פסק דין בנוגע לזריקת אפידורל רשלנית - התפתחות תסמונת Drop Foot

067960/04 יפה לוי נ’ מדינת ישראל

• פגיעה בגב עקב זריקת אלחוש אפידורלית
• המנעות מהבאת ראייה
• חתימה על טופס הסכמה והשפעתה על הסכמה מדעת
• אי רישום של נתונים שאינם בעלי משמעות לגבי הנזק הנטען
• חוות דעת המומחים בהקשר של פגיעה עצבית אחרי זריקה אפידורלית?
• חוות דעת לגבי תסמונת drop foot

עובדות המקרה:

האם פגיעה ביולדת במתן זריקת אפידורל לפני לידה מהווה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה? התובעת, ילידת 3.4.53 התקבלה ביום 24.11.97 לחדר לידה במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי. לצורך ביצוע הלידה קבלה התובעת זריקת אלחוש אפידוראלית. ביום 29.10.00 עברה התובעת תאונת דרכים בגינה נקבעו לה 25% נכות עקב פגיעה בגב. טענת התובעת היא כי הזריקה היא זו שגרמה לנכות שנקבעה לה.

מה המשמעות של המנעות מהבאת ראיה?

הימנעות מהבאת ראיה מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון החיים, לפיה: עצם ההימנעות מהווה הודאה בכך שבמידה והיית מובאת הראיה, היתה פועלת הראיה לחובת הנמנע מלהביאה. באופן זה, יכול בית המשפט, למעשה, לתת משקל ראייתי לראיה שלא הובאה.

אי חתימה על טופס לקבלת זריקת אפידורל - האם העדר הסכמה מדעת?

שאלה נוספת אשר עלתה במסגרת הדיונים היא - האם התובעת נתנה הסכמה מדעת לזריקת האפידורל? התובעת לא חתמה על טופס ספציפי להסכמה לקבלת זריקת אפידורל. לפי עדות הרופא המטפל "כשזה נכנס ב-98 או 99 היה טופס כללי להסכמה להרדמה והסכמה למתן אפידורל, אז היינו מחתימים. אבל לפני לא היה טופס ולא היה צורך. זה לא מנע מאיתנו לקבל הסכמה בעל פה, שזה מה שעשינו, אבל לא היה טופס לחתום".

בהקשר זה קבע ביהמ"ש כי הרופא המטפל קבל מהתובעת אנמנזה לפני מתן הזריקה, היא לא ציינה את כאבי גב והסכימה לטיפול לאחר שקבלה ממנו הסברים ולא חתמה על טופס הסכמה כיוון שזה לא היה אז בנמצא. לא ניתן לחייב רופא להחתים על טופס שהוכנס לשימוש רק ב-1999, שנתיים לאחר המקרה הנדון.

האם אי רישום של נתונים שאינם בעלי משמעות לגבי הנזק הנטען יכול להוות נזק ראייתי?

במקרה המדובר לא נרשמו סוג המחט וגובה החדרתה. בהקשר זה נפסק כי אין לנתונים אלה משמעות לגבי הנזק הנטען וממילא משלא הוכחה הרלבנטיות של הנתונים שכביכול חסרים, לא נגרם לתובעת כל נזק ראייתי.

מה חוות דעת המומחים בהקשר של פגיעה עצבית אחרי זריקה אפידורלית?

לדברי המומחה:

"אני מוכרח להגיד לך שאני מעולם לא נתקלתי בכל שנות הקריירה הארוכה שלי בפגיעה עצבית אחרי הזרקה אפידוראלית... אני סקרתי את כל הספרות ולמעט איזה מקרה ספורדי שפורסם במלזיה אז לא מצאתי באף מקום איזה אינדיקציה לזה. אני גם לא מבין את האנטומיה של פגיעה כזו, אלא אם כן מדובר באיזה דימום ניכר כתוצאה מהזרקה שיוצר לחץ גדול מאוד על המערכת העצבית שכתוצאה מזה זה בוצע, אבל אז כאמור המהלך הוא מאד דרמטי וזה צריך לבוא לידי ביטוי במיידי ואני מניח שהרופאים שהם פחות או יותר מיומנים היו מוצאים את זה ולא כל אחד קבע משהו אחר ואז באמת אתה עושה בדיקת MRI ואתה יכול לראות את זה"

חוות דעת לגבי תסמונת ה DROP FOOT

"הופעת תסמונת ה- DROP FOOT במהלך לידה, אמנם, אינה שכיחה אך תוארה בספרות רפואית רלבנטית לא מעט פעמים. התופעה ידועה מזה שנים רבות. בפעם הראשונה תוארה התסמונת בשנת 1838. לציין שבאותה עת לא ידעה הרפואה על אפשרות השימוש בהרדמה ובוודאי שלא היו בנמצא מזרקים וחמרי אלחוש לצורך ביצוע הרדמה אפידוראלית. גם בהמשך פורסמה הופעת התסמונת גם במדינות העולם השלישי שם אין מבצעים הרדמות אפידוראלית, מסקירת נשים שעברו לידה במדינת ניגריה שבאפריקה בשנות ה- 70 נמצא שבין ההפרעות העצביות לאחר לידה DROP FOOT היתה ההפרעה הכי שכיחה, קרי 88% מהנשים שסבלו מהפרעות עצביות סבלו מתסמונת זו. הסיבה לכך, היא לחץ על עצבים במהלך הלידה. בעיקר עקב לחץ של ראש העובר על מקלעת לומבו-סקרלית... של עצבים הכוללת גם עצבים היוצאים משרשים L5, אפשרות אחרת של פגיעה עצבית במהלך הלידה היא עקב שכיבה ממושכת בתנוחה עם רגליים מורמות ומכופפות"

בית המשפט פסק כי לא הוכחה רשלנות ודחה את התביעה.