פסק דין בעקבות ניתוח כריתת דיסק במקום שגוי - האם רשלנות רפואית?

עא (י-ם) 11219/07 ד"ר אוריאל ולד נ’ יהודה בדיחי

• רשלנות בניתוח כריתת דיסק
• סירוב לעבור ניתוח נוסף
• השפעת סיכויי ההצלחה של הניתוח על גובה הפיצוי

עובדות המקרה:

התובע סבל מכאבי גב. הנתבע הגיע למסקנה כי יש לבצע ניתוח לכריתת דיסק במרווח שבין החוליות L4 ו-L5. לצורך כך אושפז התובע בבית החולים "אסותא", וביום 28.11.00 הוא נותח על-ידי הנתבע . אלא שתחת כריתת הדיסק במרווח שבין החוליות הנ"ל, בוצעה כריתה של הדיסק המצוי במרווח שבין החוליות L3 ו-L4.

אין מחלוקת, כי הדיסק שהיה אמור להיות מנותח לא הוסר והניתוח בוצע במקום אחר, בו לא היה כל צורך לבצע ניתוח, שכן בבדיקות הדמיה שנערכו לפני הניתוח נמצא המרווח שבין החוליות L3 ו-L4 תקין. הנתבע לא חלק על כך, כי במעשה האמור לעיל יש משום רשלנות רפואית בניתוח כלפי התובע, והמחלוקת שבין הצדדים התייחסה לסוגיית הנזק, לרבות לשאלות של קשר סיבתי.

חוות דעת על הנכות שנגרמה לתובע:

בית-המשפט מינה כמומחה מטעמו את פרופ’ ליברגל, אשר חיווה דעתו, כי נכותו הנוכחית של התובע היא בשיעור משוקלל של 36%, כאשר הנכות הנובעת ממצב הגב התחתון היא בשיעור 20%, וחולשה והפרעה עצבית בשוק רגל ימין גורמים לנכות נוספת בשיעור זהה.

האם מתקיים קשר סיבתי בין הניתוח לבין הנזק שנגרם לתובע?

בכל הנוגע לקשר שבין מצבו הנוכחי של התובע לבין רשלנותו של הנתבע, הסתמך בית המשפט, בעיקרו של דבר, על חוות-דעתו של פרופ’ יצחק שקד שהוגשה מטעם התובע, כשאת חוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבע (חוות-דעתו של פרופ’ יצחק אוטמרסקי) דחה בית המשפט מכל וכל.
בהתבסס על חוות-דעתו של פרופ’ שקד קבע בית-משפט השלום, כי אילו היה הניתוח מבוצע במקום הנכון, כי אז "קרוב לודאי בהסתברות גבוהה שבמצבו של [התובע ] היה חל שיפור משמעותי מזה שהיה לפני הניתוח".

בסופו של דבר נפסק, כי נזקו של התובע מתבטא במצבו הרפואי הנוכחי, דהיינו בנכותו המתוארת לעיל, אשר את כולה יש לזקוף לחובת הנתבע . קביעה זו התבססה, על המסקנה לפיה בנסיבות המקרה לא יהיה זה סביר לזקוף לחובת התובע את סירובו לעבור ניתוח נוסף לכריתת הדיסק במרווח שבין החוליות L4 ו-L5.

האם סירוב לעבור ניתוח נוסף הינו סביר בנסיבות העניין?

נקודת המוצא בפסק הדין הייתה, כי התובע לא יעבור ניתוח נוסף, כי סירובו הוא סירוב סביר בנסיבות העניין, וכי אילו היה הניתוח המקורי מבוצע כהלכה, היה נמנע נזקו של התובע .

מה השפעת סיכויי ההצלחה של הניתוח על גובה הפיצוי?

בעניין זה נפסק, כי מאחר והסיכוי להצלחת הניתוח הראשון עומד, לפי עדותו של פרופ’ שקד, על כ-90%, הרי שראוי שהנתבע ישא רק ב-90% מהנזק המתבטא במצבו הרפואי הנוכחי של התובע.
עם זאת, בערעור נפסק כי התובע יפוצה במלוא הנזק-100% (רק בגלל שלא הוכח כי סיכויי ההצלחה של הניתוח הם אכן 90%, במידה והיה משתכנע בית המשפט כי סיכויי ההצלחה הם 90% היה מפוצה התובע ב-90%)

סכומי הפיצוי שנפסקו:

נזק לא ממוני-400,000 ש"ח
הוצאות ניידות 30,000 ש"ח
הוצאות עזרה וסיעוד-100,000 ש"ח
הפסדי שכר ופגיעה בכושר השתכרות- 260,000 ש"ח
הוצאות אחרות 10,000 ש"ח
סה"כ 800,000 ש"ח