פסק דין בעניין פרוטוקול ועדה רפואית בתפקיד ראיה במסגרת תביעת רשלנות

בשא 1017/06 ושדי בן נ’ ביה"ח וולפסון

• מסירת פרוטוקול רפואי למטופל או לנציגו-אימתי?
• גילוי פרוטוקול ועדה רפואית
• שיקולים להחלטת בית המשפט אם לגלות ראיה

עובדות המקרה:

המנוחה חנה-רחל מנסדורף (ושדי) ז"ל נותחה ניתוח לקצור הקיבה בבית החולים וולפסון. לפי הנטען בכתב התביעה נתוח זה הוא הרביעי במספר שעברה המנוחה, כאשר הקודמים לא עלו יפה, ובחלקם לא ניתן היה כלל לבצע את הנתוח משום הדבקויות.

ענינים שונים נטענו בכתב התביעה, אך החשוב שבהם הוא כי הנתבעים התרשלו בעצם בצוע הנתוח למי שעברה הנתוחי כה מסובך, התרשלו בכך שהעמידו את ד"ר סוסמליאן כמנתח, בשעה שהיה ברור כי המדובר בנתוח סבוך במיוחד, והתרשלו במהלך הנתוח, כאשר התברר כי המנותחת פִּתחה דימום מסיבי, ובעקבותיו הלם, והמשיכו בבצוע הניתוח.

לאחר הנתוח, בשל פגיעה כלייתית ונשימתית שאירעה בנתוח שהתה המנוחה ביחידה לטפול נמרץ. בהמשך התפתח זיהום דם ואי ספיקה רב מערכתית, שאף הם טופלו שלא כמקובל, עד שהמנוחה נפטרה בבית החולים.

מתי יאפשר בית המשפט על מסירת פרוטוקול ועדה רפואית למטופל או לנציגו?

סעיף 21(ד) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 קובע:

"בית משפט רשאי להורות על מסירת הפרוטוקול למטופל, לנציגו או למטפל, וכן, על אף האמור בסעיף 18(ג), להורות על מסירת הממצאים והמסקנות למטופל, אם מצא כי הצורך בגילויו לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותו; הוראה כאמור יכול שתינתן במסגרת הליך שמתנהל בפני בית המשפט או על פי בקשה אשר תוגש לבית משפט שלום".

הכלל הוא, כי תוצאות הדיון בועדה תמסרנה למטופל או למשפחתו, אולם דיוני הועדה עצמם חסויים הם מפניהם. בית המשפט רשאי להורות על גילוי הפרוטוקול, אם "הצורך בגילוי הפרוטוקול לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותו". נקודת המוצא היא שהפרוטוקול חסוי, וגילויו יתאפשר אם הצורך בגילוי לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שלא לגלותו.

כיצד יקבע בית המשפט אם גילוי הפרוטוקול דרוש לשם "עשיית צדק"?

בית המשפט קבע כי האיזון יבוצע לפי "נוסחת איזון אנכי המבוססת על קיומה של אפשרות סבירה לפגיעה ממשית בעשיית הצדק". על פי מבחן זה לא נדרש כי הפרוטוקול יהיה הראיה היחידה או החיונית להוכחת עמדת התובעים, ומנגד יש לשמור כי היקף הגילוי לא יחרוג מעבר למתחייב לעשיית צדק בהליך השיפוטי.

האם פרוטוקול הועדה הרפואית יכול לשמש ראיה בהליך השיפוטי?

בכפוף לכללי דיני הראיות יכול דו"ח ועדת הבדיקה לשמש ראיה. עם זאת, "אין מקום לצאת מההנחה, שעצם הגשתו של הדו"ח כראיה מחייבת את גילוי הפרוטוקול"

מה השיקולים שייקח בית המשפט בחשבון כאשר ייקבע אם יש צורך בגילוי ראייה (פרוטוקול ועדה רפואית)?

בין השקולים שיפיעו על הכרעת בית המשפט:

א. היעדר ראיות חלופיות - מקום שההוכחות הקיימות אינן יכולות למלא חסר, שהתמלא בפרוטוקול. כך, אם המדובר בעדות בת חשיבות בפני הועדה, שלא ניתן או קשה מאוד להציגה בפני בית המשפט; או כאשר עדים שמסרו עדות בפני הועדה אינם זוכרים עוד את הארוע.

ב. העדר רשומה רפואית - מקום שהרשומה הרפואית לוקה בחסר ממשי, מקום שהרישומים אינם סבירים על פניהם, או שאינם מתיישבים זה עם זה בענינים מהותיים, או מקום שקיים חשש לשינוי או שיבוש הרשומה הרפואית.

עם זאת, גם כאשר הפרוטוקול כולל ראיות שסביר להניח כי לא תמצאנה ברשומות הרפואיות – יש לאזן ולבחון קיומה של אפשרות סבירה לפגיעה ממשית בעשיית הצדק אם הפרוטוקול לא יגולה.
לפי הנחייה זו, אם בפרוטוקול מופיעים ענינים עובדתיים המתיחסים למצבו של החולה או לטפול שניתן לו, אשר אינם מופיעים ברשומה הרפואית, על אף שהיו אמורים להמצא בה לפי סעיף 17 לחוק זכויות החולה – הדבר יצדיק על פי רוב את הגילוי.

לעומת זאת, מסקנת הועדה בדבר הערכה מוטעית של הרופא המטפל, כשהיא מבוססת על דברי עדים שהעידו בפניה – לא בהכרח מורה על גילוי. שכן לעתים קרובות ניתן יהיה להסיק את המסקנות מן הרשומה הרפואית באמצעות חוות דעת מטעם התובע. לפיכך, מסקנה כזו לא תצדיק בדרך כלל גילוי.

בדומה לכך, כאשר המדובר בכשל מערכתי הכולל מדיניות בית החולים בדבר אופן הטפול, או נסיון של הגורם הרפואי המטפל – הגם שיש להניח כי לא יימצא עליהם רישום, אינם מצדיקים בדרך כלל גילוי הפרוטוקול, שכן ניתן להוכיחם גם באמצעים אחרים.

ג. שימוש בפרוטוקול לשם בחינת הראיות המוצגות במשפט - הכוונה בעיקר לחקירה הנגדית של העדים במשפט. כשלעצמו, אין זה נמוק, שכן חסיון על חומר רלוונטי ידוע גם מדיני העונשין, ואין מגלים בשל כך את התעוד החסוי. השאלה אינה אם החיסיון יפגע ביכולת לחקור את חברי הועדה, אלא אם יפגע בעשיית הצדק.

ד. ליקוי או חסר בהליך המתקיים בפני ועדת הבדיקה ובמסקנותיה – העיקר הוא כי השיקול שבגילוי לשם עשיית הצדק גובר על הענין שלא לגלות. הדיון המשפטי לא נועד להשלים את שהחסירה הועדה, אלא רק לאפשר קיומו של הליך משפטי הוגן. יתרה מזו, אפילו טעות של הועדה אינה רלוונטית לגילוי הפרוטוקול. לעומת זאת תהיה הצדקה לגילוי הפרוטוקול, אם מן הדו"ח עולה חשש למהימנות העדים שהעידו בפני הועדה, או חלילה שהועדה עצמה עזרה לשיבוש ההליך המתקיים לפניה וממצאיו, או שהעדים עשו יד אחת להסתרת האמת מפני הועדה.

ה.חשש להתרשלות בטיפול הרפואי – "החשש להתרשלות או לכשל אחר במתן הטיפול הרפואי אינו יכול, כשלעצמו, להוות שיקול התומך בהסרת החיסיון"

בכל מקרה, יש להניח תשתית ראייתית מתאימה לטענה בדבר חשיבות הפרוטוקול לעשיית הצדק.

נקבע כי הרשימה שלעיל אינה רשימה סגורה וממצה של השיקולים להתרת הגילוי וכי כל מקרה לפי נסיבותיו.