פסק דין העוסק במתן עירוי דם מזוהם בגין רשלנות רפואית - עמימות עובדתית

• פטירת מאושפז עקב עירוי דם מזוהם
• הוכחת קשר סיבתי
• עמימות עובדתית

עובדות המקרה:

התביעה הינה תביעת רשלנות רפואית בגין מותו של מאושפז שנפטר מזיהום. תחילה התאשפז המנוח עקב חולשה כללית וכאבים בחזה, שנבעו, ככל הנראה, ממחלות לב מהן סבל. לאחר ששוחרר מאשפוז זה התעורר החשד שעירוי דם מזוהם ניתן לו בבית החולים. לפיכך זומן המנוח לבית החולים פעם נוספת ואושפז שנית. במהלכו של אשפוז זה נפטר המנוח. טענת התביעה היא כי התרשלות בית החולים קשורה לכך שניתן למנוח עירוי דם מזוהם.

מהי עמימות עובדתית בהוכחת רכיב הקשר הסיבתי בעוולת הרשלנות?

מצב של "עמימות עובדתית" נוצר, כאשר התובע אינו יכול להוכיח, על-פי כללי הראיות הרגילים, שהמעוול, אשר התרשלותו הוכחה, גרם לו נזק כלשהו. למשל, כאשר ההתרשלות היא גורם הידוע כמסוגל, תיאורטית, לגרום לנזק, אך לא הוכח מה היה תהליך הגרימה בפועל.

מהם נטלי ההוכחה המוטלים על כתפי תובע המבקש לטעון ל"עמימות עובדתית"?

עדיין מוטל על התובע להוכיח על-פי מאזן ההסתברות שהנתבע התרשל כלפיו, שהתרשלות זו יצרה גורם המסוגל לגרום לנזק המסוים שנגרם לו, שניתן וצריך היה לצפות נזק זה וכי קיימים סיכויים ממשיים – אף אם לא ניתן להוכיח ששיעורם עולה על 50% - שהגורם האפשרי גרם בפועל לנזק. כמו כן עליו להוכיח על-פי מאזן ההסתברויות, כי בעניינו קיים קושי מובנה של סיבתיות עמומה.

בעניין זה נפסק כי המערערים לא עמדו בנטל השכנוע הנ"ל. הם לא הוכיחו שבית החולים התרשל כלפיהם, הם לא הוכיחו שההתרשלות יצרה גורם המסוגל לגרום לנזק המסוים שנגרם למנוח וגם לא הוכיחו שקיימים סיכויים ממשיים שהגורם האפשרי גרם בפועל לנזק. מעבר לכך, המערערים לא הוכיחו כי בעניינם קיים קושי מובנה של סיבתיות עמומה.