פסק דין - פיצויים בגין נזק נפשי לאחר רשלנות רפואית חרף החלמה פיסית
תא 78 / 1978 סעדיה נגר נ’ ד"ר אירה וילנסקי
• רשלנות רפואית בהחדרת קטטר
• ריבוי מזיקים
• עקרון הגולגולת הדקה - האם יש לצפות נזק לאדם רגיש במיוחד והאם יש לפצותו?
עובדות המקרה:
בעת הכנת התובע לניתוח הוחדר קטטר (מתקן אשר באמצעותו מוחדרת לוריד צנורית פלסטיק המשמשת להוצאת דם לבדיקות או להחדרת עירויים) לזרועו של התובע. תוך פעולת ההחדרה ארעה תקלה, ניתק חלק מן הצינורית שכבר היה מוחדר לוריד והוא נסחף אל תוך הוריד ונתקע לבסוף בעורק ריאתו של התובע.
בניתוח מיוחד הוצא חלק מן הצינורית שנותק אך למרות החלמתו הפיסית של התובע תבע פיצויים בגין רשלנותם של הנתבעים. עיקר התביעה מבוסס על כך שנגרמה לתובע נכות נפשית שכתוצאה ממנה הפסיק לתפקד בכל המישורים.
האם מוטלת על הרופא חובה לפעול לפי ההוראות שמספק יצרן המכשור הרפואי?
אין חובה אבסולוטית על רופא להקפיד באדיקות על סדר הפעולות שמכתיב היצרן, במידה והרופא משתמש בשיקול דעתו ומעדיף את סדר פעולותיו שלו, מטעמים עניניים.
מה הדין במצב בו היו כמה מזיקים שגרמו לנזק?
במצב בו היו מספר מזיקים - בודקים אם הנזק ניתן לחלוקה. אם הנזק ניתן לחלוקה - ניתן לתבוע כל מזיק על פי חלקו בגרימת הנזק. אם הנזק לא ניתן לחלוקה - ניתן לתבוע מלוא הנזק מכל אחד מן המזיקים ובלבד שמעשהו הוא אחד מגורמי הנזק. מתוך שאיפה לעשות את מירב הצדק דואג בית-המשפט ככל שיתכן הדבר שמזיק לא ישא בנזק אלא באופן יחסי למעשהו במכלול המעשים שגרמו לנזק.
האם במסגרת בחינת הרשלנות יש לבחון את גודל הנזק או את עצם התקיימות הנזק?
מה שהיה צריך לצפות מהנתבע בתור רופא סביר אינו צפייה מראש של התוצאה מפגיעתו כי אם עצם פגיעתו בלבד. לא את מימדי הנזק האפשרים כי אם רק את אפשרות גרימת הנזק מסוגו של הנזק אשר למעשה נגרם.
מה הדין במצבים בהם פעולתו של המזיק גרמה לנזק רק בגלל תכונות מסויימות שהתקיימו בניזוק?
הסיטואציה מכונה בשפה המשפטית "גולגולת דקה". הכלל הוא כי על המזיק לשאת גם בתוצאות הנובעות מאי הנורמאליות של קורבנו אשר באופן כללי היא ידועה וצפויה, אף שפרטיה משתנים מאיש לאיש.
מה היקף הפיצוי לו יהיה חייב רופא שנפסק כי גרם ברשלנות לנזק למטופלו?
אין המזיק נדרש לפצות את הניזוק על כל חייו שקדמו לארוע הרשלני, עליו להחזירו באמצעות הפיצוי למצב זהה לערך למצבו שלפני התאונה.