www.rashlanut-refuit.org

חקירת מומחה רפואי בתביעת רשלנות רפואית

חקירת מומחה רפואי בתביעת רשלנות רפואית

כל צד בתביעת רשלנות רפואית, שהם: התובע אשר טוען לפיצויים בגין גרימת נזק עקב עוולת הרשלנות, והנתבע, שיכול להיות רופא, מוסד רפואי או כל גורם מטפל אחר, הרוצה לטעון טענה הקשורה לעניין רפואי, נדרש לבסס את טענתו באמצעות חוות דעת של רופא או מומחה רפואי, כאשר מתקיים הליך בירור התביעה בגין רשלנות רפואית

 

חוות דעת רפואית מצד התובע צריכה לבסס את הטענה שאכן התקיימה רשלנות ולהראות מה היקף הנזק שנגרם לו כתוצאה מאותה רשלנות. התובע לא יכול להוכיח רשלנות רפואית ללא חוות דעת מומחה. מנגד הנתבע, אשר כופר במיוחס לו, נדרש להציג חוות דעת של מומחה מטעמו, כדי לסתור את הטענות ולהוכיח כי אין מדובר ברשלנות.


מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט

 

במקרים מסוימים רשאי בית המשפט לפטור את התובע מלצרף חוות דעת רפואית ולמנות מומחה מטעמו, כמו למשל כאשר מצבו הכלכלי מהווה טעם מיוחד אשר מצדיק מתן פטור. מומחה רפואי מטעם בית המשפט, רשאי לדרוש מבעל דין שיעמיד לבדיקה את מי שצריך בדיקה לביסוס כתבי טענותיו.

 

כמו כן, מומחה מטעם בית המשפט רשאי לדרוש מבעל דין לאפשר לו לשמוע את דעתו של רופא או מומחה רפואי שנתן חוות דעת מטעם בעל הדין, והוא רשאי לקבל מכל אדם או מוסד לעיון ולהעתקה את הרשומות הרפואיות של מי שטעון בדיקה.

 

כל צד רשאי לחקור את מומחה הצד השני על חוות דעתו וגם את המומחה אשר מונה מטעם בית המשפט. עם זאת, במקרה של מומחה מטעם בית המשפט, המוסכם על הצדדים, ייתכנו מגבלות מסוימות. כפועל יוצא ממינויו של מומחה בית המשפט, הצדדים אינם צריכים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים בתחום שבו מונה המומחה, אך מנגד, יכולתם לערער על מסקנות המומחה מוגבלת ואף לעיתים לא ניתן לחקור אותו ואף לא להציג בפני בית המשפט ראיות נוספות.

 

תיקון כתב תביעה לאחר חקירת מומחה

 

תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט. התובע אשר נפגע בתאונה ימית בכנרת, הגיש תביעה בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מטיפול רפואי רשלני. לכתב התביעה צירף התובע חוות דעת רפואית שקבעה כי לתובע נכות לצמיתות בשיעור 28% בתחום האורתופדיה, אולם לא צורפה חוות דעת רפואית לביסוס טענת הרשלנות. 

 

הנכות שנקבעה על ידי המומחה מטעם התובע היא הנכות הרפואית המבטאת את מצבו הרפואי ולא כללה כל התייחסות לאיכות הטיפול ולרשלנות רפואית. התובע טען כי לא מצא רופא שהיה מוכן לתת את חוות דעתו. הנתבעת צרפה חוות דעת של מומחה מטעמה שקבע כי לתובע 10% נכות.

 

לאור הפער בשיעורי הנכות שקבע כל אחד מהמומחים, ולאור העובדה שהתובע כלל לא צרף חוות דעת רלוונטית לעילת התביעה – טענה לרשלנות רפואית, הציע בית המשפט לצדדים למנות מומחה מטעמו שיחווה דעתו גם בשאלת הרשלנות הרפואית. לאחר שנסתיימה חקירת המומחה הגיש התובע בקשה לתקן את כתב התביעה על דרך הוספת חוות דעת מטעמו.

 

האם יש לקבל את הבקשה?

 

בית המשפט קבע כי הטענות שהועלו לפניו אינן ראויות כלל להישמע, כאשר בתי המשפט עוסקים כדרך שבשגרה בתביעות שעילתן רשלנות רפואית, ובמסגרתן מוגשות חוות דעת של מומחים בדבר רשלנות רופאים העובדים עבור המדינה. ראוי היה שלטענה עובדתית מסוג זה, חמורה כשלעצמה, היה מצורף תצהיר לאימות העובדות ובו פירוט שמות הרופאים שסירבו לתת חוות דעת וכן מועדי הפנייה אליהם ועוד.

 

עורכת דינו של התובע ציינה כי נמצא מומחה שיאות ליתן חוות דעת בסמוך למועד שבו ראה בית המשפט למנות מומחה מטעמו, אבל לא מצא לסתור את החלטת בית המשפט, ולכן נערכה הבדיקה. רק לאחר עריכת חוות הדעת על מסקנותיה, לאחר תשובות לשאלות ההבהרה ולאחר שהמומחה נחקר בבית המשפט, ומשהסתבר כי המומחה עומד על דעתו ומסקנותיו כי אין ליחס לנתבעת רשלנות רפואית, רק אז ראתה לפנות לבית המשפט ולבקש תיקון כתב התביעה על דרך של צירוף חוות דעת. רק להדגיש כי המועד הוא לא רק אחרי חוות דעת של מומחה בית המשפט על כל הליכיה אלא גם לאחר שהוגשה חוות הדעת מטעם הנתבעת.

 

מטרתן של תקנות הדיון היא ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן. במקרה זה אין מדובר בכללי פרוצדורה סתמיים אלא בנושא מהותי של מיצוי הליך מינוי המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, לאחר שנתן חוות דעת בעניין התובע, השיב לשאלות ההבהרה ואף התייצב לחקירה בבית המשפט.

 

בנסיבות אלו לא ניתן לקבוע כי זכות התובע קופחה וכי יש להיעתר לבקשתו שמא יגרם לו עוול, שהרי המומחה הוא מטעם בית המשפט, משמש ידו הארוכה של בית המשפט והוא נטול כל אינטרסים וחוות דעתו היא ללא כל פניות. דווקא העתרות לבקשה תהיה פגיעה בזכויות הנתבעת. בסופו של דבר נקבע כי העובדה כי רק לאחר שלא נחה דעת התובע מקביעת המומחה מטעם בית המשפט אינה יכולה להיות טעם להיעתרות לבקשה לתיקון כתב התביעה. 

 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין בעניין תביעת רשלנות רפואית - פטור מתשלום שכרו של המומחה מטעם ביהמ"ש

ככלל, שכרו של המומחה הרפואי הממונה מטעמו של ביהמ"ש משולם ע"י הצדדים. האם לאחד הצדדים ינתן פטור מתשלום שכרו של המומחה? 

פסק דין בעניין אי צירוף חוות דעת רפואית לתביעה למרות הארכת מועד הגשתה

בקשה למחיקת תביעה על הסף יכולה להתקבל במספר מקרים. האם תימחק התביעה במקום בו חוות הדעת הרפואית לא צורפה, למרות הארכת המועד? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

האם מסמך פנייה לחדר מיון יכול להיות "חוות דעת רפואית"?

האם מכתב הפנייה לחדר מיון יכול לשמש כראייה קבילה בבית המשפט, בתביעה שעניינה רשלנות רפואית? 

האם בית החולים סורוקה התרשל בטיפול במחלת כליה נדירה?

האם בית החולים סורוקה בב"ש התנהל ברשלנות רפואית כאשר בחן את התובעת ולא זיהה שהיא סובלת ממחלה נדירה? קראו עוד... 

הוספת חוות דעת רפואית במהלך תביעת רשלנות רפואית לאחר החלפת עו"ד

האם בית המשפט יתיר הוספת חוות דעת רפואית משפטית לאחר החלפת עורך דין במסגרת תביעה שעניינה רשלנות רפואית? 

אישור חוות דעת רפואית למרות ניגוד עניינים קטן

בעקבות פערים בין חוות הדעת המומחים מטעם הצדדים, מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו אשר בחן את התובעת והעמיד נכותה על 10% באופן זמני ו-5% לצמיתות... 

ניגוד עניינים בין שני מומחים במהלך תביעה

האם ניגוד עניינים בין שני מומחים מטעם בעלי דין שונים במסגרת תביעה, מהווה עילה לביטול חוות הדעת של אחד מהם? 

האם יותר לרופא עובד מדינה להגיש חוות דעת רפואית נגד המדינה?

האם רופא עובד מדינה רשאי להגיש חוות דעת רפואית נגד המדינה במסגרת תביעת רשלנות רפואית? 

חוות דעת מקצועית של רופא נתבע במסגרת תצהיר עדות, האמנם?

האם רופא אשר נתבע במסגרת תביעה בגין רשלנות רפואית, רשאי להציג את גרסתו המקצועית בתוך תצהיר עדותו הראשי? 

אובייקטיביות מומחה רפואי במסגרת תביעה ייצוגית נגד חברת תרופות

דיון בבית המשפט העליון בנוגע לפסילת מומחה רפואי במסגרת תביעת רשלנות רפואית העוסקת בייצוגית נגד חברת תרופות... 

האם ניתן להציג חוות דעת רפואית הסותרת את קביעותיו של מומחה מטעם בית המשפט?

תביעות העוסקות ברשלנות רפואית נתמכות בחוות דעת רפואיות של מומחים מטעם בעלי הדין ומטעם בית המשפט בעצמו. מומחים מאת בית המשפט מתמנים על פי רוב במקום בו קיימת מחלוקת בין מומחי הצדדים ועל בית המשפט להכריע בסוגיה רפואית... 

רשלנות רפואית - פסילת חוות דעת רפואית

ככלל לא יפעל רופא נגד מי שנמצא בטיפולו ולא יעשה שימוש לרעה במידע הרפואי הנמצא ברשותו", וכפועל יוצא לא יערוך חוות דעת העלולה לפגוע במטופל שלו, אלא אם כן חוייב לעשות כן על ידי בית המשפט... 

דחיית בקשה לפסילת מומחה שמונה מטעם בית המשפט

באשר לטענה שיש לפסול את חוות דעת המומחה, מאחר והוא עבד עבור הנתבעת בעבר, לא מצאתי שיש בה לבסס את הבקשה וכדי להקים את הטענה של חשש ממשי למשוא פנים... 

דחיית תביעה על הסף בהיעדר חוות דעת רפואית

האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית ללא תמיכת חוות דעת רפואית מטעם התביעה? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

המומחה שחתם על חוות הדעת נפטר

מהו הדין במידה והרופא המומחה אשר חתום על חוות הדעת הרפואית נפטר במהלך המשפט? כיצד יש להתייחס לחוות דעתו? האם יש להמציא חוות דעת חדשה? בתוך כמה זמן? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

רשלנות רפואית - הנתבע לא יממן חוות דעת מומחה לתובעת

מתי ימנה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו? מתי יטיל בית המשפט את מימון חוות הדעת הרפואית על הנתבעים? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

פסק דין - פטור מהגשת חוות דעת רפואית במקרה של נזק מיוחד

בבקשה נטען, כי עסקינן בנזק מיוחד ולא בנזק כללי ועל כן מבקשת התובעת מבית המשפט כי יפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית  

פסק דין - בקשה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש במקום מומחה מטעם התביעה

האם בית המשפט יפטור תובע מהגשת חוות דעת רפואית במקרה של מצב כלכלי קשה? האם ימונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט במקום מומחה מטעם התובע? 

פסק דין בעניין רשלנות רפואית בניתוח - חוות דעת רפואית מטעם קופה"ח

האם קופת החולים התרשלה באי העברת מידע מלא בדבר מצבה הרפואי לאורטופד אשר טיפל בה?