פסק דין - ניתוח קיסרי וביצוע זריקת אפידורל על ידי מתמחה, האם רשלנות רפואית?

עא 02 / 6948 פנטה אדנה נ’ מדינת ישראל, משרד הבריאות

• ניתוח קיסרי
• הרדמה אפידורלית
• חובה לביצוע רישומים רפואיים
• העברת נטל הראיה לנתבע
• כלל "הדבר מדבר בעדו"
• חובת ההסבר למטופל על אפשרויות הטיפול העומדות בפניו
• ביצוע פרוצדורה רפואית על ידי מתמחה

עובדות המקרה:

התובעת נותחה ניתוח קיסרי ובמהלכו בוצעה בה הרדמה אפידורלית. למוחה של בת התובעת חדר אוויר שגרם לנזק בלתי הפיך. התובעת לא נתנה את הסכמתה לניתוח וכמו כן, בוצע הליך ההרדמה על-ידי מתמחה, ולא על-ידי רופא מומחה. בנוסף, קיים חוסר ברישומים רפואיים שלטענת התובעת מעביר את נטל השכנוע להיעדר התרשלות למערערת.

מה מקור חובתם של רופאים ושל מוסדות רפואיים לבצע רישומים רפואיים?

חובתם של רופאים ושל מוסדות רפואיים לבצע רישומים רפואיים בזמן אמת ולשמור על רישומים אלה מעוגנת בפסיקת בית המשפט ובחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996. על-פי החוק, חלה חובה על המטפל טיפול רפואי לתעד, בין היתר, "מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל". תיעוד זה יש בו חשיבות רבה הן לצורך המשך טיפולים במטופל בעתיד הן על-מנת ליתן למטופל אפשרות לדעת, כפי שהוא זכאי לדעת, את מצבו הרפואי ואת הטיפול הרפואי שניתן לו, הן כראיה, אם תידרש, לאופי הטיפול שקיבל המטופל ולפרטיו.

מתי יועבר נטל הראיה מהתובע לנתבע בתביעת רשלנות רפואית ומה מקור החריג המאפשר את העברת הנטל?

ביחסים שבין רופא לבין מטופל קיימת מערכת של אי-שוויון ביכולת לדעת את טיבו ואת פרטיו של הטיפול הרפואי שנתן הרופא למטופל. מצב זה של אי-שוויון מביא לא אחת להעברת נטל השכנוע כשמתקיימים תנאי הכלל של "הדבר מדבר בעדו", הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין.

מתי ניתן להשתמש בכלל המשפטי של "הדבר מדבר בעדו"?

לס’ 41 לפקודת הנזיקין 3 יסודות (הדרישה היא לקיומם של 3 היסודות במקביל)
1. לתובע לא הייתה ידיעה או לה ייתה יכולת לדעת מה היו למעשה הסיבות שגרמו למקרה שהביא לנזק
2. הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו
3. נראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתאים יותר למסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר למסקנה שהוא כן נקט זהירות סבירה.

במקרה המתואר נפסק כי בעקבות האירועים החריגים בזמן הזרקת חומר ההרדמה ובסמוך אחריה, אשר בסופם הביאו למצבה הקשה של המשיבה, היה נדרש שייערכו רישומים על מהלך הפעולות של הרופאים המטפלים ועל התגובה הפיזית של המשיבה להן.

היעדר כל רישום אשר יתעד התפתחות זו די בו כדי להעביר את נטל השכנוע אל המערערת בכל הנוגע לטיפול במשיבה ולתגובותיה לטיפול. רשומות רפואיות בנושאים אלה היו יכולות להיות מכריעות הן בשאלה אם הייתה התרשלות מצד הצוות הרפואי, הן בשאלת הקשר הסיבתי בין התרשלות כזו לנזק הגופני שנגרם למשיבה

מהי חובתו של הרופא לספק למטופל מידע לגבי הטיפולים האפשריים העומדים בפניו?

הכלל הוא כי קיימת חובה על הרופא לספק למטופל את המידע הדרוש לו לביצוע החלטה מושכלת אם לבחור הליך רפואי זה או אחר. הפרתה של חובה זו עשויה להעמיד למטופל זכות לפיצויים בעילה של רשלנות

מה היקף ההסברים שעל הרופאים לספק למטופל?

נפסק כי אין לדרוש מן הרופאים שהיקף ההסברים שניתנים למטופל יהיה מוחלט ויכלול סיכונים רחוקים ובלתי משמעותיים. ניתן לצמצם היקף זה לגדרם של סיכונים ממשיים בלבד, שהינם מהותיים בנסיבות העניין.

מה המשמעות של ביצוע פרוצדורה רפואית על ידי מתמחה?

בית המשפט פסק כי במקרה זה לא היו ראיות משכנעות שעל-פיהן היה בית-המשפט יכול לקבוע שהמתמחה לא היה בעל ידע וניסיון אשר הצדיקו את הבדיקה ואת הטיפול שנעשו על-ידיו כשהרופא המומחה עומד לידו ומפקח על פעולותיו. כמו כן, לא הובאו כל ראיות שיצביעו על כך שאין זה מקובל או ראוי שזריקה כמו זו הנדונה תינתן על-ידי מתמחה, בין בהשגחת רופא מומחה ובין בלעדיה.