השתלת שיער גרמה לסכיזופרניה - האם רשלנות רפואית?

האם קיים קשר סיבתי בין רשלנות רפואית בטיפול קוסמטי (השתלת שיער) לבין סכיזופרניה ממנה סובל מטופל? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי. התובע, יליד 1955, ביקש לשפר את חזותו החיצונית והגיע אל הנתבעים לאחר שנחשף למודעת השתלת שיער אשר פורסמה על ידם. התובע קיבל הסברים בנוגע להליך ההשתלה וחתם על טופס בו נרשמו פרטיו האישיים ונתונים שונים הנוגעים למצב בריאותו. התובע הוזמן לביצוע השתלה וזאת לאחר שהוחתם על מסמך נוסף שכותרתו – הזמנת טיפול השתלת שיער. בעת הכניסה לטיפול, קיבל התובע הסבר מפורט לגבי ההליך הרפואי. 

בסוף ינואר 1989 בוצעה ההשתלה. התובע טען כי כתוצאה מההשתלה התדרדר מצבו הנפשי וכיום תפקודו היומי פגוע קשות. לדבריו, הוא אינו מסוגל להמשיך בעבודתו או כלל לעסוק בפעילות כלשהי. התובע הוסיף כי מרבית יומו מועבר בשינה, בבטלה ובשהייה סתמית בבית הוריו. ימים ספורים לאחר ביצוע ההשתלה, פנה התובע לרופא המשפחה והתלונן כי הוא סובל מחרדות ומתח נפשי רב. התובע קיבל בתחילה טיפול תרופתי, אך משהטיפול לא עזר, פנה הוא לבית החולים גהה ואושפז מספר פעמים לשם טיפול ואבחנה. מצבו הרפואי של התובע לא השתפר כלל והמוסד לביטוח לאומי אף הכיר בו כנכה 100%.

הנתבעים הודו בביצוע השתלת שיער לתובע אך בכל תוקף הוכחש על ידם הקשר הסיבתי בין ההשתלה לבין מצבו הבריאותי הנפשי לאחריה. התובע טען, לעומת זאת, כי הניתוח אשר עבר אצל הנתבעת היה הליך רפואי טראומתי אשר גרם להתפרצות מחלת הסכיזופרניה ממנה הוא סובל כיום. שני הצדדים הציגו חוות דעת רפואית, כל אחד מטעמו.

האם מדובר בטריגר להתפרצות סכיזופרניה?

המומחה הרפואי מטעם התובע טען כי האחרון לקה במחלת נפש קשה אשר החלה באורח חד וחריף לאחר ניתוח השתלת השיער. לדבריו, עד למועד זה, גם אם התובע סבל מאי-אלה קשיים נפשיים, לא הייתה כל עדות למצב נפשי חולני. המומחה הוסיף כי במשך 10 שנים לפני פריצת המחלה, התובע השתלב היטב בתחומי החיים ואף עבד בשתי עבודתו. נראה אפוא, לשיטת המומחה, כי לא ניתן להתעלם מהקשר הסיבתי שבין מצבו הנפשי של התובע לבין השתלת השיער.

עוד מאמרים בנושא:
פסיקות פיצויים בגין רשלנות רפואית בהסרת שיער
רשלנות רפואית בהסרת שיער בלייזר
רשלנות רפואית בטיפולי הסרת שיער
רשלנות רפואית בניתוח השתלת שיער, כיצד לקבל פיצויים?

המומחה מטעם הנתבעים הציג חוות דעת סותרת לעניין זה. מומחה זה הסתמך על ההיסטוריה הרפואית של התובע, ושל בני משפחתו, וקבע כי לא התקיים הקשר הסיבתי הדרוש בין ההשתלה למצב הנפשי. "לדעתי, מדובר במטען משפחתי כבד של מחלות נפשיות במערכת משפחתית מעורערת. כמו כן, הניתוח לא היה חוויה טראומטית ולא היווה טריגר להתפרצות הפסיכוזה", נכתב בחוות דעת רפואית זו, "התפתחות המחלה נבעה מהרקע המשפחתי של התובע ולא כתוצאה מהשתלת השיער".

המחלה התפתחה לאחר הטיפול ועל כן מדובר ברשלנות המזכה בפיצויים

בית המשפט בחן את חוות דעתם של המומחים, לצד חקירותיהם הארוכות בבית המשפט, ונקבע כי יש להעדיף את עמדת התביעה על פני עמדת הנתבעים. ראשית, התובע תיאר בפני המומחה מטעמו מספר פעמים את החוויה הקשה של השתלת השיער (במהלכה "נעשו במוחו קידוחים שונים ואלו הכניסו אותו לפחד ותחושות מוזרות שלא ניתן לתארן במילים"). לטענתו, המחשבות והחרדות התגברו ככל שהתקדם הניתוח והטיפולים הרפואיים שניתנו לאחר הניתוח לא הועילו לו כלל.

עובדה היא כי התובע עבד במשך כ-10 שנים במשרד לעמילות מכס באופן סדיר, ואף הדריך קבוצות ריקודי עם. במהלך שנים אלה לא עלתה מצד התובע כל טענה בדבר חרדות, תחושות מוזרות או דיכאונות. כל אלה "צצו" לאחר השתלת השיער. ביחד עם תיאוריו הקשים של התובע על מהלך הטיפול, קיבל בית המשפט את טענות הקשר הסיבתי.

עבר פסיכיאטרי

בית המשפט התייחס בפסק הדין גם לטענות ההגנה לכך שהתובע היה אדם בלתי יציב מבחינה נפשית עוד טרם השתלת השיער. מדובר בבחור צעיר אשר סבל מפחדים וסירב להישאר לבד בביתו. כמו כן, בבית הספר התגלו אצלו הפרעות משמעת קשות והוא אף שוחרר מהצבא בגין הלם קרב. על רקע אישיות פסיכו-נוירוטית נקבע הפרופיל הצבאי של התובע על 45 בלבד. בשנת 1977, כ-12 שנים לפני השתלת השיער, טופל התובע פעם אחת אצל פסיכיאטר אשר התרשם מ"אישיותו הבלתי בשלה".

עוד פסקי דין בנושא:
האם החלקת שיער יפנית בוצעה ברשלנות?
נכות אסתטית בגין טיפול רשלני להסרת שיער באמצעות מחט חשמלית
גרימת כוויות בעת הליך הסרת שיער לצמיתות באינפרא אדום
פיצויים בעקבות הסרת שיער בלייזר ופגיעה באוטונומיה
רשלנות רפואית בהסרת שיער בפנים גרמה לשיעור יתר

הדברים מצאו ביטוי גם בקרב בני משפחתו של התובע. אביו סבל מהתמכרות כרונית לאלכוהול וקלפים, ואימו תואר ככפייתית ודאגנית. אחיו סבל אף הוא ממחלות נפש אשר בגינן אושפז ב"גהה". השופט קבע כי אין מקום להטות את החלטתו בגין אלו. "אף אם יש אמת בטענות אלה, אין בהפרעות האישיותיות הנפשיות וההתנהגותיות (מהן סבל התובע מגיל צעיר) ואף לא במחלות הנפש, של בני משפחתו, כדי להביא או לגרום סתם כך לפריצת הסכיזופרניה - וללא כל קשר או זיקה לאירוע טראומטי ספציפי", נכתב בפסק הדין, "עובדה היא כי לפני בצוע ההשתלה לא פרצה המחלה על אף קיומם".