www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בזריקת אלחוש אצל רופא שיניים - חובת הזהירות

רשלנות רפואית בזריקת אלחוש אצל רופא שיניים - חובת הזהירות
935/95 רביד משה נ' דניס קליפורד-
 
סטנדרט ה"רופא הסביר" והגורמים המשפיעים על קביעתו, הסתמכות רופא על נוהג רפואי והשפעתה על חובת הזהירות של הרופא כלפי המטופל, מצב בו מקבל המטופל טיפול שאינו אופטימלי, שיקולי מדיניות של ביהמ"ש בקביעת סטנדרט ההתרשלות של ה"רופא הסביר"
 
עובדות המקרה:
 
במסגרת טיפול שיניים הזריק המטפל למטופלת זריקת אלחוש מקומית. לאחר קבלת הזריקה התמוטטה המערערת והיא סובלת ממגבלת בגפיים ומנזק מוחי. חומר האלחוש הוזרק למטופלת ללא אפשרות שאיבה ובאופן שלא מאפשר זיהוי כי המזרק חדר לעורק בעת הזרק חומר האלחוש.
 
מה מנחה את ביהמ"ש בקביעתו מה רמת ההתנהגות של הרופא הסביר?
 
ההנחה המשמשת את ביהמ"ש כדי לבחון את סנטנדרט ההתנהגות של הרופא הסביר, לפיו יקבע אם הייתה רשלנות הינה נקיטת אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע או להפחית ככל האפשר את הסיכון הצפוי מפעולתו.
 
האם הסתמכותו של רופא על נוהג או פרקטיקה רפואית מסויימת מספיקה כדי למלא את חובת הזהירות שלו?
 
הסתמכות על הפרקטיקה הנהוגה אינה פוטרת את המטפל בחבות בחובת הזהירות ומאחריות נזיקית. במקרה זה שימוש במזרק שאינו שואב אשר ידוע בעולם הרפואה כי הוא עשוי לגרום לתופעות לוואי יכול בנסיבות העניין להספיק כדי להפר את חובת הזהירות של המטפל למרות שהנוהג בתחום גם הוא שימוש במזרק שאינו שואב.
העובדה שהרופא נהג בהתאם לפרקטיקה המקובלת בתחומו באותו זמן לא מעניקה לרופא הגנה מוחלטת. עם זאת, רק במקרים חריגים תסווג פרקטיקה כללית ונוהגת כרשלנית.
 
מה השפעתו של רמת הסיכון של הטיפול על חובת הזהירות של הרופא?
 
ככל שעולה רמת הסיכון שבטיפול כך נדרש הרופא ליתר זהירות. כמו כן, יש חשיבות לאפשרות הרופא לדעת על הסיכון מראש לאור מקרים מדווחים בספרות המקצועית לפיהם יכול הרופא להעריך מראש נזק מסויים שייגרם לחולה מסויים עקב טיפול מסויים.
 
האם מצב בו מטופל לא קיבל את הטיפול האופטימלי מהווה אוטומטית התרשלות?
 
במידה והרופא אינו מעניק את הטיפול האופטימלי בסוגיה רפואית מסויימת הוא לא בהכרח נוהג ברשלנות כלפי המטופל. יכול להיות מצב בו הרופא לא העניק למטופל את הטיפול הטוב ביותר אך הטיפול לא עלה כדי התרשלות.
 
מה השיקולים לפיהם יכריע ביהמ"ש מהו סטנדרט ההתנהגות של "רופא סביר" לנהוג לפיו?
 
השאלה מהי רמת ההתנהגות שעל רופא סביר לנהוג לפיה היא שאלה נורמטיבית שתוכרע בביהמ"ש משיקולים של מדיניות משפטית שתביא בחשבון בין היתר את מידת הסיכון, את ההתסברות להתרחשות נזק, את עלות האמצעים הדרושים למניעתו, את הערך החברתי של שלילת ההתנהגות שגרמה לנזק ואת היכולת היחסית למנוע את הנזק. הכל לפי ההנחה שעל המטפל לנקוט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע או למזער למינימום את הסיכון הצפוי מהפעולה שהוא עתיד לבצע במטופל.
 
אילו שיקולי מדיניות עלולים לגרום לביהמ"ש שלא להטיל חובת זהירות על הרופא?
 
בסוגיות רשלנות רפואית קיימים שיקולים רבים שלא להטיל חובת זהירות על הרופא כדי לאפשר התנהלות תקינה של מערכת הרפואה. בין השיקולים העיקריים, חשש מהכבדת יתר על הרופאים וחשש ממצב בו הרופאים עסוקים בהתגוננות משפטית ולא בפרוצדורה הרפואית.
 
בפסק הדין נקבע כי חדירה של המזרק לעורק אינה נדירה במיוחד. בנוסף, חדירה שכזו לעורק עלולה לגרום לכך שחומר האלחוש יזרום לכיוון המוח ויגרום לפגיעה במטופל. לפיכך, יש למזער את הסיכון בייחוד כאשר קיים למזעור הסיכון פתרון פשוט בדמות מזרק שוב שהוא זמין, אינו כרוך בחסרונות טיפוליים ועלותו אינה גבוהה. לכן, המנעות משימוש במזרק ובחירה בחלופה מסוכנת יותר- עולה כדי התרשלות.

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית ואחריות רופא בגין נזק נדיר. המטופל התעלף במהלך ניסיונו לקום לאחר טיפול עקירת שן בינה... 

במסגרת הטיפול ביצע הנתבע , ביום 3.1.96, השתלה, בלסת השמאלית התחתונה ובלסת הימנית התחתונה של התובע. בצד השמאלי עבר הטיפול בהצלחה. לעומת זאת, בשעת הקדיחה בצד הימני, הרגיש לפתע התובע זרם חזק וכאב בלתי נסבל למרות ההרדמה.  

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

לטענת התובעת, הנתבע שהינו רופא שיניים התרשל בטיפול בה.תביעת התובעת התקבלה 

התובעת פנתה לנתבע, כירורג ברפואת שיניים, לצורך טיפול בבעיית שיניים ופה שהתמקדה בתנוסדיות חלקית של השיניים שנותרו בפיה 

התובע קיבל תוכנית לטיפול בחלל הפה. הטיפול כשל ולתובע נגרמו נזקים בגינם הגיש תביעה זו 

פיצוי בשל נזקי רשלנות בטיפול השתלת שתלי שיניים אשר גרמה לתובעת ללקויות קשות בחלל הפה. התובעת נזקקה לטיפולים מתקנים  

התובע הגיע לקליניקת הנתבע לשם ביצוע עקירת שן בינה, עקירה שבמסגרתה, טופל התובע בין היתר בחומר מרדים (אלחוש). לאחר הטיפול נפל התובע על פניו שתיים משיניו זזו. התובע קיבל טיפול מידי 

התובעת מבקשת לחייב את הנתבע, רופא שיניים, לפצותה בגין נזקים שנגרמו לה במהלך טיפולו בשינייה. לטענתה, הנתבע התקין בלסתה התחתונה גשר שאינו תקין, ללא התאמה לסגר הטבעי של פיה ובניגוד למקובל.  

התובע עבר טיפול שורש בשיניו על ידי הנתבע. הטיפול כשל וגרם לתובע לריקבון מתחת לשיניים המטופלות  

בעקבות טיפול שיניים רשלני, התובע סבל מכאבים עזים ונפיחות בחניכיים, שלא ירדה עד לעקירת השיניים.  

רופא שיניים פרטי הסכים לעקור שן לחולת סכרת, למרות שהיה מודע לסיכונים. זמן קצר לאחר העקירה, המטופלת נפטרה. 

לאחר טיפול שיניים צבאי, לקתה המטופלת בזיהום קשה בעצם שהצריך טיפולים מסובכים בארצות הברית. 

האם חובת מתן טיפול חלה גם על רופאי שיניים? האם רופא שיניים חייב לתת טיפול רפואי מכוח חוק זכויות החולה? 

האם טיפול שיניים שלא נעשה ברשלנות, אך שגרם נזק בעצב הפנים, יזכה את הנפגע בפיצויים? 

בית המשפט פסק פיצויים בסך כ-60,000 ₪ בגין רשלנות בטיפול שיניים אשר קיבל אזרח ישראלי המתגורר בארצות הברית... 

האם רופא שיניים היה צריך להציע למטופלת טיפול חלופי יקר, וזאת למרות שהוא ידע כי מצבה הכלכלי איננו מן המשופרים? 

האם רופא שיניים העניק למטופלת טיפול שורש בשן, מבלי להסתמך על בדיקה מעמיקה לפני כן? 

האם טיפולים ליישור שיניים חייבים להתבצע על ידי רופא שיניים מומחה באורטודנטיה? האם במקרה שהרופא איננו מומחה מדובר ברשלנות רפואית? 

בית המשפט קבע כי טיפול השיניים אשר ניתן לתובעת היה תוך רשלנות רפואית. לאחר מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, נקבע כי יש לקבל את התביעה...