פסק דין העוסק באחריות של רופא מול מעבדת אולטראסאונד - הולדה בעוולה

רעא 5667/09 

עובדות המקרה

המשיב, רופא נשים במקצועו, נתבע בתביעת רשלנות רפואית שעניינה הולדה בעוולה, עקב אי-גילוי מומים בעובר המאפיינים תסמונת תורשתית. המבקשים צורפו כצדדים שלישיים לתובענה העיקרית בטענה שגם הם עוולו כלפי התובעים, שכן גם בבדיקת אולטרסאונד שערכו ליולדת לא נעשתה אבחנה וודאית של המומים.

בית המשפט המחוזי, לאחר "הליך של תחשיבי נזק", אישר הסכם פשרה בין התובעים – התינוקת הנפגעת והוריה – לבין המשיב. לאחר שזכו הנפגעים לפיצוי על-פי הסכם הפשרה, המשיכו המשיב והמבקשים בניהול הליך שענייננו חלוקת החבות ביניהם. כיוון שהנפגעים כבר לא נטלו חלק בהליך, גם העדים מטעמם לא השתתפו בו. על רקע זה הגיש המשיב – לאחר שמיעת עדי ההגנה – בקשה לקביעת מועד לשמיעתם של שני עדים נוספים, שהיו במקור עדי תביעה. ביהמ"ש אישר את הבקשה. מכאן הגשת בקשת רשות הערעור.

האם יש להתיר את בקשת רשות הערעור?

1. ככלל, ערכאת הערעור ממעטת להתערב בסוגיות של זימון עדים והיתר להבאת ראיות, שהם עניינים מובהקים שבסדרי דין ואשר בהם מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב. במקרים חריגים ניתן להתיר הגשת ראיות בעלות חשיבות להליך אף בתום פרשת הראיות.

2. לבית המשפט נתונה הסמכות, בכל שלב בדיון, להורות על הבאת ראיה לפניו אם השתכנע שהדבר דרוש לבירור האמת העובדתית. לא נמצא במקרה הנדון טעם לחרוג מן הכלל האמור ולהתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי.

3. במקרה זה השאיפה לבירור המחלוקת מטה את הכף, ויש להתחשב באופן שבו השתלשלו העניינים בתביעה הנדונה, כשתחילה כפר המשיב באחריותו ולאחר מכן בא לכלל פשרה עם התובעים. על רקע זה הבאתן של עמדות מטעם המשיב והמבקשים בלבד משקפת תמונה חלקית.

4. ביהמ"ש לא השתכנע שהבאת הראיות תגרור פגיעה חמורה בזכויותיהם של המבקשים. העדים נשמעו בבית המשפט על-ידי הנפגעים כבר בראשית ההליך, ועל כן המבקשים ידעו על קיומם ותוכן עדותם מלכתחילה.

לסיכום,

יש לדחות את הבקשה. לבית המשפט נתונה הסמכות, בכל שלב בדיון, להורות על הבאת ראיה לפניו אם השתכנע שהדבר דרוש לבירור האמת העובדתית.