www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בגין קשר סיבתי ברשלנות רפואית בין ניתוח לייזר לדימום ברשתית

פסק דין בגין קשר סיבתי ברשלנות רפואית בין ניתוח לייזר לדימום ברשתית
ע"א 522/04 מרכז לייזר לנתוחי קרנית בע"מ נ' מחמד דיראוי
 
  • קשר סיבתי בין ניתוח לייזר לדימום ברשתית
  • סיכוי סטטיסטי ללקות בדימום ברשתית
  • חובת הרופא לגלות למטופל מידע על הטיפול
  • קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי לבין הסכמת התובע לעבור את הניתוח
 
עובדות המקרה:
 
התובע עבר, אצל הנתבעת, ניתוח לייזר לטיפול בקוצר ראייה ממנו הוא סבל. הניתוח בוצע באמצעות מכשיר המשגר קרני לייזר (מסוג Excimer), בשיטה המכונה P.R.K. כעבור זמן-מה, איבד התובע את כושר ראייתו בעין שמאל - היא העין המנותחת - בשל דימום ברשתית. האם ניתוח פלסטי זה הביא לאובדן ראייתו של התובע, למרות שהאחרון סבל מילדות מקוצר בראיה?
 
 
התובע סבל, מאז ילדותו, מקוצר ראייה (מיופיה) בשתי עיניו. בעינו השמאלית עמד הליקוי על 20 מספרים (דיופטריות). בעקבות מודעה שפורסמה בעיתון, פנה התובע, ביום 6.10.1994, לנתבעת - מרכז לייזר לניתוחי קרנית בע"מ - ושאל אודות האפשרות לטפל, באמצעות ניתוח לייזר, בבעיית קוצר הראייה. התובע הופנה לייעוץ אצל פרופ' גודל, נציג הנתבעת בצפון הארץ. זה האחרון קבע כי התובע מתאים לעבור את ניתוח הלייזר, והסביר כי הניתוח מביא להפחתת הליקוי בשיעור של 10 דיופטריות לכל היותר.

 

התובע הסכים לעבור את הניתוח, ונשלח לבית החולים "אסותא", שם מבצעת הנתבעת את הניתוחים. בהגיעו לבית החולים, ביום 12.10.1994, חתם התובע על "דף מידע והסכמה לניתוח לתיקון קוצר ראייה ע"י אקסימר לייזר", בלא שהקדים קריאה לחתימה. התובע שילם עבור הניתוח, ונבדק על-ידי שני רופאים - פרופ' לזר וד"ר ליפשיץ. התובע נותח בעינו השמאלית, וכושר ראייתו השתפר לזמן-מה. עם זאת, שבחלוף חודשיים ומחצה לערך, אירע דימום ברשתית העין השמאלית וכושר ראייתו של התובע , בעין זו, התדרדר עד כדי עיוורון.
 
ניתוח הלייזר שבו עסקינן מבוצע בקרנית, קרי - החלק החיצוני-קדמי של העין. קרני הלייזר משוגרות לעבר הקרנית, מסירות שכבות מיקרוסקופיות משטחה ובכך משנות את קמירותה. הדימום, לעומת זאת, ארע בחלק האחורי של העין, קרי - הרשתית. מכאן השאלה העומדת ביסוד המקרה שבפנינו - האם הוכחה זיקה סיבתית בין הניתוח בקרנית לבין הדימום ברשתית.
 
 
האם יכול להתקיים קשר סיבתי בין ניתוח לייזר שמבוצע בקרנית (בחלקה הקדמי של העין) לנזק שנגרם כתוצאה מדימום שארע ברשתית (בחלקה האחורי של העין)?
 
כאמור, העיוורון נגרם עקב דימום ברשתית. אין מחלוקת - כך הבהיר בית המשפט - כי בני-אדם הסובלים מקוצר ראייה בדרגה גבוהה עלולים לסבול מדימום ברשתית. על כן, כך נפסק, קשה לשלול את האפשרות כי הדימום בעינו של התובע לא נבע מהניתוח, אלא מעצם קוצר הראייה שהתובע סבל ממנו.
 
 
נשאלה אפוא השאלה, האם ישנו גורם אפשרי נוסף לנזק מסוג זה, במקרה זה: ניתוח הלייזר. המומחים שהעידו בבית המשפט השמיעו דעות שונות בעניין זה, ובית המשפט ציין כי הניסיון לגבי ניתוחים חדשניים אלה הוא קצר. זאת ועוד, בית המשפט הטעים כי לאור העובדה שניתוחים מהסוג שבוצע כאן אינם מיועדים לבני אדם הסובלים מקוצר ראייה שדרגתו למעלה מ- 10 דיופטריות, אין בנמצא מחקר סטטיסטי בנוגע לשאלה האם בקרב בני אדם כאלה קיימת נטייה מוגברת ללקות בדימום ברשתית בסמוך לאחר הניתוח. בית המשפט הוסיף כי הנתבעת ביצעה מאות ניתוחים כאלה ובכל זאת לא הציגה נתונים סטטיסטיים התומכים בעמדתה; מכאן, כך סבר בית המשפט, שיש להניח כי אין ביכולתה לשלול את הסיכון הטמון בביצוע ניתוח לייזר במטופלים בעלי קוצר ראייה גבוה.
 
מה הסיכוי הסטטיסטי של אדם הסובל מליקוי ראייה של 20 דיופטריות ללקות בדימום ברשתית?
 
לפי הנתונים סטטיסטיים שהוצגו בבית המשפט התברר, כי הסיכוי הסטטיסטי שאדם הסובל מקוצר ראייה כשל התובע ילקה בדימום ברשתית במהלך חייו עומד על 7.5% לערך. בפועל, ההסתברות לגבי התובע נמוכה יותר, לאור גילו הצעיר, אולם, אפילו בהתעלם מנתון זה, הסיכוי לכך שהדימום יתרחש דווקא בשנה שבה התרחש הינו 0.1% לכל היותר. זאת, לאור חלוקת ההסתברות להתרחשות דימום כאמור (7.5%) בתוחלת החיים (75 שנים).
 
מה החובה של הרופא המטפל לגלות למטופל מידע על הסיכונים הכרוכים בניתוח והאם היא מולאה במקרה זה?
 
חובה זו נובעת מן הפסיקה ומחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, שאמנם נחקק לאחר האירוע אך רוחו מבטאת את ההלכה הפסוקה. בית המשפט קבע כי התובע לא קיבל כל הסבר על הסיכונים הכרוכים בניתוח, ותוכן המסמך שעליו חתם לא הוסבר לו כלל. יתרה מכך, לא צוינו בפני התובע הסיכונים המיוחדים הנוגעים לבעלי קוצר ראייה גבוה, על רקע חוסר הניסיון המצטבר בהקשר זה. בית המשפט הדגיש כי מדובר בניתוח אלקטיבי, חדשני, שלא היה נחוץ להצלת חיים, לא היתה בו דחיפות ובכל מקרה לא היה בו כדי לשחרר את התובע מהתלות בעזרי ראייה.
 
האם קיים קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי לבין הסכמת התובע לעבור את הניתוח?
 
בית המשפט פסק כי קיים קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי לבין הסכמתו של התובע לעבור את הניתוח. התובע- כך התרשם בית המשפט - הוא אדם "צנוע ושקול", וקיימת מידה גבוהה של הסתברות כי אילו היה ער לסיכונים - היה בוחר שלא לעבור את הניתוח.
 
האם מתקיימים יסודות עוולת הרשלנות במקרה זה?
 
על רקע כל אלה, בא בית המשפט לבחון האם נתקיימו במקרה זה יסודות עוולת הרשלנות, הקבועה בסעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין. בית המשפט קבע כי בין הרופא למטופל קיימת חובת זהירות מושגית, וכי בנסיבות המקרה גם קמה חובת זהירות קונקרטית.
 
בהקשר זה ציין בית המשפט, כי הנתבעת היתה מודעת לרגישות המיוחדת של בני אדם הסובלים מקוצר ראייה כשל התובע, שהרי המכשיר בו נעשה שימוש במקרה זה לא יועד למטופלים בעלי קוצר ראייה העולה על 10 דיופטריות, וה- FDA האמריקני המליץ להימנע משימוש בו כאשר קוצר הראייה עולה על 7 דיופטריות. בנסיבות אלה, כך נפסק, משלא גילתה הנתבעת לתובע את שחובה היה עליה לגלות, היא הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה, והפרה זו קשורה בקשר סיבתי לנזקיו של התובע.
 
האם הנתבעת חבה בכל נזקי התובע או רק בנזקי התובע שהנתבעת צפתה?
 
הנתבעת - כך לדעת בית המשפט - חבה בגין כל נזקיו של התובע , ולא אך אלה שנצפו על ידה.
 
גובה הפיצויים:
 
לאחר שקבע את אחריותה של הנתבעת - פנה בית המשפט לאמוד את גובה הפיצויים. נפסק, כי נכותו של התובע עובר לניתוח, בשל הליקוי בעינו, עמדה על 20% (כפי שהוכהר על-ידי המוסד לביטוח לאומי), וכי לאחר הניתוח עלתה הנכות ל- 45%, כפי שקבע פרופ' ניימן. בית המשפט קבע כי על הנתבעת לפצות את התובע אך ורק בגין הנזק שנגרם על ידה, ולא בגין נכותו הכוללת. בית המשפט הוסיף וקבע כי התובע לא הוכיח נזק מיוחד (הוצאות והפסד השתכרות בעבר).

אשר לעתיד, נפסק כי התובע הוכיח את זכותו לפיצויים בשני ראשי נזק: הפסד השתכרות בעתיד וכאב וסבל. בראש הנזק הראשון קבע בית המשפט כי אם יפוטר התובע ממקום עבודתו, יקשה עליו, בשל נכותו הקשה, למצוא מקום עבודה אחר, וכי לפיכך יש לפסוק לו, על דרך האומדן, סכום של 350,000 ש"ח. בראש הנזק של כאב וסבל פסק בית המשפט סכום של 100,000 ש"ח.
 
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין העוסק בלידה לאחר קשירת חצוצרות - האם פיצויים בגין רשלנות?

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

פסק דין בעניין רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קיצור קיבה בשיטת סקופינרו

התובעת הגיעה לנתבע על מנת לעבור ניתוח קיצור קיבה. המנתח בחר לנתחה בשיטה שאינה מקובלת הקרויה ניתוח על שם סקופינרו... 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה - גרימת צלקות בולטות

פיצויי בשל רשלנות רפואית בניתוח הקטנת שדים - לטענת התובעת, תוצאות הניתוח הן איומות כלשונה, לאחר שבשדיה נותרו אף כיום, 7 שנים לאחר הניתוח, צלקות מכוערות ומגעילות לא נוחות קשות להסתרה ובולטות 

פיצויים בגין נזקים אסתטים כתוצאה מניתוח מתיחת פנים - שיטת אפטוס

התובעת פנתה לנתבעת, לקבלת יעוץ בדבר אפשרות למתיחת פנים, והוצע על ידה, טיפול חדשני בשיטת אפאטוס.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח השתלת שיער - גרימת צלקות

ניתוח השתלת שיער נכשל וגרם לנזק אסתטי ולצלקות בראשו של התובע. 

רשלנות רפואית באי מתן מידע על הסיכונים לפני ביצוע ניתוח אף

הנתבע, רופא מומחה לכירורגיה פלסטית, ביצע ניתוח פלסטי-אסתטי באפה של התובעת. ניתוח זה בוצע, לטענת התובעת, ברשלנות, והיא תובעת פיצוי בגין נזקיה.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה - כריתת יתר

התביעה הינה תביעה בגין רשלנות רפואית ונזק שנגרם לתובעת ולבני משפחתה בעקבות ניתוח שעברה התובעת בעקבות זאת שסבלה מהשמנת יתר.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח אף עקב בעיות נשימה

התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבע לפיצויים, עפ"י פקודת הנזיקין, בגין ניתוחי אף כושלים שבצעו באפו בבית חולים "כרמל" חיפה ע"ש ליידי דיוויס.  

פיצויים לאחר רשלנות רפואית בניתוח פלסטי באף - צלקת וחור בקצה האף

התובע עבר ניתוח פלסטי אשר הותיר באפו מספר כשלים בולטים: צלקות, חור במחיצת האף ונפיחות בולטת. התובע זכה בפיצוי על נזק לא ממוני והחזר כספי בגין הניתוח 

רשלנות רפואית בביצוע ניתוח הארכת איבר מין זכרי - פיצויים

התובע הגיע לניתוח באיבר מינו לצורך הארכה ועיבוי האיבר. בפני התובע הוצגו דוגמאות של אברי מין לאחר ניתוח. לתובע לא הוצגו הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח. התוובע סובל מתופעות קשות באיבר מינו. 

דחיית תביעה בגין רשלנות בניתוח הקטנת חזה

בית המשפט קבע כי חוות הדעת הרפואית אשר צורפה לכתב התביעה לא הייתה מפורטת כנדרש. אי לכך, נדחתה תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה... 

הסכמה מדעת לניתוח פלסטי - הקטנת חזה מטעמים אסטטיים ורפואיים

על פי חוק זכויות החולה, כל מטופל או מטופלת חייב\ת לתת הסכמה מדעת לפני טיפול רפואי. עניין זה הינו בעל חשיבות יתרה בניתוחי ברירה כגון ניתוח להקטנת חזה... 

אובדן טופס הסכמה מדעת לניתוח הגדלת שדיים

ניתוח הגדלת חזה הינו ניתוח אלקטיבי, דהיינו ניתוח מבחירה. אי לכך, הפסיקה קבעה כי ההסבר הנדרש לביצוע הליכים רפואיים אלו, שאינם מחויביי המציאות, הינו נרחב יותר מניתוח רגיל... 

האם קיימת חובה לעבור טיפול מתקן להפחתת הנזק לאחר רשלנות רפואית?

האם חובה על מטופל, אשר נגרם לו נזק בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר לתיקון ראיה, לעבור ניתוח מתקן על מנת לשפר מצבו הבריאותי? 

טיפול חדשני לתיקון ראייה בלייזר ללא הסכמה של המטופל

האם ניתוח לייזר לתיקון רוחק ראיה, אשר בוצע באופן חדשני במכון לניתוחי לייזר, התבצע בצורה רשלנית? האם הופרה חובת הזהירות? 

פיצויים בגין נזקים בראייה בעקבות ניתוח לתיקון קוצר רואי

האם הניתוח הראשוני (בשתי העיניים) והניתוח המתקן (בעין ימין) בוצעו ברשלנות? האם הייתה הסכמה מדעת? האם התקיים קשר סיבתי? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית 

פסק דין בנוגע לרשלנות רפואית בניתוח פלסטי באף - עקף עקום ובעיות נשימה

בחורה כבת 24 שנים עברה 3 ניתוחים באפה שגרמו לפגיעה תפקודית ולפגם אסתטי. כיום, התובעת סובלת מאף עקום, בעיות בנשימה ועוד נזקי גוף שונים... 

פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה - אי יכולת הנקה

התובעת הגישה תביעה לפיצויים על נזקי גוף בשל רשלנות רפואית בעקבות ניתוח הקטנת חזה ושני ניתוחים מתקנים ואי-מתן מידע ואזהרה מראש, כיום סובלת התובעת מנזקים כגון אי יכולת הנקה... 

פיצויים בגין ניתוח לייזר לקיצור ראיה שנעשה באופן רשלני - נזק בלתי הפיך

המטופל עבר ניתוח לייזר לתיקון קוצר הראיה ממנו סבל במשך שנים רבות... בעקבות רשלנות רפואית סובל התובע מנזקים בלתי הפיכים... 

פיצויים לאחר ניתוח לייזר רשלני לתיקון ראיה - רוחק ראיה רב

המטופל עבר שני ניתוחי לייזר לתיקון רוחק הראייה ממנו סבל וכתוצאה מכך, סבל מנזקים רבים... 



תגיות: דליפת סיליקון,