www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בעקבות אי הפסקת הריון וגרימת פגות

רשלנות רפואית בעקבות אי הפסקת הריון וגרימת פגות

האם אי הפניה לועדה להפסקת הריון בגין סימנים ברורים, לטענת התובעים, ללידה מוקדמת, היא רשלנות בהריון? תובעת 1 ילדה את התובעת 3 בשבוע ה-28 לאחר שאושפזה החל מסוף השבוע ה-24 להריונה, בשל דימומים וגינליים. כחמישה חודשים לאחר לידת הקטינה זוהו סימנים לשיתוק מוחין.

 

התובעים טוענים כי נוכח קיומם של סימנים מובהקים ללידה מוקדמת והסתברות גבוהה למומים בלידת פג כמו שיתוק מוחין, ראוי היה להפסיק את הריונה של התובעת מיד עם אשפוזה, או לפחות להפנות את התובעת לועדה להפסקת היריון. מחדל זה של הצוות הרפואי, מקים לתובעים, לטענתם, עילה של הולדה בעוולה. כן נטען כי הרופאים אשמים בגין רשלנות בלידה עת טיפלו בתובעת ובקטינה במהלך האשפוז ובמהלך הלידה.

האם היתה התרשלות?


1. מלבד סיבוך מיילדותי ממנה סבלה התובעת, לא נמצא בחומר הרפואי כל עדות לאינדיקציה רפואית כלשהי לפתלוגיה בעובר במהלך ההיריון.


2. עמדת התובעים לפיה במקרה של סיבוך מיילדותי, יש לגרום להפסקת ההיריון, עומדת בניגוד לפרקטיקה המקובלת בעולם ובארץ ואינה מתיישבת עם קודים רפואיים ואתיים. למעשה, לגישת התובעים, די בחשש לפגות, קרי – קיומה של התוויה רפואית ללידה מוקדמת, כדי לקבל החלטה על המתה יזומה של עובר בריא, בר חיות. גישה זו אינה יכולה לעמוד.


3. הנוהל המקובל והטיפול בסיבוכי היריון, דימום מאוחר בהיריון (מעבר לגבול החיות), בשנת 1992, כמו גם כיום, הוא ניהול ממתין על מנת לשפר את סיכויי שרידות העובר, במסגרתו עוקב הצוות הרפואי אחר מצבה של המטופלת על מנת למנוע התפתחות של סיכונים כדוגמת דימום חריף, מצוקה עוברית ועוד. המעקב נעשה אחר סימנים חיוניים, ספירות דם ואיסוף פדים (להערכת כמות ועוצמת הדימום והמים). מטרת הניהול הממתין היא להאריך את משך ההיריון עד למועדו, וזאת כל עוד חיי העובר והמטופלת אינם בסכנה.


4. הפסקת ההיריון בשל סיבוך מיילדותי, בהעדר כל אינדיקציה לפתלוגיה בעובר, או סכנה לאם, לא הייתה אז ואינה גם היום אופציה רפואית. לפיכך, לא הוכח כי הרופאים התרשלו בהימנעותם מהפסקת היריון יזומה או מהפניית התובעת לועדה להפסקת היריון אשר ממילא לא הייתה מאשרת, בנתונים אלה, את הפסקת ההיריון והמתת העובר הבריא.


העדר הסכמה מדעת


5. דוקטרינת ההסכמה מדעת נועדה להבטיח את זכותו של מטופל לקבלת כל המידע הרלונטי על מנת שהחלטתו אם להסכים לטיפול הרפואי הקונקרטי או להימנע ממנו תהיה מושכלת. החובה למתן הסבר ומידע רלוונטי בטרם ננקטת אופציה רפואית טיפולית, הורחבה אף בנוגע לטיפול שאינו נעשה אך ניתן לעשותו במסגרת אחרת.


6. דוקטרינת ההסכמה מדעת חלה רק בהתייחס לחובת הרופא למסור למטופל את כל המידע הרלוונטי לגבי אופציה רפואית טיפולית קיימת, לרבות הימנעות ממנה. מובן כי בהעדר אופציה רפואית בפרקטיקה המקובלת, לא חלה על הרופא חובת הגילוי וההסבר אודותיה.


7. מכאן, שאי מתן הסבר למטופל אודות טיפול רפואי שאינו מהווה כלל אופציה טיפולית בהוויה הרפואית המקובלת, אינה מהווה הפרת חובת הגילוי של הרופא כלפי המטופל, וממילא, אינה מהווה התרשלות.
פגיעה באוטונומיה


8. הפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה יינתן רק במקרים בהם הוכחה התנהגות עוולתית (הפרת חובת הגילוי ומתן ההסבר) אך לא מתקיים הקשר הסיבתי בינה לבין הנזק (שאם מתקיים קשר סיבתי מדובר בהעדר הסכמה מדעת ולא בפגיעה באוטונומיה).


9. במקרים בהם לא הופרה חובת הגילוי, היינו, לא הוכחה התנהגות עוולתית, אין לחברה אינטרס להגן על האוטונומיה של הפרט, אף אם היא נפגעה, ולא תוכר הפגיעה באוטונומיה במקרים אלה.


10. יישום בחינת התנהגות הצוות הרפואי לפי תורת השלבים המוצעת לעיל על ענייננו, מוביל למסקנה כי לא הוכחה עוולת הרשלנות בהקשר של הסכמה מדעת, ממילא, אין מקום לבחון קיומה של הפגיעה באוטונומיה.


לסיכום,

 

בהעדר חשש ממשי לפתלוגיה בעובר, לא קיימת בפרקטיקה הנוהגת כל אופציה רפואית להפסקת ההיריון והמתת העובר הנחזה להיות הבריא. לפיכך, טענתם העיקרית של התובעים כי הרופאים התרשלו בכך שלא גרמו להפסקת ההיריון או נמנעו מלהפנות את התובעת לועדה להפסקת היריון, נדחית.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,