רשלנות רפואית מחלת אנדוקרדיטיס, מתי תוגש תביעה?

אנדוקרדיטיס היא דלקת מסתם הלב, מחלה זיהומית הנגרמת בדרך כלל על ידי חיידקים מסוג Strep Viridans. המחלה מתפתחת במרבית המקרים, אצל חולים הסובלים ממום באחד או יותר ממסתמי הלב או ממום לבבי אחר, כאשר קיומו של המום הלבבי אמור להיות ידוע מראש לחולה ולרופא.

מחלת אנדוקרדיטיס נדירה בתחום רפואת המשפחה. למחלה מספר סימפטומים, שהעיקרים הם חום ממושך ואוושה בלב. כאשר הרופא ער לקיומה של אוושה בלב בצירוף לחום ממושך, עליו לפעול כדי לשלול קיומה של אנדוקרדיטיס. 

הסיכון לחלות באנדוקרדיטיס מתקיים לעיתים בחולים הסובלים מהיגיינת פה לקויה. למחלה תסמינים נוספים, כגון: צמרמורת, הזעת לילה, איבוד משקל, כאבי שרירים, קוצר נשימה, נפיחויות ברגליים, דם בשתן, נקודות אדומות בעור, שטפי דם מתחת לציפורניים, הגדלת טחול, כאבי מפרקים וקשריות אדומות תת עוריות באזור מפרקי הידיים והרגליים.

עם זאת, לא כל הסימפטומים מופיעים בבת אחת ולעיתים מופיעים רק חלק קטן מהם. אלו מתאימים למחלות רבות, החל בהפרעות בשינה, דרך מחלות זיהומיות אחרות ועד להפרעות במערכת העצבים. תביעה בעילת רשלנות רפואית בגין מחלת אנדוקרדיטיס ניתן להגיש כאשר אבחון המחלה בוצע באיחור ועקב כך נגרם למטופל נזק, או כאשר ניתן טיפול לקוי או תרופות במינון לא נכון, אשר גרמו להחמרת המצב ולנזק משמעותי.

רשלנות רפואית של רופאת משפחה באבחון אנדורקדיטיס

תביעה בעילת רשלנות רפואית לתשלום פיצויים הוגשה אל בית המשפט בגין אבחון רשלני של מחלת האנדורקדיטיס. התביעה הוגשה על ידי עולה חדשה מאזרביג'אן, נגד רופאת משפחה מטעם קופת חולים של ההסתדרות הכללית. 

על פי עובדות התביעה, התובעת, ילידת 1979, עלתה מאזרביג'אן לישראל בהיותה כבת 17, יחד עם אמה. בשנת 1996, התובעת הגיעה למרפאת הנתבעת 9 ימים לאחר שהגיעה לישראל. שם נבדקה על ידי רופאת משפחה.

במהלך הבדיקה סיפרה אמה של התובעת כי הבת סובלת ממיחושים שונים בתקופה של כחודש וחצי לפני שהגיעו לישראל בביקורים נוספים של התובעת ואמה במרפאה נשלחה לבדיקות, לרבות בדיקת רופא מומחה בתחום הריאות מטעם קופת חולים.

המומחה העלה לראשונה חשד למחלה הנקראת אנדוקרדיטיס. וכעבור זמן קצר הופנתה התובעת לבית חולים. באותו יום אושפזה והתחילה לקבל טיפול אנטיביוטי המתאים לטיפול באנדוקרדיטיס. לאחר כחודש ימים לקתה התובעת באירוע מוחי שביטויו שיתוק פלג הגוף מימין. ובהמשך עברה התובעת ניתוח לב להחלפת המסתם המיטרלי, כך ששיעור נכותה נותר גבוה.

על פי חוות דעת של מומחה רפואי, התובעת לקתה באנדוקרדיטיס תת חריפה מסוג Sub Acut Bacterial Endocarditis חלק מתופעות המחלה גורם להרס המסתם הלבבי שבו משגשגת המחלה ואף להופעה פתאומית של תסחיפים שמקורם במסתם עליו נוצרות וגטציות, טסיות דם.

ככל שהזמן נוקף ללא טיפול מתאים החיידקים מתחלקים וגורמים לעוד טסיות, באופן שלעיתים עלול לגרום נתק של וגטציה ותסחיף לטחול, למוח או לרגל. במקרה של התובעת הגיע התסחיף למוח. לאור מצבו של המסתם המיטרלי בגלל העיבוי הפיברוטי של דופן המסתם, נזקקה התובעת בהמשך לניתוח לב בהחלפת המסתם למסתם ביולוגי.

האם הרופאה הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה?

המחלוקת העיקרית בין הצדדים האם בפרק הזמן בן חודש ימים עד שאושפזה התובעת בבית חולים, התרשלה רופאת המשפחה בביצוע בדיקות שונות, האם יכלה לאבחן את האנדוקרדיטיס, הימנעותה מלהפנות את התובעת לבית חולים מיד בביקור הראשון או לכל המאוחר השני, האם יש במעשיה ובמחדליה הפרה של חובת הזהירות המוטלת עליה כרופאת המשפחה של התובעת, האם התנהגותה היא התנהגות של הרופא הסביר המיומן במלאכתו.

בית המשפט ציין כי למומחה בתחום מסוים של הרפואה יש הידע והיכולת לעמוד על קיומן של מחלות נדירות בתחום שבו הוא מומחה, ולו הוא מקדיש שנים רבות של לימוד, מחקר וטיפול בחולים. רופא המשפחה, גם הוא מומחה בתחומו, שאינו תחום ספציפי, נדרש לידע כללי בנושאים שונים של הרפואה. בדרך כלל רופא המשפחה במרפאה, הוא הראשון לראות את החולה ולפניו אפשרויות אבחון רבות ביותר, בשונה מרופא מומחה אשר אליו מגיע החולה עקב חשד למחלה המצויה בתחום מומחיותו, לאחר שנעשה בירור ושנשללו מספר אבחנות. 

רופא המשפחה נדרש להבנה בתחום רחב של מחלות והוא הראשון בשרשרת המטפלים, והאבחון נעשה בשיטת האלימינציה - שלילת אבחנות שכיחות וידועות בשלב הראשון, ובדיקת קיומן של מחלות נדירות בשלב השני. כל אלו מעמידים בפני רופא המשפחה בקופת החולים רף מומחיות שונה מהסטנדרט הנדרש ממומחה בבית החולים, או במרפאת מומחים בנוגע למחלה בתחום מומחיותו.

כדי לבחון את פעולותיו של הרופא שנטענת נגדו טענת רשלנות יש לבחון את האירועים בזמן אמת, ולשאול האם היה מקום לחשוב דווקא על הנדיר, היוצא דופן, ולא על השכיח או מה שהתאים יותר, לדעת הנתבעת, למצבה של התובעת כשהופיעה אצלה לראשונה ללא שום חומר רפואי מארץ מוצאה והיא התייחסה ברצינות לתלונותיה בניסיון למקד את תהליך האבחנה המבדלת.

האם קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק? 

בית המשפט נדרש להכריע האם יש קשר סיבתי בין הרשלנות באבחון המחלה לנזקים שאירעו לתובעת בעקבות התסחיף שהגיע למוחה, הוגטציות שנמצאו על המסתם והצורך בהחלפתו במסתם ביולוגי. 

לאחר שמיעת המומחים הגיע בית המשפט למסקנה כי המחלה נגרמה משילוב בין אנומליה בליבה של התובעת לבין נוכחותם של חיידקי Strp. Viridans, אשר שגשגו במסתם הלב שלה, מספר שבועות לפני הגעתה לארץ, ועוד תשעה ימים נוספים עד שהגיעה לראשונה למרפאה.

בית המשפט סבר כי קיומו של פגם מולד וקינונה של המחלה בתובעת, ללא כל קשר לטיפול הרפואי, הופך את הנזק שנגרם לתובעת לנזק המורכב משני חלקים: חלקו האחד של הנזק נגרם עקב העוולה, כלומר, רשלנותה של רופאת המשפחה בהעלאת החשד למחלה ובהפנייתה לבירור הסיבה לתסמינים שמהם סבלה. חלקו השני של הנזק אינו עוולתי כלל, כלומר קיום הפגם הלבבי והחיידקים אשר גרמו למחלה.

בסופו של דבר נקבע כי הנתבעת אינה אחראית להיווצרותה של המחלה בגוף התובעת באזרביג'אן. ברשלנותה לא גרמה לנזק עצמו, מחלת האנדוקרדיטיס, אלא רק מנעה מהתובעת, במידה מסוימת, את סיכויי החלמתה ממחלה זו, מכיוון שהתרשלה באבחון המחלה בזמן או בהפנייתה של התובעת למומחה או לבית החולים.

תא 00 / 959