www.rashlanut-refuit.org

צלקות לאחר ניתוח חזה ותביעת רשלנות רפואית

צלקות לאחר ניתוח חזה ותביעת רשלנות רפואית

רעא 2104/12

 

אישה הגישה לבית המשפט השלום בהרצליה תביעה בעקבות רשלנות רפואית בניתוח להגדלת חזה. התובעת צירפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית של מומחה מטעמה. חוות הדעת הנ"ל התייחסה הן לרשלנות והן לנזק. הרופא ובית החולים הגישו כתב הגנה אליו צירפו חוות דעת רפואית שהתייחסה לרשלנות ולנזק. בעקבות פערים בחוות הדעת הרפואיות, בית המשפט השלום מינה מומחה מטעמו לבחינת סוגיית הנכות. יודגש כי עיקר טענותיה של התובעת בעניין זה נגעו לצלקות שנותרו בחזהּ בעקבות הרשלנות נשוא התובענה.

 

חרף טענותיה של התובעת, המומחה מטעם בית המשפט לא התייחס לצלקות שנותרו בחזהּ, אלא רק להעדר הסימטריות בין השדיים. המומחה העריך כי התובעת סובלת מ-5% נכות לצמיתות. התובעת הפנתה למומחה שאלות הבהרה בעניין הצלקות. בעקבות כך, המומחה צירף לתשובותיו צילומים של צלקות התובעת, אך גם בעת הוא לא נתן להן משקל מבחינה שיעור הנכות. אי לכך, התובעת ביקשה לפסול את המומחה וזאת משום שהאחרון לא התייחס לצלקות למרות שהן היו "עיקר נושא מינויו".

 

הבקשה הנ"ל הועברה על ידי בית המשפט למומחה. בתגובה, האחרון ציין כי לא הייתה סיבה להתייחס לצלקות במסגרת הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות הרפואית וזאת בשל הטעמים הבאים:

 

  • לא מדובר ברשלנות בניתוח פלסטי וזאת משום שהצלקות היו "צלקות סבירות לאור הליך רפואי כגון דא".
  • הצלקות אשר נותרו בחזה של התובעת לא הצדיקו קביעת נכות.
  • הצלקות הקיימות היו נשארות ללא קשר לתוצאות הניתוח, ולא נדרשה כל התייחסות אליהן.

 

במסגרת תשובתו, המומחה הוסיף כי לא היה כל היגיון לעבור ניתוח ולתבוע פיצוי בגין נכות מעצם קיומן של הצלקות. לעניין זה, בית המשפט הזכיר בפסק הדין כי אפילו המומחה מטעם ההגנה הכיר בכך שהיה "הפרש" בין הצלקות לפני הניתוח והצלקות אחרי הניתוח. דהיינו, המומחה מטעם בית המשפט "עקף משמאל" את המומחה מטעם ההגנה. בסופו של יום, וחרף כך, בית המשפט השלום החליט שלא לפסול את חוות דעתו של המומחה הנ"ל "בשלב זה".

 

ערעורי התובעת למחוזי ולעליון

 

התובעת מיהרה וערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור, נטען כי בית משפט קמא שגה בקביעתו שאין לפסול "בשלב זה" את חוות דעתו של המומחה, וזאת משום שהאחרון כלל לא התייחס לנושא העיקרי של הנזק - הצלקות שלאחר הניתוח. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וציין בהחלטתו כי "מדבריו של בית המשפט השלום ניכר כי לא מדובר בסוף פסוק אלא בהחלטה לאותו השלב". התובעת לא אמרה נואש ופנתה בעניין לבית המשפט העליון. לדאבונה, גם בית המשפט העליון דחה את טענותיה.

 

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בהגדלת חזה

 

"אכן, העובדה שהמומחה לא התייחס בחוות דעתו הראשונה לעניין הצלקות העלתה תמיהה", הסכים בית המשפט העליון עם המבקשת. עם זאת, "המומחה הסביר כי הוא לא התייחס לצלקות משום שהוא איננו סבור שהן מקימות עילה לקביעת נכות כלשהי לתובעת", נכתב בפסק הדין. בית המשפט העליון הזכיר גם כי "בהתאם להלכה הפסוקה, זולת במקרים נדירים, אין לפסול חוות דעת מומחה, קל וחומר כאשר הוא מונה על ידי בית המשפט".

 

התובעת זכתה לפחות במעט נחמה בדמות ביקורת אשר נמתחה על חוות דעתו של המומחה על ידי בית המשפט העליון. בפסק הדין רמזו השופטים כי "בסופו של היום, בית המשפט השלום יצטרך להחליט איזה משקל יינתן לחוות הדעת ובמקרה המתאים שמורה לו הזכות למנות מומחה רפואי נוסף לשאלת הנזק". "מכל מקום, לאחר שהתקבלה תגובת המומחה לבקשה לפסילת חוות הדעת וניתן על-ידו הסבר לאי הזכרת הצלקות בחוות הדעת הראשונה, נראה כי אכן לא היה מקום לקבל את הבקשה ככל שהיא נוגעת לחוות הדעת בעניין הנכות", נכתב בפסק הדין.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

התובעת הגיעה לנתבע על מנת לעבור ניתוח קיצור קיבה. המנתח בחר לנתחה בשיטה שאינה מקובלת הקרויה ניתוח על שם סקופינרו... 

פיצויי בשל רשלנות רפואית בניתוח הקטנת שדים - לטענת התובעת, תוצאות הניתוח הן איומות כלשונה, לאחר שבשדיה נותרו אף כיום, 7 שנים לאחר הניתוח, צלקות מכוערות ומגעילות לא נוחות קשות להסתרה ובולטות 

התובעת פנתה לנתבעת, לקבלת יעוץ בדבר אפשרות למתיחת פנים, והוצע על ידה, טיפול חדשני בשיטת אפאטוס.  

ניתוח השתלת שיער נכשל וגרם לנזק אסתטי ולצלקות בראשו של התובע. 

הנתבע, רופא מומחה לכירורגיה פלסטית, ביצע ניתוח פלסטי-אסתטי באפה של התובעת. ניתוח זה בוצע, לטענת התובעת, ברשלנות, והיא תובעת פיצוי בגין נזקיה.  

התביעה הינה תביעה בגין רשלנות רפואית ונזק שנגרם לתובעת ולבני משפחתה בעקבות ניתוח שעברה התובעת בעקבות זאת שסבלה מהשמנת יתר.  

התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבע לפיצויים, עפ"י פקודת הנזיקין, בגין ניתוחי אף כושלים שבצעו באפו בבית חולים "כרמל" חיפה ע"ש ליידי דיוויס.  

התובע עבר ניתוח פלסטי אשר הותיר באפו מספר כשלים בולטים: צלקות, חור במחיצת האף ונפיחות בולטת. התובע זכה בפיצוי על נזק לא ממוני והחזר כספי בגין הניתוח 

התובע הגיע לניתוח באיבר מינו לצורך הארכה ועיבוי האיבר. בפני התובע הוצגו דוגמאות של אברי מין לאחר ניתוח. לתובע לא הוצגו הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח. התוובע סובל מתופעות קשות באיבר מינו. 

בית המשפט פסק פיצויים בסך כמיליון שקלים בגין רשלנות רפואית בקבלת הסכמה מדעת לניתוח תיקון ראיה Lasik... 

בית המשפט קבע כי חוות הדעת הרפואית אשר צורפה לכתב התביעה לא הייתה מפורטת כנדרש. אי לכך, נדחתה תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה... 

על פי חוק זכויות החולה, כל מטופל או מטופלת חייב\ת לתת הסכמה מדעת לפני טיפול רפואי. עניין זה הינו בעל חשיבות יתרה בניתוחי ברירה כגון ניתוח להקטנת חזה... 

התובע טען כי הרופאים לא השכילו לאבחן קרטוקונוס ממנו סבל, האם מדובר ברשלנות רפואית בניתוח לייזר מסוג Lasik?  

האם המטופל נתן הסכמה מדעת לביצוע ניתוח לייזר מסוג Lasik לתיקון ראיה? האם התובע היה מסרב לו ידע את הסיכון המדובר? 

ניתוח הגדלת חזה הינו ניתוח אלקטיבי, דהיינו ניתוח מבחירה. אי לכך, הפסיקה קבעה כי ההסבר הנדרש לביצוע הליכים רפואיים אלו, שאינם מחויביי המציאות, הינו נרחב יותר מניתוח רגיל... 

האם חובה על מטופל, אשר נגרם לו נזק בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר לתיקון ראיה, לעבור ניתוח מתקן על מנת לשפר מצבו הבריאותי? 

האם ניתוח לייזר לתיקון רוחק ראיה, אשר בוצע באופן חדשני במכון לניתוחי לייזר, התבצע בצורה רשלנית? האם הופרה חובת הזהירות? 

האם הניתוח הראשוני (בשתי העיניים) והניתוח המתקן (בעין ימין) בוצעו ברשלנות? האם הייתה הסכמה מדעת? האם התקיים קשר סיבתי? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית 

בחורה כבת 24 שנים עברה 3 ניתוחים באפה שגרמו לפגיעה תפקודית ולפגם אסתטי. כיום, התובעת סובלת מאף עקום, בעיות בנשימה ועוד נזקי גוף שונים... 



תגיות: דליפת סיליקון,