פסק דין העוסק בסוגיית הסכמה מדעת לצנתור - האם רשלנות רפואית גרמה לשיתוק?

תא 84 / 88 אסא חיים נ’ קופת חולים של ההסתדרות הכללית

שיתוק מוחלט בעקבות צינתור - כלל "הדבר מעיד על עצמו", תקיפה רפואית, הסכמה מכללא לטיפול התובע עבר בדיקת צינתור בליבו בדרך של החדרת אלקטרודה אל חדרי הלב. בעקבות הטיפול לקה התובע בשיתוק מוחלט בחלק גופו השמאלי. תביעתו של התובע הינה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח.

האם תפקידו של בית המשפט הינו לאבחן את המחלה ממנה סבל או סובל התובע בפועל מבחינה מדעית?

לשם קביעת הסיבה למחלה מסויימת במשפט אזרחי אין בית המשפט עוסק בחקירה מדעית לשם גילוי הסיבה. כמו כן, אין צורך כי בית המשפט יהיה משוכנע בקיומה של המחלה מעל לכל ספק. מה שנדרש מבית המשפט הוא להחליט מה הסיבה שנראית כמתקבלת ביותר על הדעת להתהוות המחלה.

מה המשמעות של פרוצדורה רפואית שהסתיימה בצורה יוצאת דופן מבחינת הראיות להן יידרש התובע?

פרוצדורה רפואית שהסתיימה בתוצאה שנחשבת יוצאת דופן בעולם הרפואה דורשת הסבר מצד מבצע הפרוצדורה. בהעדר הסבר כזה זוכה התובע בתביעתו גם במידה ולא הוכיח מבחינה ראייתית את יסודות עוולת הרשלנות. במקרה זה נפסק כי צינתור שמסתיים בשיתוק מוחלט של המטופל הינו כה יוצא דופן עד כי הוא מעביר את נטל ההוכחה למבצע הפרוצדורה (להוכיח כי לא היה רשלן בטיפולו).

מה הבסיס המשפטי ליישום הכלל כי פרוצדורה שנסתיימה בתוצאה יוצאת דופן מעבירה את נטל השכנוע לנתבע?

הבסיס המשפטי ליישום הכלל הינו ס’ 41 לפקודת הנזיקין לפיו בהתקיים 3 תנאים ניתן לראות כי "הדבר מעיד על עצמו" ונטל השכנוע עובר את הנתבע שעליו להמציא ראיות לפיהן לא התרשל.

מהם 3 התנאים להחלת כלל "הדבר מעיד בעד עצמו"?

התנאים להחלת כלל "הדבר מעיד בעד עצמו" הינם:
1. לתובע לא הייתה ידיעה או לא הייתה יכולת לדעת מה היו למעשה הסיבות שגרמו למקרה שהביא לנזק
2. הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו
3. נראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתאים יותר למסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר למסקנה שהוא כן נקט זהירות סבירה.

מה המשמעות המשפטית של טיפול רפואי שהתבצע ללא הסכמה של החולה?

טיפול רפואי שהתבצע ללא הסכמה כדין של החולה מהווה עוולה נזיקית בדמות תקיפה רפואית.

האם תקיפה רפואית יכולה להתבצע רק במהלך ניתוח?

תקיפה רפואית לא חייבת להתבצע במהלך ניתוח ויכולה להתרחש גם במהלך בדיקה רפואית.

האם בכל מצב בו לא התקבלה הסכמה של המטופל התקיימה "תקיפה רפואית"?

יתכנו מקרים בהם ייחס בית המשפט הסכמה לחולה גם במצבים בהם לא ניתנה הסכמה בפועל. לדוגמא, כאשר מדובר בחולה חסר הכרה הנזקק לטיפול רפואי בשעת חירום להצלת חייו.

האם כל הסכמה של מטופל לקבלת טיפול תחשב בעיני המשפט כהסכמה?

יתכנו מקרים בהם גם הסכמה שניתנה בפועל על ידי המטופל לא תחשב בעיני החוק כהסכמה. לדוגמא, כאשר מדובר בהסכמה שאינה מרצון חופשי המבוסס על מידע מספיק וראוי.

האם ההסמכה של המטופל חייבת להיות מפורשת או בכתב?

הסכמת המטופל יכולה להגזר גם מנסיבות המקרה (לדוגמא, מצב בו רופא מסביר למטופל על בדיקה מסויימת שהוא הולך לבצע והמטופל נשכב מיוזמתו על מיטת הטיפולים ומשתף פעולה במהלך הבדיקה). הסכמה כזו נקראת בשפה המשפטית "הסכמה מכללא".

האם ניתן לבצע הסכמה מכללא לטיפול רפואי מסובך וקשה?

בדרך כלל לא תתקבל טענה על הסכמה שאינה מפורשת אלא מכללא כאשר מדובר בטיפול רפואי קשה או בלתי שגרתי.

מה נחשב בעיני המשפט מידע מספיק וראוי לפיו יוכל להחליט המטופל על בסיס רצונו החופשי?

מידע מספיק וראוי צריך לכלול הסבר לגבי מהות הטיפול הרפואי שעומד להתבצע בגופו של המטופל ומידע לגבי התוצאות האפשריות העלולות לנבוע מהטיפול (הסיכויים והסיכונים).