www.rashlanut-refuit.org

קרטוקונוס לאחר ניתוח לייזר לתיקון ראייה - האם רשלנות רפואית?

קרטוקונוס לאחר ניתוח לייזר לתיקון ראייה - האם רשלנות רפואית?

בית המשפט דחה תביעת רשלנות רפואית בניתוח לייזר אשר הוגשה כנגד בית החולים אסף הרופא. התובע במקרה דנן, צעיר בן 25, הגיש תביעה בגין רשלנות בניתוח וזאת בשל נזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מהטיפולים. בכתב התביעה נטען כי התובע פנה לבצע את הניתוח בבית החולים אסף הרופא, זאת לאחר בירורים בקרב מספר מכונים ובהתאם לכך ששמו של בית החולים היוקרתי הולך לפניו בתחום ניתוחי הלייזר.

 

עם זאת, התובע טען כי הרופאים לא השכילו לאבחן קרטוקונוס ממנו סבל, במהלך הבדיקות אשר נעשו לתובע בטרם הניתוח. לטענת התובע, אי אבחון זה מהווה רשלנות רפואית כלפיו אשר מקיים קשר סיבתי בין הנזק ממנו הוא סובל לבין הרשלנות הרפואית. קרטוקונוס הינה פגיעה בעין המתבטאת במצב שבו קמירות הקרנית בחלק התחתון גדול באופן משמעותי מאשר הקמירות בחלקה העליון אשר מלווה בקרנית דקה.

 

בית המשפט ממנה מומחה רפואי מטעמו

 

התובע הציג חוות דעת רפואית מטעמו, אשר יצקה תוכן בטענותיו. לעומתו, בית החולים אסף הרופא הגיש חוות דעת רפואית סותרת אשר הציגה את טענותיו באור הפוך. בעקבות העובדה שעסקינן בחוות דעת סותרות, מינה בית המשפט מומחה רפואית מטעמו. המומחית מטעם בית המשפט קבעה כי מיפוי של הקרנית בטרם הניתוח הראה אסטיגמטיזם של פחות מ-2 דיופטר בכל עין. דהיינו, מצב אשר איינו מתאים לקרטוקונוס. בקביעתה זו, הצטרפה המומחית מטעם בית המשפט לדעתו של המומחה מטעם הנתבעים.

 

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים

 

ההלכה הפסוקה קובעת כי כאשר ממנה בית המשפט מומחה מטעמו, על מנת שחוות דעתו של מומחה זה תסייע לשפוך אור על המחלוקת הנדונה, סביר להניח שהשופטים יאמצו את ממצאיו של מומחה זה. דחיית עדות מומחה זו תעשה רק בהתאם לנסיבות מסוימות וסיבה בולטת לעין שלא לעשות כן. למעשה, לא יטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן.

 

"לאור כל האמור לעיל, בשים לב לכל החומר שהועמד לפתחי, ולאחר ששקלתי את כל הראיות שבפניי, ניתן לקבוע במידה של מעבר למאזן ההסתברויות שלא הייתה כל עדות לקיום קרטוקונוס (ואף לא קרטוקונוס קפוא) אצל התובע עובר לביצוע הניתוחים", נכתב בפסק הדין, "תוצאות בדיקותיו של התובע עובר לביצוע הניתוחים, לא הצביעו על חשד לקיום קרטוקונוס. אשר על כן, בהתייחס לפירוש תוצאות הבדיקות המקדימות שנערכו לתובע, מקבל אני את עמדת הנתבעים ולפיה על פי בדיקות אלו, לא הייתה כל התוויית נגד לביצוע הניתוחים בעיניו של ולפיכך הרופאים לא הפרו את חובת הזהירות".
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

התובעת הגיעה לנתבע על מנת לעבור ניתוח קיצור קיבה. המנתח בחר לנתחה בשיטה שאינה מקובלת הקרויה ניתוח על שם סקופינרו... 

פיצויי בשל רשלנות רפואית בניתוח הקטנת שדים - לטענת התובעת, תוצאות הניתוח הן איומות כלשונה, לאחר שבשדיה נותרו אף כיום, 7 שנים לאחר הניתוח, צלקות מכוערות ומגעילות לא נוחות קשות להסתרה ובולטות 

התובעת פנתה לנתבעת, לקבלת יעוץ בדבר אפשרות למתיחת פנים, והוצע על ידה, טיפול חדשני בשיטת אפאטוס.  

ניתוח השתלת שיער נכשל וגרם לנזק אסתטי ולצלקות בראשו של התובע. 

הנתבע, רופא מומחה לכירורגיה פלסטית, ביצע ניתוח פלסטי-אסתטי באפה של התובעת. ניתוח זה בוצע, לטענת התובעת, ברשלנות, והיא תובעת פיצוי בגין נזקיה.  

התביעה הינה תביעה בגין רשלנות רפואית ונזק שנגרם לתובעת ולבני משפחתה בעקבות ניתוח שעברה התובעת בעקבות זאת שסבלה מהשמנת יתר.  

התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבע לפיצויים, עפ"י פקודת הנזיקין, בגין ניתוחי אף כושלים שבצעו באפו בבית חולים "כרמל" חיפה ע"ש ליידי דיוויס.  

התובע עבר ניתוח פלסטי אשר הותיר באפו מספר כשלים בולטים: צלקות, חור במחיצת האף ונפיחות בולטת. התובע זכה בפיצוי על נזק לא ממוני והחזר כספי בגין הניתוח 

התובע הגיע לניתוח באיבר מינו לצורך הארכה ועיבוי האיבר. בפני התובע הוצגו דוגמאות של אברי מין לאחר ניתוח. לתובע לא הוצגו הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח. התוובע סובל מתופעות קשות באיבר מינו. 

בית המשפט פסק פיצויים בסך כמיליון שקלים בגין רשלנות רפואית בקבלת הסכמה מדעת לניתוח תיקון ראיה Lasik... 

בית המשפט קבע כי חוות הדעת הרפואית אשר צורפה לכתב התביעה לא הייתה מפורטת כנדרש. אי לכך, נדחתה תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה... 

על פי חוק זכויות החולה, כל מטופל או מטופלת חייב\ת לתת הסכמה מדעת לפני טיפול רפואי. עניין זה הינו בעל חשיבות יתרה בניתוחי ברירה כגון ניתוח להקטנת חזה... 

התובע טען כי הרופאים לא השכילו לאבחן קרטוקונוס ממנו סבל, האם מדובר ברשלנות רפואית בניתוח לייזר מסוג Lasik?  

האם המטופל נתן הסכמה מדעת לביצוע ניתוח לייזר מסוג Lasik לתיקון ראיה? האם התובע היה מסרב לו ידע את הסיכון המדובר? 

ניתוח הגדלת חזה הינו ניתוח אלקטיבי, דהיינו ניתוח מבחירה. אי לכך, הפסיקה קבעה כי ההסבר הנדרש לביצוע הליכים רפואיים אלו, שאינם מחויביי המציאות, הינו נרחב יותר מניתוח רגיל... 

האם חובה על מטופל, אשר נגרם לו נזק בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר לתיקון ראיה, לעבור ניתוח מתקן על מנת לשפר מצבו הבריאותי? 

האם ניתוח לייזר לתיקון רוחק ראיה, אשר בוצע באופן חדשני במכון לניתוחי לייזר, התבצע בצורה רשלנית? האם הופרה חובת הזהירות? 

האם הניתוח הראשוני (בשתי העיניים) והניתוח המתקן (בעין ימין) בוצעו ברשלנות? האם הייתה הסכמה מדעת? האם התקיים קשר סיבתי? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית 

בחורה כבת 24 שנים עברה 3 ניתוחים באפה שגרמו לפגיעה תפקודית ולפגם אסתטי. כיום, התובעת סובלת מאף עקום, בעיות בנשימה ועוד נזקי גוף שונים... 



תגיות: דליפת סיליקון,