www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בנוגע לפיצויי בעבור נזק כלכלי עקיף למשפחה לאחר רשלנות רפואית

פסק דין בנוגע לפיצויי בעבור נזק כלכלי עקיף למשפחה לאחר רשלנות רפואית

עא 92 / 1299 עיזבון עליזה מור זל נ’ דר לני רום


• גבולות הקשר הסיבתי
• שיטת הידות
• קביעת פיצוי בגין הפסד כושר השתכרות

עובדות המקרה:


אשתו של התובע נסעה איתו לארצות-הברית, לאחר שהתובע קיבל חופשה ללא תשלום ממקום עבודתו הקבוע בישראל למשך שלוש שנים, על-מנת לעבוד בחברה אמריקנית. אשת התובע עזבה אף היא את עבודתה והתכוונה לעסוק כעצמאית בתחום המקצועי שבו עבדה בישראל, אם כי טרם התקשרה בחוזה העסקה עם מעסיק כלשהו בארצות-הברית. חודשיים לאחר הגעתם לארצות-הברית, בעקבות בדיקות רפואיות, הומלץ לאשת התובע לערוך לה ארטריוסקופיה בברך ימין. היא החליטה לקבל את הטיפול בישראל, בה תוכל להסתייע בבני משפחתה.

 

שלושה ימים לאחר שובה לארץ היא חשה ברע. הנתבע, רופא כללי עצמאי, הוזמן לביקור בית. הוא טעה באבחנת מצבה ובעקבות כך לא אושפזה מיד בבית-חולים, אלא זומנה לבדיקה רק ליום שלמחרת. שעות מספר לאחר ביקור הרופא היא נפטרה בביתה מחמת אוטם שריר הלב, בהיותה בת 38. התובע נאלץ להשתחרר מהסכם העבודה בארצות-הברית ולחזור לישראל על-מנת לטפל בילדיו, שכן לא יכול היה לטפל בילדיו בארצות-הברית ולהמשיך לעבוד לפי אותו הסכם. עם חזרתו הפתאומית לישראל לא ניתן היה לשבצו בעבודה בתחום הייצור שבו עבד לפני נסיעתו לארצות-הברית אלא בתחום המינהלי בשכר נמוך יותר. תביעתו של התובע היא על הנזק הכלכלי שנגרם לו כתוצאה מהרשלנות הרפואית.

האם, במידה והתקיימה התרשלות רפואית כלפי מטופל, יהיה קשר סיבתי בין ההתרשלות לכל נזק עקיף שההתרשלות הרפואית גרמה לו?


הקשר הסיבתי אינו תקף לכל נגזרותיו ותוצאותיו של האירוע אלא רק לתוצאות הישירות. במקרה זה, נפסק כי לא התקיים קשר סיבתי משפטי בין התרשלות המשיב לבין הנזק שנגרם. טווח אחריותו של המזיק מגיע רק עד גבול הנזק שנגרם בעטייה של התרשלותו

 

מהי שיטת הידות?


שיטת הידות היא השיטה המקובלת בחישוב הפיצויים בעבור אובדן התמיכה בתלוייו של המנוח.

מתי ישתמש בית המשפט בשיטת הידות?


כאשר אין נימוק שיצדיק סטייה משיטה זאת, ישתמש בית המשפט בשיטה כדי לשמור על אחידות הסכומים הנפסקים בנסיבות דומות.

מה הנתונים הנלקחים בחשבון כאשר בית המשפט קובע את הפיצוי בגין הפסד כושר השתכרות עתידי?

 

בית המשפט נותן משקל רב לשיעור הנכות הרפואית והתיפקודית שנגרם לניזוק. עם זאת, הנכות הרפואית והתיפקודית אינן הנתונים היחידים הנלקחים בחשבון בעת קביעת הפסד כושר ההשתכרות העתידי בגלל שהן משפיעות באופן שונה על נפגעים שונים. לכן, במצבים רבים השופט משתמש במדדים נוספים.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום
רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

האם מטופל אשר סובל מעיוורון בגין סיבוך נדיר במסגרת ניתוח מעקפים יזכה לפיצויים בעקבות הגשת תביעה שעניינה רשלנות רפואית? 

הנזק הקרדיולוגי כבר אירע, אך הנזק המוחי היה ניתן למניעה על ידי מתן טיפול אנטיביוטי, האם ישנו מקום להשתמש בדוקטורינת אובדן סיכויי החלמה? 

בית המשפט קבע כי בית החולים בילינסון התרשל בטיפול בחולה שהגיע בשעריו, והיה זקוק לצנתור דחוף... 

האם ניתן לעכב תשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית לאחר הגשת ערעור על פסק הדין? 

בית המשפט העליון הגדיל את סכום הפיצויים שנפסקו בעבור תובעת, אשר נפגעה בגין רשלנות רפואית במתן זריקת אפידורל רשלנית... 

חבלה באזור הצוואר עלולה לגרום לנפגע נזק עצבי ואף לסכן את חייו. לכן קיימת חשיבות רבה לאבחן את החבלה בהקדם האפשרי כדי לאתר את הנזק ולגבש תוכנית טיפולית מתאימה. במקרה שבו הוכח נזק עקב רשלנות בטיפול או באבחון חבלת צוואר ניתן לתבוע פיצויים עקב רשלנות רפואית 

מטופלים מבוגרים רבים נמצאים בסיכון מוגבר לנפילה שיכולה לגרום לחבלות קשות ובחלק מהמקרים אף למוות. האם בית חולים נדרש להשגחה מוגברת על חולה בסיכון לנפילה, ומתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בעקבות נפילה? 

כאשר עצם השמע באוזן מתקשה ומאבדת תנועתיות, העברת הקולות אל השבלול נפגעת ועימה גם השמיעה. ניתוח סטפדקטומיה נועד להחליף את עצם השמע בפרוטזה ניידת. אם נגרם נזק למטופל עקב רשלנות בטיפול שאחרי הניתוח ניתן להגיש תביעת פיצויים נגד הצוות הרפואי 

האם הגידול בראשה של התובעת (מנינגיומה) נגרם עקב ההקרנות שקיבלה נגד מחלת הגזזת? האם ניתן היה לגלות את הגידול בראשה של התובעת בשלב מוקדם יחסית אילו התובעת היתה עורכת בדיקות הדמיה תקופתיות? האם גילוי מוקדם של הגידול היה מונע, או למצער מקטין, הנזק שנגרם לתובעת? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

אף שסכום הפיצויים הממוצע בגין כאב וסבל שנפסק בבתי המשפט עלה עד שנת 2000, הרי שמשנת 2001 מסתמנת מגמת ירידה  

סכומי הפיצויים הממוצעים נבחנו על בסיס מאגר נתונים הכולל מתוך 4559 תיקי ביהמ"ש שהוגשו לביהמ"ש במשך עשור 

עד שנת 2000 הייתה מגמה כללית הן של עלייה במספר התיקים שניתנו בהם פסקי דין, 

בעקבות קטטר אפידורלי שהוכנס לגבו ותהליך זיהומי שהלך והתפתח, מצא עצמו התובע מרותק לכסא גלגלים. 

התובע, כבן 65 לפני קרות האירוע, יצא לגימלאות משרות במשטרת ישראל ולאחר מכן עבד כקצין בטחון בחברת אבטחה. לטענת התובעים, פגש לראשונה את ד"ר גאנדין בסניף קופת חולים כללית בשכונת גונן בירושלים, עת התלונן על כאבי בטן, קיבל הפניה לביצוע בדיקת אולטרסאונד. 

התביעה היא בגין טענת התובעים כי הנתבעים גרמו לכך שקרוב משפחתם המנוח קיבל בשתי הזדמנויות שונות תרופה מסוג אופטלגין אף שהיה רגיש לה ותוך כדי התעלמות מרגישותו לתרופה זו. 

התובע אובחן כחולה במחלת סוכרת מסוג 2 בשנת 1993. עד שנת 1999 תפקד התובע באופן עצמאי לחלוטין וללא מגבלות, עבד במשרה מלאה בחברת "בזק", לרבות בעבודות פיזיות קשות. 

האם התובע זכאי לפיצויים בגין נזקים נפשיים אשר נגרמו לו, למרות החלמתו הפיסית לאחר הרשלנות הרפואית? 

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף?