פסק דין העוסק בעמימות עובדתית - נזק מוחי בגין רשלנות רפואית בלידה

ע"א 8279/02 זאב גולן ואח’ נ’ עזבון המנוח דר מנחם אלברט ז"ל

• נזק מוחי בלידה
• עמימות עובדתית
• עמימות עובדתית לגבי גודל הנזק

עובדות המקרה:

בעקבות רשלנות רפואית בלידה, נגרם לתובע נזק מוחי. הנזק נגרם, ככל הנראה, עקב סיבוכים רפואיים שונים שאירעו במהלך הלידה ובסמוך לאחריה. צוות בית החולים לא יידע את ההורים בדבר האפשרות לקיומה של הפגיעה האמורה ולא הפנה אותם לבדיקות או לטיפולים מיוחדים. כחודשיים לאחר לידתו של גיא החלו הוריו לקחתו לביקורים בטיפת חלב פרטית לשם מעקב התפתחותי.

עוד בשלב מוקדם התעורר בליבם של ההורים החשש כי התפתחותו של בנם אינה כשל שאר הילדים. הדבר נבע, בין היתר, מן העובדה שגיא התחיל ללכת ולדבר בגיל מאוחר. לטענת ההורים, העלו הם דאגתם בפני הרופא המטפל בטיפת חלב, אך הלה הרגיע אותם באומרו, כי התפתחותו של גיא הינה נורמלית.

חששם של ההורים גבר לאחר ששכנתם, אשר בנה סבל מפיגור התפתחותי, הסבה את תשומת ליבם לכך שהתפתחותו של גיא אינה תקינה. ההורים פנו פעם נוספת לרופא המטפל בטיפת חלב ושאלו אותו האם יש מקום להיוועץ ברופא מומחה, אלא שתגובתו הייתה כי הם הורים היסטריים, וכי אין כל סיבה לדאגה. בהגיע התובע לגיל 3 החליטו הוריו לפנות לרופא אחר, שהומלץ להם על ידי שכנתם, וזה הפנה אותם בדחיפות למרפאה להתפתחות הילד בשם "בית אברהמס".

באבחון שנעשה במוסד זה נקבע, כי גיא סובל מתסמינים שונים וביניהם פיגור בהתפתחות, אי שקט מוטורי, קואורדינציה לקויה, בעיות התנהגות וקשיי דיבור, וכי הוא בעל רמה שכלית גבולית. בעקבות זאת החל גיא שרשרת ארוכה של בדיקות וטיפולים. כחלק מהמאמץ הטיפולי, נסע גיא עם הוריו לארצות הברית, שם טופל במוסדות מיוחדים להתפתחות הילד במשך כשלוש שנים. גם לאחר שובה של המשפחה ארצה נמשך הטיפול בתובע והוא אף הוכרז כפסול דין והוריו מונו לשמש כאפוטרופסיו.

האם מתקיימת "עמימות עובדתית" במקרה זה?

בית המשפט פסק כי קיים קושי עובדתי בקביעת היקף הנזק שגרם המשיב מתוך כלל נזקיו של התובע בשל הפגיעה המוחית בסמוך ללידה. במצב כזה, ניתן לאפיין את המקרה כמקרה בו מתעוררת בעיה של עמימות עובדתית.

מהם המצבים השונים העלולים להתאפיין ב"עמימות עובדתית"?

מצבי העמימות העובדתית עימם מתמודדים דיני הנזיקין הם שונים ומגוונים. כך גם ההסדרה המשפטית שלהם. אחת ההבחנות המהותיות בין סוגי המקרים היא ההבחנה בין עמימות בקשר לעצם גרימת הנזק לבין עמימות שעניינה גודל הנזק שנגרם. הבחנה זו מביאה לחלוקה של מצבי העמימות לשלוש קבוצות של מקרים:

1. עמימות שעניינה עצם גרימת נזק לתובע.

2. קבוצת ביניים –מצב שבו ידוע כי עצם גרימת הנזק היא תולדה של התנהגות עוולתית של אחד מן הנתבעים, כאשר כל הנתבעים התרשלו כלפי התובע ולא ידוע מי מהם גרם לנזק.

3. עמימות שעניינה גודל הנזק שנגרם. קיימות כמובן חלוקות נוספות ותתי-קבוצות נוספות. למען הפשטות, לאור אי הרלוונטיות שלהן לענייננו, לא נעמוד עליהן.

*בפסק דין זה דן בית המשפט בקבוצה מס’ 3- עמימות שעניינה גודל הנזק שנגרם.

מה הכלל המשפטי שחל כאשר יש עמימות לגבי גודל הנזק שנגרם?

במקרים של עמימות שעניינה גודל הנזק, משהוכחו כל יסודות האחריות, אין כל מניעה כי היקף הפיצוי יקבע על פי שיקולים הסתברותיים וכי יפחת מ-100% של נזק. הגישה של "הכל או לא כלום" על פי הוכחה לפי מאזן הסתברויות אינה תקפה לגבי היקף הנזק.

איך יקבע גובה הפיצוי במקרים של עמימות עובדתית לגבי גובה הנזק?

במקרים של עמימות בקשר לגודלו של הנזק, כאשר אין יודעים מהו חלקו של הנתבעים מול חלקם של הגורמים האחרים, בין שהם עוולתיים ובין אם לא, הפתרון לעמימות העובדתית יהיה פסיקת פיצוי בדרך של אומדן.

סיכום:

במצב של עמימות עובדתית לגבי גובה הנזק וכאשר יתר יסודות עוולת הרשלנות מתקיימים במאזן הסתברויות, יקבע גובה הנזק ע"י אומדן.