פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בבדיקת קולונסקופיה - העברת נטל הראיה
תא 97 / 4687 חיה קוטן נ’ ד"ר משה גולן
• בדיקת קולונסקופיה
• אבחון קרע במעי הגס
• עוולת התקיפה-השאלה המרכזית
• חובת הגילוי של רופא
• העברת נטל ראיה
• אי עריכת רישומים רפואיים
עובדות המקרה:
התביעה הינה תביעת פיצויים בגין נזקי גוף, שלפי הנטען נגרמו לתובעת בגין רשלנות הרופא המטפל. במהלך ביצוע בדיקה רפואית שערך לתובעת על-פי הפניית רופא המשפחה שלה, לאחר שהחתים את התובעת על טופס הסכמה לבדיקות, ערך הרופא לתובעת בדיקה חודרנית של המעי מסוג קולונסקופיה. במהלך בדיקה זו אובחן קרע במעי הגס, והתובעת הובהלה לבית החולים ונותחה. כתוצאה מכך נגרמה לתובעת נכות רפואית.
טענות התובעת הינן שבוצע כלפיה מעשה תקיפה ושהנתבע התרשל בביצוע הבדיקה והיות שאין התובעת יודעת מה היו הנסיבות שגרמו לנזק בשל רישום רפואי שאינו מניח את הדעת, יש להעביר אל כתפי הנתבעים את נטל הראייה לכך שלא היה בהתנהגותם משום התרשלות.
מהי השאלה המרכזית בבחינת התקיימות עוולת התקיפה?
השאלה המרכזית בבחינת התקיימותה של עוולת התקיפה היא אם הוסברו לחולה הסיכונים הכרוכים בבדיקה. אם לא הוסברו לחולה הסיכונים, אזי הסכמתו מדעת לבדיקה חסרת נפקות והבדיקה תיחשב כמעשה תקיפה המהווה עוולה בנזיקין לפי סעיף 23(א) לפקודת הנזיקין.
האם מוטלת על הרופא חובה לספק מידע למטופל על הטיפול הרפואי ומה מקורה המשפטי?
חובת הרופא לספק לחולה את המידע שבידו באשר לטיפול הניתן לו, לתוצאותיו האפשריות ולסיכונים הכרוכים בו, נגזרת מחובת הזהירות הכללית שאותה חבים הרופא ובית החולים לחולה.
מה היקף חובת הגילוי המוטלת על הרופא?
חובת הגילוי המוטלת על הרופא אינה מוחלטת ואינה משתרעת על כל פרטי המידע הרפואי, אך מקום שקבלת הטיפול הרפואי או ביצוע הבדיקה כרוכים בסיכונים מהותיים, חלה על הרופא החובה לספק למטופל את המידע שבאופן סביר דרוש לו לגיבוש ההחלטה האישית אם ליטול את הסיכונים הכרוכים בבדיקה אם לאו.
האם אי-חתימה של רופא על טופס ההסכמה לניתוח מעידה על כך שלא הסביר למטופל את הסיכונים הכרוכים בבדיקה?
לא ניתן לקבוע בצורה גורפת כי עצם העובדה שהרופא לא חתם על טופס ההסכמה מצביעה על כך כי לא הסביר לתובעת את הסיכונים הכרוכים בבדיקה. למרות זאת, במקרה זה, ניתן לקבוע כי התובע לא הסביר לתובעת כי קיים סיכון בביצוע הבדיקה.
מהם יסודות ס’ 41 לפקודת הנזיקין המאפשר את העברת נטל הראיה מידי התובעים לנתבעים?
לס’ שלושה יסודות:
(א) כי לתובע לא הייתה ידיעה או לא הייתה יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה שהביא לנזק, כאשר חוסר הידיעה של התובע צריך להתייחס למועד התרחשות המקרה, ולא למועד הכנת התביעה וניהול המשפט
(ב) כי הנזק נגרם על-ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו.
(ג) כי נראה לבית-המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה יותר מאשר עם המסקנה שהנתבע נקט זהירות סבירה.
מה החשיבות הניתנת לעריכת רישומים רפואיים מבחינת נטל הראיה?
ישנה חשיבות ממדרגה ראשונה לרישומים הרפואיים הנעשים על-ידי רופאים המטפלים בחוליהם בעת הטיפול או בסמוך לאחריו. מקום שיש לעשות רישום רפואי, אך הרישום לא נעשה, ולא ניתן לכך הסבר מניח את הדעת, יועבר נטל ההוכחה בדבר העובדות השנויות במחלוקת ואשר יכלו להתבהר מתוך הרישום, אל כתפי הרופא או המוסד שבמסגרתו ניתנו השירותים הרפואיים.