פסק דין - האם הופעת סרטן נוספת מהווה ראיה לרשלנות במעקב לאחר סרטן ראשון?
תא 89629/00
עובדות המקרה
התובעת, ילידת 25.1.1943, רופאת שיניים במקצועה, עלתה ארצה מברית המועצות, עם בעלה וילדיה. בשנת 1992 חלתה בסרטן השד, ועברה כריתת שד ימין, עם בתירת בית השחי והוצאת בלוטות הלימפה. לאחר הניתוח, המשיכה במעקב במרפאה האונקולוגית בבית חולים "בלינסון", אצל ד"ר פ', הוא הנתבע מס’ 2.
במסגרת המעקב הרפואי בוצעו בדיקות סונר וממוגרפיה תדירות. התובעת לא קבלה כל טיפול, כימותרפי, הקרנתי או הורמונלי. בשנת 1994 נמצאו ממצאים המתאימים להמנגיומה באונה הימנית בכבד. לתובעת לא ניתן כל טיפול, פרט להמשך המעקב הרפואי. בשנת 1995 התגלה כי המנוחה סובלת מסרטן המעי הגס, אשר שלח גרורות לכבד. התובעת נותחה, קבלה כמה קורסים של טיפול כימותרפי, אך ללא הטבה במצבה, ולמרבה הצער, ביום 12.4.1997 נפטרה לבית עולמה, ממחלה גרורתית בכבד, שמקורה במעי הגס. האם מדובר ברשלנות רפואית באבחון סרטן?
האם היתה התרשלות?
1. לטענת התובע האנמנזה שנלקחה מן התובעת הייתה לקויה וחסרה. התובעת לא נשאלה על מחלות סרטניות במשפחה, שאילו הייתה נשאלת, הייתה מציינת כי אביה חלה בסרטן המעי הגס, ואזי היה נעשה אחריה מעקב לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, וגילויו המוקדם היה יכול להאריך את חייה ולמנוע ממנה סבל מתמשך שהיה מנת חלקה עד שנפטרה. גם טענה זו אין לקבל.
2. רק לאחר שהסתיים שלב הראיות, משהסתבר מחקירתו של ד"ר פ', הנתבע, שהעיד אחרון בתיק, כי בביקורת הראשונה היה נוכח בנה של התובעת, שהינו רופא בעצמו, ובית המשפט עורר תמיהה מדוע לא הובא זה לעדות, שכן מדובר לכאורה, במי שעדותו צריכה להיות זמינה, הוגשה בקשה לזמנו לעדות. עדותו של הבן אנדריי הייתה מהוססת. בתצהירו אמנם טען כי אמו לא נשאלה על מחלות במשפחתה, אך כשעמד על דוכן העדים בבית המשפט, בחקירתו הנגדית, שנערכה זמן קצר יחסית לאחר מכן – לעומת פרק הזמן שחלף מאז אותה בדיקת ביקורת בשנת 1992, לפתע לא זכר כלל אלו שאלות נשאלה אמו על ידי ד"ר פ', וניכר בו כי מתן העדות נכפה עליו. בנוסף, עדותו של עד התביעה המרכזי, בעלה של המנוחה, הוא עדות מפי השמועה, וגם הוא לא צלח את מבחן המהימנות. ניכר היה כי העד כועס מאד, על המקרה הטראגי של פטירת אשתו, אך הכעס הוא שדיבר מגרונו, ולאו דווקא העובדות לאשורן. לעומת עדויות אלו, עשתה על ביהמ"ש עדותו של ד"ר פ' רושם מהימן. עדותו הייתה עקבית וקוהרנטית. ביהמ"ש התרשם מכנותו של ד"ר פ', ממהימנותו ויסודיותו, כפי שבאה לידי ביטוי בתיק הרפואי שניהל. לפיכך, יש לקבוע כי התובעת נשאלה, ויותר מפעם אחת, על מחלות סרטן במשפחתה, ולא ציינה באף אחד מן המקרים את העובדה כי אביה חלה בסרטן המעי הגס ונפטר מגרורות של סרטן זה, שהתפשטו לריאותיו.
3. המעקב שביצע ד"ר פ' היה בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת באותה עת, ואף מיטבי מן הפרקטיקה הנוהגת. עוד יש לקבוע כי לא היתה פרקטיקה רפואית מקובלת בשנים בהם בוצע המעקב על ידי ד"ר פלקס, לבצע מעקב אחר גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, ולא הייתה כל התרשלות מצד הנתבעים באי ביצוע מעקב אחר גילוי סרטן המעי הגס אצל התובעת, בשל מחלת סרטן השד.
לסיכום,
דין התביעה להדחות. ניתוח העדויות וחוות הדעת הרפואית מוביל למסקנה, כי לא הייתה כל התרשלות מצד רופא התובעת ובית החולים, במעקב שבוצע לתובעת לאחר גילוי סרטן השד.