קרטוקונוס לאחר ניתוח לייזר לתיקון ראייה - האם רשלנות רפואית?
בית המשפט דחה תביעת רשלנות רפואית בניתוח לייזר אשר הוגשה כנגד בית החולים אסף הרופא. התובע במקרה דנן, צעיר בן 25, הגיש תביעה בגין רשלנות בניתוח וזאת בשל נזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מהטיפולים. בכתב התביעה נטען כי התובע פנה לבצע את הניתוח בבית החולים אסף הרופא, זאת לאחר בירורים בקרב מספר מכונים ובהתאם לכך ששמו של בית החולים היוקרתי הולך לפניו בתחום ניתוחי הלייזר.
עם זאת, התובע טען כי הרופאים לא השכילו לאבחן קרטוקונוס ממנו סבל, במהלך הבדיקות אשר נעשו לתובע בטרם הניתוח. לטענת התובע, אי אבחון זה מהווה רשלנות רפואית כלפיו אשר מקיים קשר סיבתי בין הנזק ממנו הוא סובל לבין הרשלנות הרפואית. קרטוקונוס הינה פגיעה בעין המתבטאת במצב שבו קמירות הקרנית בחלק התחתון גדול באופן משמעותי מאשר הקמירות בחלקה העליון אשר מלווה בקרנית דקה.
בית המשפט ממנה מומחה רפואי מטעמו
התובע הציג חוות דעת רפואית מטעמו, אשר יצקה תוכן בטענותיו. לעומתו, בית החולים אסף הרופא הגיש חוות דעת רפואית סותרת אשר הציגה את טענותיו באור הפוך. בעקבות העובדה שעסקינן בחוות דעת סותרות, מינה בית המשפט מומחה רפואית מטעמו. המומחית מטעם בית המשפט קבעה כי מיפוי של הקרנית בטרם הניתוח הראה אסטיגמטיזם של פחות מ-2 דיופטר בכל עין. דהיינו, מצב אשר איינו מתאים לקרטוקונוס. בקביעתה זו, הצטרפה המומחית מטעם בית המשפט לדעתו של המומחה מטעם הנתבעים.
עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים
ההלכה הפסוקה קובעת כי כאשר ממנה בית המשפט מומחה מטעמו, על מנת שחוות דעתו של מומחה זה תסייע לשפוך אור על המחלוקת הנדונה, סביר להניח שהשופטים יאמצו את ממצאיו של מומחה זה. דחיית עדות מומחה זו תעשה רק בהתאם לנסיבות מסוימות וסיבה בולטת לעין שלא לעשות כן. למעשה, לא יטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן.
"לאור כל האמור לעיל, בשים לב לכל החומר שהועמד לפתחי, ולאחר ששקלתי את כל הראיות שבפניי, ניתן לקבוע במידה של מעבר למאזן ההסתברויות שלא הייתה כל עדות לקיום קרטוקונוס (ואף לא קרטוקונוס קפוא) אצל התובע עובר לביצוע הניתוחים", נכתב בפסק הדין, "תוצאות בדיקותיו של התובע עובר לביצוע הניתוחים, לא הצביעו על חשד לקיום קרטוקונוס. אשר על כן, בהתייחס לפירוש תוצאות הבדיקות המקדימות שנערכו לתובע, מקבל אני את עמדת הנתבעים ולפיה על פי בדיקות אלו, לא הייתה כל התוויית נגד לביצוע הניתוחים בעיניו של ולפיכך הרופאים לא הפרו את חובת הזהירות".