פסק דין העוסק בעיכוב ביצוע תשלום פיצויים בגין הגשת ערעור - רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית בהריון שהגיש המשיב 1, קטין כבן 10, נגד המבקשת, התקבלה בהתבסס על עילת "הולדה בעוולה". המבקשת חויבה בפיצוי המשיב בסכום כולל של 1,436,169 ש"ח בתוספת הוצאות. המבקשת מבקשת את עיכוב ביצוע פסק הדין.

האם יש לקבל את הבקשה?

1. לעניין סיכויי הערעור, המבקשת מפרטת את השגותיה השונות ביחס לפסק הדין: ראשית, נגד הקביעה העובדתית לפיה המשיבה 2 לא ידעה על קיומה של בדיקה רפואית שעשויה הייתה לגלות את המומים בעובר; שנית, נגד המסקנה המשפטית בנוגע לקיומה של העילה האמורה במקרה דנן, בהתחשב בכך שמומיו של המשיב 1 אינם בדרגה המקימה טענת "טוב מותי מחיי"; ושלישית, נגד מסקנת בית המשפט לפיה ניתן היה לקבל אישור הפסקת היריון מהוועדה המוסמכת. בנוסף טוענת המבקשת שטעה בית המשפט בקביעת גובה הפיצוי שנפסק.

2. לא ניתן לשלול את סיכויי הערעור. מנגד, מדובר בחיוב כספי שהנטייה היא שלא לעכבו, מה גם שהמבקשת לא הצביעה על קושי קונקרטי בהשבת הסכום שנפסק אם תזכה בערעורה. עם זאת, סכום הפיצוי שנפסק הוא גבוה יחסית, וקיים "חשש טבוע" כי כל אדם יתקשה בהשבת סכום זה.

3. איזון הראוי בין האינטרסים השונים מוביל לקבלת הבקשה בחלקה, כך שחלק מסכום הפיצוי שנפסק למשיב 1 ישולם לו, והיתרה תעוכב. לצורך קביעת הסכום שיעוכב, יילקח בחשבון שחלק ניכר מסכום הפיצוי מתייחס לנזקים הצפויים להתגבש בעתיד, כגון הפסד השתכרות. ביחס לראשי נזק אלו לא ייגרם למשיבים נזק ממשי אם יעוכב תשלום הפיצוי בגינם.

4. בהתחשב בשיקולים האמורים, ישולם למשיבים סך 400,000 ש"ח מתוך כלל הפיצוי, ותשלום יתרת הפיצויים מעוכב עד לסיום הליכי הערעור.

לסיכום,

איזון הראוי בין האינטרסים השונים מוביל לקבלת הבקשה בחלקה, כך שחלק מסכום הפיצוי שנפסק למשיב 1 ישולם לו, והיתרה תעוכב.