השתלת קרנית רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?

מדי שנה מבוצעים בישראל כאלף ניתוחים להשתלת קרנית. מדובר באחד מן ההליכים הרפואיים בעלי שיעורי ההצלחה הגבוהים ביותר. כמו כן, ההחלמה לאחר הניתוח, ותקופת ההתאוששות בגינו, הן קצרות במיוחד ודורשות טיפול מינימלי באמצעות טיפות עיניים. עם זאת, רשלנות רפואית בניתוח יכולה להיות מנת חלקו של מטופל גם כאשר מדובר בטיפול נפוץ דוגמת ניתוח השתלת קרנית.

ניתוח להשתלת קרנית נדרש כאשר אצל החולה אובחנה עכירות בקרנית, כתוצאה ממחלת עיניים, פגם גנטי, ניתוחים קודמים בעיניים או פציעה. העכירות פוגעת באופן ניכר באיכות הראייה, כך שאין אפשרות לתקן אותה באמצעות משקפיים.

במסגרת ניתוח השתלת קרנית, מושתלת אצל המטופל קרנית בריאה שנתרמה מאדם שנפטר. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית או בהרדמה כללית ואורך כשעה וחצי. הקרנית המושתלת נתפרת בעזרת עשרות תפרים עדינים, ובמהלך תקופת ההחלמה, שנמשכת כחודשיים, התפרים מוסרים בצורה הדרגתית. באמצעות ניתוחים מסוג DSAEK ו־DALK במהלך ההשתלה מוחלפת שכבת הקרנית החולה בלבד במקום כל רקמת הקרנית. בשיטה זו, זמן ההחלמה קצר יותר והראייה אמורה להיות תקינה בתוך שבועות ספורים לאחר הניתוח.

סוג זה של הניתוח נעשה בהרדמה מקומית, והחתך המשמש לניתוח הוא מזערי. כמו כן, ניתן להשתיל קרנית באמצעות קרני לייזר בשיטת IEK. גם ניתוח זה נעשה בהרדמה מקומית והמטופל משתחרר לביתו זמן קצר לאחר הניתוח. ההחלטה לגבי סוג ההליך נתונה לידי המנתח, אולם עליו למסור את כל הפרטים אודות סוגי הניתוחים ולהסביר מהם הסיכונים והסיכויים בכל אחד מהם.

התפתחות זיהום בעין לאחר השתלה

בניתוח להשתלת קרנית קיימים סיכונים לדימום, זיהום ותגובה דלקתית מוגברת. הסיכון העיקרי הוא התפתחות זיהום בעין וכדי למנוע את הזיהום ניתן טיפול אנטיביוטי מניעתי במשך תקופה ארוכה. סיבוך נוסף הוא דחייה של השתל שמתרחשת בדרך כלל במהלך השנה הראשונה לאחר הניתוח. אבחון מוקדם וטיפול הולם בדחיית השתל עשויים למנוע את החלפתו, אולם במקרים חריגים השתל יכול לעבור דחייה בלתי הפיכה ונדרש להשתיל קרנית אחרת.

במקרים חריגים עלול הניתוח לגרום לעיוורון כך שהמטופל עלול לאבד את הראייה. אי מתן הסבר מפורט ומלא מהווה פגיעה באוטונומיה של המטופל עקב אי מתן הסכמה מדעת, ומהווה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית בהשתלת קרנית יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון לקוי או מאוחר של מצבו של המטופל, וכתוצאה מכך מתן טיפול שגוי או טיפול מאוחר שהוביל לנזק משמעותי. וכן, בחירת טכניקת ניתוח שגויה, ביצוע רשלני של ההרדמה, ביצוע ההליך בחוסר מיומנות, מעקב לקוי לאחר הניתוח ועוד.

תביעת רשלנות רפואית לתשלום פיצויים תוגש כאשר המנתח הפר את חובת הזהירות כלפי המטופל וסטה מהפרקטיקה המקובלת בענף הרפואה. במקרה שנגרם נזק משמעותי כתוצאה מטיפול רשלני ניתן לתבוע פיצויים. לשם כך יש להציג בפני בית המשפט חוות דעת רפואית של מומחים בתחום העיניים, התומכת בטענת הקשר הסיבתי בין הטיפול הלקוי לבין הנזק שנגרם לו.

במסגרת הדיון המשפטי, בוחן בית המשפט האם התנהגות המנתח מצויה בגדרי מבחן הרופא הסביר או חורגת ממנה, והאם פעל כראוי להשגת הסכמה מדעת טרם ביצוע הניתוח, כולל מתן הסבר על חלופות אפשריות. במקרה שנמצא כי נפל פגם בהתנהלותו וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל, בית המשפט יכול לקבוע כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית ולפסוק פיצויים על פי חומרת הנזק.

עיוורון בעקבות ניתוח השתלת קרנית

בית המשפט המחוזי אישר לאחרונה הסכם פשרה לאחר הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפול מסוג זה. מדובר בתביעה אשר הוגשה על ידי נפגעת לאחר שהאחרונה התעוורה בעקבות רשלנות בניתוח השתלת קרנית.

רשלנותם של הרופאים התבטאה בהשתלת קרנית מזוהמת בעיניה של התובעת, אישה כבת 50 אשר איבדה כתוצאה מההליך הרפואי הרשלני את מאור עיניה. לטענת התובעת, הקרנית אשר הושתלה בעיניה הייתה מזוהמת בחיידק אלים והתובעת סובלת היום מעיוורון מלא, למרות שלפני הניתוח חשך מאור עיניה רק בעין אחת.

עורך דינה של התובעת טען בבית המשפט המחוזי בחיפה כי הרופאים ביצעו בדיקה לבחינת זיהום אפשרי בקרנית רק לאחר ביצוע ההליך הרפואי הלכה למעשה. בית המשפט קיבל את הסכם הפשרה שלפיו הרופאים ביצעו את הניתוח בטרם הגיעו לידיהם תוצאות הבדיקה.

הרופאים טענו כי לא היה להם מידע לגבי הזיהום בקרנית, אך טענה זו לא היה בכדי לגלגל את האחריות מעליהם. על פי הסכם הפשרה, תהיה האישה זכאית לפיצויים בסך 1,800,000 שקלים. כמו כן, האישה קיבלה כבר מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה בסך של חצי מיליון שקלים.