אי אבחון גידול סרטני לאחר לידה על ידי גניקולוג ורופא מרדים - האם רשלנות?

האם רופאי בית החולים התרשלו כלפי המנוחה בכך שלא אבחון את מחלת סרטן הריאות ממנה סבלה. האם היה על הרופאים הנתבעים, גניקולוג ורופא מרדים, לאבחן את הגידול לאחר צילום רנטגן אקראי שבוצע בעקבות דימום ומצוקה רפואית בתום לידה?סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי ועסקה ברשלנות באבחון סרטן. מדובר במקרה בו הגיעה אישה לחדר הלידה בבית החולים לצורך ביצוע לידה רגילה. זמן קצר לאחר הלידה, התפתחה מצוקה בריאותית אצל האישה והיא החלה לדמם ולסבול מקוצר נשימה. המיילדת הזעיקה לחדר הלידה גניקולוג ורופא מרדים אשר היו בתורנות חדר לידה. הרופאים המומחים ייצבו את מצבה הבריאותי של המטופלת וערכו לה מספר בדיקות מקיפות.כמו כן, במסגרת הטיפול ערכו הרופאים לאישה צילום רנטגן באמצעות מצלמת רנטגן ניידת.

שלוש שנים לאחר מכן, פנתה האישה לטיפול רפואי בגין כאבי ראש עזים ותופעה של שיתוק קל בצד הגוף וביד ימין. במסגרת טיפול רפואי זה נערכה לאישה בדיקת M.R.I אשר הצביעה על כך שהאישה סובלת מגידול במוחה. היות ומדובר באישה הרה, מיהרו הרופאים לבצע ניתוח לכריתת הגידול. בעת כריתת הגידול, גילו הרופאים המנתחים כי מדובר בגידול משני לגידול סרטני ראשוני בריאה. כשנה לאחר מכן נפטרה המנוחה בגין מחלת הסרטן.

בני משפחתה טענו כי ניתן היה לאבחן את הגידול באמצעות צילום הרנטגן אשר הושג לאחר הלידה. הרופאים הנתבעים טענו לעומת זאת כי אבחון הגידול בצילום הרנטגן הינו חוכמה לאחר מעשה שכן מדובר היה בצילום רנטגן אקראי בגין מצב בריאותי לאחר לידה.המומחה הרפואי מטעם התביעה טען במסגרת חוות דעת רפואית שנתן כי בעיון בצילום המדובר ניתן בוודאות להבחין בממצאים חריגים שאמורים לעורר את חשדם של הרופאים. כמו כן, מומחה רפואי מטעם הנתבעים קבע אף הוא כי ישנה הצללה בגודל של שלושה ס"מ בצילום המעידה על חשד לגידול.

חובת הזהירות המוטלת על כל רופא מטפל

הלכה פסוקה היא כי מחובתו של רופא לפעול במסגרת מקצועו כרופא בזהירות סבירה, המתחייבת בנסיבות העניין, בהתאם לנורמת ההתנהגות המקובלת בעולם הרפואה. בבואו לבחון את חובת הזהירות המושגית, יוצא בית המשפט מנקודת הנחה עקרונית כי קיימת חובת זהירות כללית של רופא כלפי מטופל. בכדי שרופא יחשב במקרה קונקרטי כרופא סביר, החלטותיו ופעולותיו צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים ברמה מקובלת.המחלוקת במסגרת הדיונים המשפטים במקרה דנן נסובה סביב השאלה - האם ניתן היה לצפות מן הרופאים הנתבעים, בדיעבד, להבחין בגידול. כמו כן, יצויין שוב כי הרופאים הללו הינם רופאים אשר תחום התמחותם אינו כולל אבחון גידולים סרטניים.

השופטים קבעו כי לזכותם של הרופאים המטפלים עמדה העובדה שהצילום בוצע במצב של מצוקה בה נמצאה המנוחה לאחר הלידה, אגב תורנות של רופאים אלה בחדר הלידה ובמחלקת יולדות. עם זאת, היה מקום לזקוף לחובתם את העובדה כי הצל האמור ניתן היה לגילוי מעיון בצילום הרנטגן וכן את העובדה כי צילומים אקראיים מהווים גורם רב חשיבות באיתור מקרי סרטן. 

אמנם, הגניקולוג והרופא המרדים אינם מומחים בתחום גידולי הריאה ואף לא בתחום הרדיולוגיה, אך לא היה בכך בכדי ל"פטור" אותם מחובת גילוי ממצאים מחשידים בצילום רנטגן בו הם מעיינים. "שמענו בצורה ברורה, לרבות מעדי הנתבעים, כי רבים מהגילויים המוקדמים של מקרי סרטן מתרחשים כתוצאה מצילומים אקראיים, במיוחד בחזה", ציינו השופטים בפסק הדין, "אין ספק כי עובדה זו ידועה לרופאים, גם אלה שאינם אונקולוגים, וכך ידועה להם גם הציפייה הנובעת מכך, כי ממצא מחשיד סרטני בצילום חזה יאותר על ידי רופא הבוחן צילום חזה, גם אם הבחינה מבוצעת לצרכים אחרים. כפי שניתן לדרוש זאת מרופאי משפחה, אין סיבה שלא להחיל את האמור לעיל על רופאים גניקולוגים ועל רופאים מרדימים".