פסק דין בעניין התפתחות פריטונטיס לאחר צילום רחם רשלני - כריתת רחם

ע"א 5681/93 קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נ’ פנינה ידיד

פריטוניטיס כתוצאה מצילום רחם.

עובדות המקרה:

לתובעת הומלץ לבצע לפרוסקופיה לאחר ביקור במרפאת פוריות בגלל שחצוצרותיה "סתומות". התובעת לא ביצעה את הלפרוסקופיה ועברה לטפל בבעיית הפוריות שלה במרפאה של קופת החולים של ההסתדרות הכללית. הרופא במרפאת קופת החולים טען כי לא מדובר ב"סתימה" בחצוצרות והחליט על ביצוע בדיקת זרע לבעלה של התובעת ועל טיפול הורמונלי לתובעת עצמה.

לאחר שלא הצליחה התובעת להכנס הריון למרות הטיפול, החליט הרופא לבצע צילום נוסף של רחמה. בעקבות ביצוע הצילום החוזר חלתה התובעת בפריטוניטיס (דלקת בקרום העוטף את חלל הבטן) ונאלצה לעבור כריתת רחם.

האם ערכאת הערעור תתערב בממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הראשונה שדנה בתיק?

הכלל הוא כי ערכאת הערעור לא מתערבת בקביעות עובדתיות שנשענות על חומר הראיות שנידון בערכאה הראשונה.

האם הכלל של אי התערבות ערכאת הערעור בקביעות העובדתיות של הערכאה הראשונה הוא מוחלט?

בית המשפט יסטה מהכלל במצבים חריגים. לדוגמא, מצבים בהם התרחשה התעלמות מראיה בעלת משקל מכריע או שגיאה עקרונית בהערכת הראיות ובקביעת העובדות. במצבים בהם מדובר בהעדפתו של מומחה כזה על אחר תטה ערכאת הערעור שלא להתערב בממצאים העובדתיים.

האם יש מקום לטיפול רפואי המסכן את המטופל?

טיפול המסכן את המטופל אינו בהכרח טיפול שאינו רצוי בעולם הרפואה. הגבול בין טיפול המסכן את המטופל לבין טיפול המסכן את המטופל בצורה רשלנית תלוי במצב המטופל והסיכויים / סיכונים הכרוכים בטיפול.

האם מוטלת על הרופא אחריות להסבר על הטיפול הרפואי ועל סיכוניו?

על הרופא מוטלת חובת זהירות שכוללת גם הסבר למטופל על מהות הטיפול ועל הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו. במצב בו רופא לא מסביר למטופל את מהות הטיפול ואת הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו, או מספק למטופל הסבר חלקי - הפר הרופא את חובת הזהירות שלו כלפי המטופל והתרשל.