פסק דין בנוגע לעיכוב תשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית - הגשת ערעור

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מתאריך 5.1.2009 עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים על פסק הדין. בפסק הדין נקבע כי המבקשים נהגו ברשלנות בניתוחים עת ניתחו את המשיב בשני ניתוחים לתיקון רוחק ראייה – ניתוחי לייזר.

עוד נקבע כי המבקשים יפצו את המשיב בסכום כולל של 1,389,287 ש"ח, סכום הכולל גם שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% מסכום התביעה. המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין הכולל שני ראשים: עצם קביעת האחריות ושאלת הנזק.

האם יש לקבל את הבקשה?

1. בעת בחינת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין עד להכרעה בערעור, לפי תקנות 469-468 לתקנות סדר הדין האזרחי, שוקל בית המשפט הן את סיכויי הערעור והן את מאזן הנוחות.

2. מבחינת סיכויי הערעור, המבקשים מעלים שורת טענות כלפי פסק הדין נשוא הערעור, הן לגבי עצם קביעת האחריות והן לגבי קביעת נזקי המשיב. המשיב מנגד טוען כי הטענות המועלות כעת על ידי המבקשים נדחו כולן על ידי בית המשפט הנכבד קמא ועל כן סיכויי הערעור קלושים. מבלי לקבוע מסמרות בעניין, נראה שבשלב ראשוני זה שבו מצוי הערעור לא ניתן לשלול לגמרי את סיכויי הערעור, ולפיכך יש להמשיך ולבחון כאן את שיקולי מאזן הנוחות.

3. פסק הדין, נשוא הערעור, הוא פסק דין המשית חיוב כספי על המבקשים. הלכה פסוקה היא כי ביצועו של פסק דין כזה לא יעוכב, אלא אם הראה המבקש כי קיים חשש ממשי שביצוע פסק הדין יגרום נזק בלתי הפיך אם יתקבל הערעור. נזק שכזה יכול להיגרם, בין השאר, מקום שבו המבקש עיכוב ביצוע מצליח להראות כי לא יוכל לגבות את הכספים שהעביר לצד שנגד במידה ויזכה בערעור. נסיבות המקרה שלפנינו מלמדות כי סכום הכסף שנפסק בפסק הדין הינו סכום משמעותי שאיננו מצוי בידי המשיב כדבר שבשגרה.

4. מעבר לכך, כעולה מפסק הדין היקף עבודתו של המשיב אכן צומצם באחרונה, כפי שנמסר על ידי המשיב עצמו. על כן, טענת המבקשים ולפיה עלול להיווצר מצב שבו לא ניתן יהיה, מעשית, להשיב את מלוא סכום הפיצויים שישולם למשיב – אם יזכו בערעורם – איננה מופרכת ולא ניתן להתעלם ממנה לחלוטין. מאידך גיסא, מובן כי למשיב אינטרס לגיטימי בקבלת סכום הכסף שנפסק לטובתו בפסק הדין – הן מטעמי מדיניות משפטית כללית, כמתואר לעיל והן מטעמים פרטניים, מובנים ומוצדקים בעיקרם.

5. נוכח האיזון המתבקש בין השיקולים הרלבנטיים השונים, והעובדה שחלק מהפיצויים נפסקו לגבי העתיד, יש להורות כדלקמן: ביצועו של פסק דינו של בית המשפט הנכבד קמא יעוכב חלקית לגבי 25% מסכומי החיוב שנקבעו בפסק הדין ובלבד ש-75% מסכומי החיוב הנותרים ישולמו למשיב, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בתוך 10 ימים מעת קבלת החלטה זו. פתרון זה משקלל כראוי בין האינטרס של המשיב בביצוע מיידי של פסק הדין ובין החשש של המבקשים, שאין לבטלו, כי אם יתקבל ערעורם לא יוכלו לקבל בחזרה את מלוא הסכום שישלמו.

לסיכום,

יש לקבל חלקית את הבקשה. ביצועו של פסק דינו של בית המשפט הנכבד קמא יעוכב חלקית לגבי 25% מסכומי החיוב שנקבעו בפסק הדין ובלבד ש-75% מסכומי החיוב הנותרים ישולמו למשיב, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בתוך 10 ימים מעת קבלת החלטה זו.