www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בהשתלת קוצב לב – כיצד להגיש תביעת פיצויים?

רשלנות רפואית בהשתלת קוצב לב – כיצד להגיש תביעת פיצויים?

קוצב לב מלאכותי מושתל בגוף מטופל כדי להסדיר את קצב פעימות הלב, כאשר משתבשת פעילותו של הקוצב הטבעי והוא מעביר את הגירויים החשמליים בקצב איטי מהקצב הנורמלי. ההשתלה מבוצעת באמצעות ניתוח קטן ופשוט תחת הרדמה מקומית ונמשך כשעה וחצי.


תביעה בגין רשלנות רפואית בהשתלת קוצב לב תוגש במקרים שבהם נגרם למטופל נזק חמור עקב התנהלות לא סבירה של הצוות הרפואי או המנתח, כמו במקרה של השתלת קוצב שלא לצורך, בעקבות אבחון שגוי או פענוח לקוי של תוצאות הבדיקות המקדימות, או בגין אי מתן הסכמה מדעת של המטופל לבצע את ההליך הכירורגי, עיכוב בהשתלת קוצב לבהיעדר מעקב לאחר הניתוח וכדומה.


תביעת רשלנות רפואית בניתוח השתלת קוצב לב


התובעת, ילידת 1941, סבלה מבעיות בלבה ובחודש יוני 1999 הופנתה אל מרכז רפואי לשם טיפול במחלת לב שממנה סבלה ועברה ניתוח להחלפת המסתמים ולהשתלת קוצב לב. הניתוח נערך לאחר כחודש ימים, ובעקבותיו החל טיפול בנוגדני קרישה כדי לשמור על דילול הדם. לפי המתואר בכתב התביעה נמצא בשלב מסוים, לאחר הניתוח, נוזל פלאוראלידי בכמות רבה בבית החזה הימני.


הרופא התורן, החליט על הכנסת נקז פלאוראלי במטרה לנקז את הנוזל שהצטבר בבית החזה ולאפשר את התפשטות הריאה. כתוצאה מהכנסת הנקז נכנסה התובעת למצב של הלם היפוולמי, עברה החייאה, נזקקה לאינטובציה והנשמה מלאכותית. היא עברה ניקור של בית החזה והוצאו שני ליטר דם מחלל הפלאורה. כעבור שבועיים היא עברה ניתוח נוסף.


לא התקבלה הסכמה להחדרת הנקז


התובעת טענה כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית בניתוח. לטענתה, החדרת הנקז לבית החזה בשלב שבו הוכנס, כאשר תפקודי הקרישה של הדם לא היו תקינים בשל הטיפול בנוגדני קרישה ובטרם נעשה טיפול לשיפור תפקודי הקרישה, היא רשלנית. עוד טענה התובעת כלפי עשיית הניתוח על ידי רופא זוטר, על כך שלא התקבלה הסכמתה להחדרת הנקז, ועל הפגיעה באוטונומיה שלה.


מעיון בעמדות חוות דעת של מומחים רפואיים וברשומה הרפואית עלה כי אכן נפל כשל בעבודת בית החולים וכשל זה נוגע להעדרו של דיון בשאלה האם יש מקום לנקוט בפעולה כלשהי בעת שמצב התובעת מצביע על אפשרות קיומו של נוזל שיתכן ויהיה צורך לנקז אותו.


דבר קיומו של הנוזל ברשומה ואף נלוו אליו תסמינים נוספים כמו לחץ דם נמוך וחולשה. באותו שלב היה מקום לבחון את האפשרויות השונות ולשקול האם יש לנקוט בפעולה: הפסקת מתן הקומאדין והחלפתו בתרופה אחרת, מתן פלסמה או ויטמין K או הימנעות ממתן טיפול נוכח הנזק שטיפול כזה יכול לגרום.


דבר קיומה של אפשרות שכזו, השוקלת האם להפסיק מתן הקומדין, האם לנקוט צעדים אחרים באחד השלבים שלפני הכנסת הנקז, עד לשלב שבו לא ניתן היה להמתין, אינו נלמד מהרשומה הרפואית ואין כל תיעוד המצביע על התייחסות לכך או על מחשבה האם לנקוט בפעולה כל שהיא או להימנע מלנקוט.

 

בהיעדר תיעוד, המסקנה המתבקשת היא כי הנטל להראות כי הרופאים שקלו את האפשרויות השונות לטיפול בנוגדי הקרישה ובחרו שלא לטפל בכך עובר לנתבעת. הנתבעת לא עמדה בנטל זה והמסקנה הנובעת מכך היא כי דיון שכזה לא נערך אף שהתחייב לערוך אותו. בכך התרשלו הרופאים המועסקים על ידה.


הקשר הסיבתי בין אי נקיטת טיפול בנוגדי הקרישה לבין הנזק


התרשלות הפוגעת ביכולתו של התובע להוכיח את הקשר הסיבתי, מכיוון שהיא עצמה מונעת את התממשות סדר הדברים הלא רשלני, עשויה להביא להעברת הנטל לנתבע לשלול את קיומו של קשר סיבתי.


הנטל להראות את היעדרו של הקשר בין ההימנעות מעריכת הדיון ומנקיטת פעולות אחרות לטיפול בנוגדי הקרישה לבין האירועים שהביאו להתפתחות הדמם, ההלם ההיפוולמי והצורך בניתוח מוטל על הנתבעת וזו לא עמדה בו.


בסופו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה בעילת רשלנות רפואית וקבע כי הנתבעת אחראית לנזקי התובעת, על כן חייבה לשלם לה פיצויים בסכום של 70,000 שקלים עבור נזקיה ואף שכר טרחת עורך דין בסכום של 14,000 שקלים. 

 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך... 

האם רשלנות בבית החולים הלל יפה במסגרת טיפול לאחר ניתוח לקיצור קיבה? האם רשלנות הרופאים גרמה לאי אבחון תסמונת ורוניקה?