צילום רנטגן חסר לאחר 20 שנה, האם העדר רשומה רפואית?

אחת מטענות התביעה הנפוצות במסגרת רשלנות רפואית, הינה העדר רשומה רפואית. בד"כ בעת הגשת תביעה נזיקית, מוטל נטל ההוכחה על כתפיו של הטוען לעוולת רשלנות עם קשר סיבתי לנזק. עם זאת, במקרים של רשלנות רפואית, כאשר קיים נזק ראייתי לתובע בעקבות רשומה רפואית שאיננה מלאה – לעיתים עובר נטל הראיה לכתפי בית החולים. אין זה עניין של מה בכך, שכן נטל זה אינו קל ואי עמידה בו עלולה להוביל להפסד במשפט.

אך האם רשומה רפואית צריכה להישמר במשך למעלה מ-20 שנה? לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפול בתינוק, יותר מ-20 שנה אחרי האירוע. בנם של התובעים (שהינו תובע בעצמו בתביעה) נולד בשנת 1978 ובגיל שלושה שבועות חלה בדלקת קרום המוח. לאחר שעלה חומו של התינוק, הובהל הוא לבית החולים בהוראת רופא המשפחה, ושם ניתן לו טיפול אנטיביוטי. לאחר עשרה ימים שוחרר הילד מבית החולים, אך בהמשך התפתחה אצלו בהדרגה תמונה של שיתוק מוחין והוא הוכר כנכה 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי.

בני המשפחה טענו כי בין מועד הגעתם לבית החולים, לבין המועד שבו ניתן הטיפול לבנם, חלפו כחמש שעות. לדבריהם, אותו פער של חמש שעות היה זמן קריטי (במקרה של מחלה חמורה כדלקת קרום המוח אצל תינוק בן שלושה שבועות) ועל כן ישנו קשר סיבתי בינו לבין שיתוק המוחין בו לקה. בני המשפחה טענו כי קיימות סתירות בגיליון הרפואי מהימים נשוא התובענה. לפיכך, טענו התובעים, יש להניח את נטל הראייה להוכחת אי הרשלנות על כתפי רופאי בית החולים אשר טיפלו בבנם בשנת 1978. 

רישומים בלתי מדויקים, המסגרת המשפטית 

הפסיקה הכירה באפשרות להעביר נטלי הוכחה גם במקרים בהם היה חוסר דיוק ברישום. בבואו של בית המשפט לבחון רשומות חסרות שלא ניתן למחסור בהן הסבר מספק, פעמים רבות יעדיף השופט את הרישום שפועל לטובת התובע (כל עוד לא הוכח אחרת). לדוגמא, רישומים בלתי מדויקים, כגון רישום "שעות עגולות" - פועלים לטובת התובעים.

עם זאת, הלכה פסוקה היא שלא כל סתירה ברישום הרפואי מביאה מיד להעברת נטל ההוכחה. ישנן סתירות, שעל אף שאין עליהן מענה מפורש, אין הן נוגעות בשורש המחלוקת, ועל כן אין בהן כשלעצמן להעביר את נטל ההוכחה. לעיתים מצטרפות סתירות אלו לסתירות נוספות שנותרות ללא מענה, ואז קיימת סבירות שחוסר הבהירות הכללי יביא להעברת הנטל. מאידך, אם מדובר בכמה ’סתירות’ בודדות, אשר אינן נוגעות ישירות בסלע המחלוקת, לא יהיה בהן כדי להשפיע.

כמה זמן צריך לשמור צילום רנטגן?

במקרה דנן, התובעים לא הצליחו להוכיח שלמרות הרישומים הלא מלאים, יש בכך בכדי להעביר את נטל הראייה לכתפי בית החולים. למשל, אביו של התובע הצביע בסיכומיו על כך שהרישום בנוגע לטיפולים שנעשו לבנו ביום השלישי לאשפוזו, היו חסרים. עם זאת, תלונותיו לגבי הטיפול הרפואי נגעו ליום הראשון לטיפול ולאיחור בטיפול האנטיביוטי.

התובעים טענו עוד כי צילום רנטגן מהתקופה נשוא התובענה, נעלם מגיליונו הרפואי של בנם. עם זאת, בית המשפט קבע כי מוסד רפואי איננו מחויב לשמור מסמכים לנצח נצחים. למשל – תיק רפואי יש לשמור כעשרים שנה ממועד האשפוז האחרון, וצילום רנטגן, כעשר שנים בלבד. היות והתביעה הוגשה כעשרים שנה לאחר האירועים המדוברים בה, לא העביר בית המשפט את נטל ההוכחה לכתפי הרופאים בעקבות כך.