הקרנות נגד גזזת - קשר סיבתי בין החובה להודיע על הסיכונים לבין הפיצויי
.jpg)
האם המדינה תשלם פיצויים חלקיים בלבד לאחר אי אבחון סרטן בראש תובעת שעברה טיפולים נגד גזזת בשנות ה-50? ב"כ המדינה הודתה כי הרשלנות הרפואית של הנתבעת (המדינה) פגעה בסיכויי ההחלמה של התובעת. עם זאת, היה על התובעת להוכיח, לפי מאזן ההסתברויות, כי מקור הנזק (כולו או חלקו) אשר נגרם לתובעת הינו בהתרשלות הנתבעת. במילים אחרות, ב"כ המדינה טענה כי היות והתובעת לא הוכיחה מהו שיעור הקשר הסיבתי בין ההקרנות אשר עברה התובעת בילדותה, לבין הנזקים ממנה סובלת היא כיום,על הפיצוי לה היא זוכה להיקבע באופן יחסי. עורכת הדין מטעם המדינה הפנתה את בית המשפט לפסק הדין העוסק בעניין זה (פסק דין בעניין עדן מלול).
בית המשפט המחוזי דחה טענות אלו של המדינה. בפסק הדין נכתב כי בנסיבות המקרה דנן, בו גרמה המדינה נזק ראייתי לתובעת, עובר נטל השכנוע לפתחה של הנתבעת. דהיינו, היה על המדינה להוכיח כי רק חלק מנזקה של התובעת נגרם בגין רשלנותה באבחון מחלת הסרטן. עם זאת, המדינה לא עמדה בנטל זה במסגרת ההליכים המשפטיים.
השופטים ציינו כי הוכח הקשר הסיבתי בין רשלנות רפואית מצד המדינה לבין הנזק אשר נגרם לתובעת. למעשה, השאלה אשר עמדה על הפרק הייתה – מהו היקף הנזק והאם כולו נגרם כתוצאה מרשלנות המדינה. לאמור, האם גילוי מוקדם היה גורם לפגיעה פחותה או מונע את הפגיעה באופן מוחלט. ההלכה הפסוקה בעניינים מסוג דא קובעת כי במקרים מסוימים מועבר נטל ההוכחה לנתבע, זאת משהוכיח התובע את הרשלנות, את הנזק ואת הקשר הסיבתי. במידה ונתבע לא ישכיל להוכיח שאחריותו לנזק הינה מוגבלת, עלול הוא לשאת בנזק גדול יותר מזה אשר גרם בפועל. במידה ונגרם לתובעת נזק ראייתי, היה מקום להעביר את נטל ההוכחה בדבר היקף נזקה של התובעת לכתפיה של המדינה.
בית המשפט ציין כי בפסק הדין אשר ניתן בעניינה של התובעת, נקבע באופן מפורש כי קיים קשר סיבתי בין רשלנות המדינה לבין הנכות ממנה סובלת התובעת כיום. השופטת הסתמכה בפסיקתה על חוות דעת רפואית מטעם התובעת לפיה "גילוי מוקדם של הגידול היה, ללא ספק, מקטין את הנזק של התובעת עד כדי מניעת חלק מהסיבוכים. גילוי מאוחר של הגידול, גרם לנזקים בלתי הפיכים אצל התובעת. גילוי מוקדם של הגידול, היה מאפשר את כריתתו מבעוד מועד ובטרם נגרם נזק בלתי הפיך".
המומחה הרפואי הוסיף כי בשל הנזק הראייתי אשר נגרם לתובעת, לא ניתן כיום לקבוע האם הנזק כולו או חלקו נבע בגין רשלנות רפואית מצד המדינה. כמו כן, המדינה לא הביאה ראיות לסתור טענה זו. בשים לב כי נטל השכנוע הונח לפתחה, להוכיח שהנזק נגרם רק בחלקו בשל רשלנות רפואית, השופטת קבעה כי העובדות הינן כטענת התובעת.