביעת רשלנות רפואית תוגש במקרים שבהם נגרם למטופל נזק משמעותי עקב אבחון או טיפול לא סביר.  

צהבת היא תופעה שנגרמת בשל שקיעת פיגמנט הבילירובין בלחמיות ובעור. מדובר בתופעה מדבקת ואחת מדרכי ההדבקה היא בעת לידה כאשר האם היא נשאית הנגיף או עקב שימוש במזרק מזוהם.  

מחלת אסתמה עלולה לגרום להתקפי שיעול ומחנק, לקוצר נשימה ולמועקה בחזה. התקפים שאינם מטופלים בזמן עלולים לגרום לנזקים ארוכי טווח ובמקרים חמורים עלולים להוביל למוות. 

בית המשפט דחה תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר אובדן ראיה וזאת בשל העדר קשר סיבתי... 

קשר סיבתי בין אי אזהרה בדבר סיכון לחלות בסרטן לבין נזק בעקבות רשלנות רפואית 

מומחה זה ציין כי באם הזמן מרגע הופעת הכאבים עולה על 6 שעות - הפגיעה באשך הנה בלתי הפיכה... 

האם במקום בו הייתה רשלנות רפואית אך לא נגרם נזק, קיימת עילה להגשת תביעה כנגד הרופא? 



תגיות: הפסדי שכר,