פסק דין העוסק בהוצאת עין לאחר ניתוח קטרקט - האם רשלנות רפואית?

תא 52628/05 

עובדות המקרה

הנתבע 1 עבד אצל הנתבעת 2, בבעלות הנתבעת 3, למעלה מ-30 שנה כרופא עיניים מומחה בניתוחי קטרקט וטיפל בתובעת, ילידת 1924. התובעת סבלה מקטרקט בשתי עיניה. ביום 1998 .25.4 נותחה התובעת בעינה הימנית ע"י הנתבע 1, הקטרקט הוסר בהצלחה וראייתה שבה לאיתנה.

ביום 1.11.98 עברה התובעת נתוח זהה שבוצע אף הוא ע"י הנתבע 1 בעינה השמאלית. עם זאת, ניתוח זה נעשה תוך רשלנות רפואית בניתוח. לקראת סיום הניתוח אובחנה חולשה של הזונולות, המחברות בין העדשה לגלגל העין, נגרם קרע, בעקבותיו בוצעה ויטרקטומיה קדמית והעדשה הושתלה בסולקוס, בלשכה האחורית. התובעת פיתחה לחץ תוך עיני שטופל בלייזר וצמיחה של תאים אפיתליאליים על האנדותליום של הקרניות, מעין סרטן שגרמו לפרפורציה של הקרנית, שחייבה הוצאת העין ביום 6.5.02. הצדדים חלוקים הן בשאלת אחריות הנתבעים להשתלשלות דלעיל והן לגבי גובה נזקיה של התובעת.

האם יש לקבל את התביעה?

1. הנתבע 1 נקט בשיטה נתוחית ידועה ומקובלת כאז כן עתה, שקל את השיקולים הנכונים למיקום העדשה ושתל אותה בלשכה האחורית כפי שמקובל ונהוג בדרך כלל למניעת סיבוכים, גם במקרה של קרע בזונולות מה עוד שבמקרה זה היה בטל בשישים ועל כן נדחית טענת הרשלנות.

2. סעיף 41 לפקודת הנזיקין מעביר נטל ההוכחה, על הנתבעים להוכיח כי לא התרשל משנתמלאו 3 תנאים: 1) לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק. 2) הנזק נגרם ע"י נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו. 3) ונראה לביהמ"ש שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה.

3. בענייננו אין להפעיל סעיף 41 הנ"ל, בין אם משום שלא נתמלא התנאי השלישי ובין משום שגם עפ"י מבחן ההסתברות של רשלנות לא היה מקום להעברת הנטל, אך גם לו הועבר – עמדו בו הנתבעים.
הסכמה מדעת ותקיפה

4. לא ינתן טיפול רפואי למטופל, אלא אם כן, נתן לכך המטפל הסכמה מדעת (למעט בחריגים המנויים בחוק) התלויה במידע הרפואי המפורט בחוק שעל המטפל ליתן למטופל, ההסכמה תנתן בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות, למעט בטיפולים המפורטים בתוספת הדורשים הסכמה בכתב כמו נתוחים.

5. בענייננו, חתמה התובעת על טופס הסכמה לפני כל ניתוח שעברה. טופסי ההסכמה עליו חתמה התובעת פרט את כל הסיכונים האפשריים. לפיכך, יש לקבוע כי לתובעת הוסברו כל הסיכונים הכרוכים בניתוח שעברה, לפני שעברה אותו, לאחר ההסבר הסכימה וחתמה על טופס ההסכמה ועל כן בוצע הניתוח בהסכמתה המלאה מדעת ודין התביעה גם בגין תקיפה להידחות.

לסיכום,

יש לדחות את התביעה. הרופא נקט בשיטה ניתוחים ידועה ומקובלת ושקל את השיקולים הנכונים ולפיכך לא התרשל.