www.rashlanut-refuit.org

פסק דין - פיצויים בגין נזק נפשי לאחר רשלנות רפואית חרף החלמה פיסית

פסק דין - פיצויים בגין נזק נפשי לאחר רשלנות רפואית חרף החלמה פיסית

תא 78 / 1978 סעדיה נגר נ’ ד"ר אירה וילנסקי


• רשלנות רפואית בהחדרת קטטר
• ריבוי מזיקים
• עקרון הגולגולת הדקה - האם יש לצפות נזק לאדם רגיש במיוחד והאם יש לפצותו?

עובדות המקרה:


בעת הכנת התובע לניתוח הוחדר קטטר (מתקן אשר באמצעותו מוחדרת לוריד צנורית פלסטיק המשמשת להוצאת דם לבדיקות או להחדרת עירויים) לזרועו של התובע. תוך פעולת ההחדרה ארעה תקלה, ניתק חלק מן הצינורית שכבר היה מוחדר לוריד והוא נסחף אל תוך הוריד ונתקע לבסוף בעורק ריאתו של התובע.

 

בניתוח מיוחד הוצא חלק מן הצינורית שנותק אך למרות החלמתו הפיסית של התובע תבע פיצויים בגין רשלנותם של הנתבעים. עיקר התביעה מבוסס על כך שנגרמה לתובע נכות נפשית שכתוצאה ממנה הפסיק לתפקד בכל המישורים.

 

האם מוטלת על הרופא חובה לפעול לפי ההוראות שמספק יצרן המכשור הרפואי?


אין חובה אבסולוטית על רופא להקפיד באדיקות על סדר הפעולות שמכתיב היצרן, במידה והרופא משתמש בשיקול דעתו ומעדיף את סדר פעולותיו שלו, מטעמים עניניים.

מה הדין במצב בו היו כמה מזיקים שגרמו לנזק?


במצב בו היו מספר מזיקים - בודקים אם הנזק ניתן לחלוקה. אם הנזק ניתן לחלוקה - ניתן לתבוע כל מזיק על פי חלקו בגרימת הנזק. אם הנזק לא ניתן לחלוקה - ניתן לתבוע מלוא הנזק מכל אחד מן המזיקים ובלבד שמעשהו הוא אחד מגורמי הנזק. מתוך שאיפה לעשות את מירב הצדק דואג בית-המשפט ככל שיתכן הדבר שמזיק לא ישא בנזק אלא באופן יחסי למעשהו במכלול המעשים שגרמו לנזק.

האם במסגרת בחינת הרשלנות יש לבחון את גודל הנזק או את עצם התקיימות הנזק?


מה שהיה צריך לצפות מהנתבע בתור רופא סביר אינו צפייה מראש של התוצאה מפגיעתו כי אם עצם פגיעתו בלבד. לא את מימדי הנזק האפשרים כי אם רק את אפשרות גרימת הנזק מסוגו של הנזק אשר למעשה נגרם.

מה הדין במצבים בהם פעולתו של המזיק גרמה לנזק רק בגלל תכונות מסויימות שהתקיימו בניזוק?


הסיטואציה מכונה בשפה המשפטית "גולגולת דקה". הכלל הוא כי על המזיק לשאת גם בתוצאות הנובעות מאי הנורמאליות של קורבנו אשר באופן כללי היא ידועה וצפויה, אף שפרטיה משתנים מאיש לאיש.

מה היקף הפיצוי לו יהיה חייב רופא שנפסק כי גרם ברשלנות לנזק למטופלו?


אין המזיק נדרש לפצות את הניזוק על כל חייו שקדמו לארוע הרשלני, עליו להחזירו באמצעות הפיצוי למצב זהה לערך למצבו שלפני התאונה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום
רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

האם מטופל אשר סובל מעיוורון בגין סיבוך נדיר במסגרת ניתוח מעקפים יזכה לפיצויים בעקבות הגשת תביעה שעניינה רשלנות רפואית? 

הנזק הקרדיולוגי כבר אירע, אך הנזק המוחי היה ניתן למניעה על ידי מתן טיפול אנטיביוטי, האם ישנו מקום להשתמש בדוקטורינת אובדן סיכויי החלמה? 

בית המשפט קבע כי בית החולים בילינסון התרשל בטיפול בחולה שהגיע בשעריו, והיה זקוק לצנתור דחוף... 

האם ניתן לעכב תשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית לאחר הגשת ערעור על פסק הדין? 

בית המשפט העליון הגדיל את סכום הפיצויים שנפסקו בעבור תובעת, אשר נפגעה בגין רשלנות רפואית במתן זריקת אפידורל רשלנית... 

חבלה באזור הצוואר עלולה לגרום לנפגע נזק עצבי ואף לסכן את חייו. לכן קיימת חשיבות רבה לאבחן את החבלה בהקדם האפשרי כדי לאתר את הנזק ולגבש תוכנית טיפולית מתאימה. במקרה שבו הוכח נזק עקב רשלנות בטיפול או באבחון חבלת צוואר ניתן לתבוע פיצויים עקב רשלנות רפואית 

מטופלים מבוגרים רבים נמצאים בסיכון מוגבר לנפילה שיכולה לגרום לחבלות קשות ובחלק מהמקרים אף למוות. האם בית חולים נדרש להשגחה מוגברת על חולה בסיכון לנפילה, ומתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בעקבות נפילה? 

כאשר עצם השמע באוזן מתקשה ומאבדת תנועתיות, העברת הקולות אל השבלול נפגעת ועימה גם השמיעה. ניתוח סטפדקטומיה נועד להחליף את עצם השמע בפרוטזה ניידת. אם נגרם נזק למטופל עקב רשלנות בטיפול שאחרי הניתוח ניתן להגיש תביעת פיצויים נגד הצוות הרפואי 

האם הגידול בראשה של התובעת (מנינגיומה) נגרם עקב ההקרנות שקיבלה נגד מחלת הגזזת? האם ניתן היה לגלות את הגידול בראשה של התובעת בשלב מוקדם יחסית אילו התובעת היתה עורכת בדיקות הדמיה תקופתיות? האם גילוי מוקדם של הגידול היה מונע, או למצער מקטין, הנזק שנגרם לתובעת? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

אף שסכום הפיצויים הממוצע בגין כאב וסבל שנפסק בבתי המשפט עלה עד שנת 2000, הרי שמשנת 2001 מסתמנת מגמת ירידה  

סכומי הפיצויים הממוצעים נבחנו על בסיס מאגר נתונים הכולל מתוך 4559 תיקי ביהמ"ש שהוגשו לביהמ"ש במשך עשור 

עד שנת 2000 הייתה מגמה כללית הן של עלייה במספר התיקים שניתנו בהם פסקי דין, 

בעקבות קטטר אפידורלי שהוכנס לגבו ותהליך זיהומי שהלך והתפתח, מצא עצמו התובע מרותק לכסא גלגלים. 

התובע, כבן 65 לפני קרות האירוע, יצא לגימלאות משרות במשטרת ישראל ולאחר מכן עבד כקצין בטחון בחברת אבטחה. לטענת התובעים, פגש לראשונה את ד"ר גאנדין בסניף קופת חולים כללית בשכונת גונן בירושלים, עת התלונן על כאבי בטן, קיבל הפניה לביצוע בדיקת אולטרסאונד. 

התביעה היא בגין טענת התובעים כי הנתבעים גרמו לכך שקרוב משפחתם המנוח קיבל בשתי הזדמנויות שונות תרופה מסוג אופטלגין אף שהיה רגיש לה ותוך כדי התעלמות מרגישותו לתרופה זו. 

התובע אובחן כחולה במחלת סוכרת מסוג 2 בשנת 1993. עד שנת 1999 תפקד התובע באופן עצמאי לחלוטין וללא מגבלות, עבד במשרה מלאה בחברת "בזק", לרבות בעבודות פיזיות קשות. 

האם התובע זכאי לפיצויים בגין נזקים נפשיים אשר נגרמו לו, למרות החלמתו הפיסית לאחר הרשלנות הרפואית? 

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף?