פסק דין בעניין רשלנות רפואית בניתוח - חוות דעת רפואית מטעם קופה``ח

תא 42736/07 

עובדות המקרה

מדובר בתביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח שעילתה נזקים שעל פי הנטען, נגרמו לתובעת, עקב ביצוע כושל של ניתוח מיותר בגבה התחתון. לטענת התובעת, הנתבעת התרשלה באי העברת מידע מלא בדבר מצבה הרפואי לאורטופד אשר טיפל בה, המליץ על הניתוח וביצע אותו.

בין היתר, הוגשו מטעם הנתבעת, חוות דעת של ד"ר חוליו ויינשטיין, מומחה בתחום הסכרת וחוות דעתה של ד"ר ויויאן דרורי, מומחית בתחום הנוירולוגי. הבקשה דנן היא להורות על הוצאת חוות דעת שנערכו על ידי ד"ר ויינשטיין וד"ר דרורי והוגשו כחוות דעת מטעם הנתבעת, מן הטעם שמדובר במומחים אשר טיפלו בתובעת ולאור קשריהם עם הנתבעת.

האם יש לקבל את הבקשה להוצאת חוות הדעת?

1. תקנה 126 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי: "מומחה שייעץ עצה או חיווה דעתו לאדם בעניין שבתחום מומחיותו, לא יוזמן מטעם בית המשפט כמומחה באותו עניין, כשאותו אדם צד בו".

2. סעיף 20 לפקודת הראיות, קובע כי: "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן - חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם...".

3. ביהמ"ש אינו סבור כי קבלת חוות דעת של מומחה רפואי, אשר טיפל בתובעת, במסגרת קופת החולים, מקום בו מדובר בתביעה שהוגשה כנגד קופת החולים, מעלה חשש לעיוות דין, באופן ובמידה השוללים קבילות חוות הדעת כראיה. מדובר בחוות דעת מטעם הנתבעת, להבדיל מחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט וככל שמדובר בחוות דעת, מטעם אחד הצדדים לסכסוך, נקודת המוצא היא כי מטרת חוות הדעת לתמוך בטענותיו של אותו צד מטעמו היא מוגשת.

4. אין בנסיבות הנטענות, כדי לגרוע מקבילותן של חוות הדעת כראיה. אין מדובר בשאלה של קבילות אלא בשאלה של משקל. מכלול הגורמים והנתונים העובדתיים, בכל הנוגע למידת והיקף מעורבותם של המומחים האמורים, בטיפול בתובעת, אם בכלל, או קיום קשר מקצועי - כלכלי, עם קופת החולים - הנתבעת, כפי שיתבררו לאשורם, במסגרת שמיעת הראיות, יכול ויובאו בחשבון, בהערכת משקלן של חוות הדעת, אך אין בהם כדי לפגום בקבילותן של חוות הדעת כראיה מטעם הנתבעת ולעניין הערכת משקל חוות הדעת, לאור טענות בדבר קשר מקצועי - כלכלי בין המומחה לבעל הדין מטעמו הוגשה חוות הדעת.

לסיכום,

 הבקשה להוצאת חוות הדעת הרפואיות נדחית. קבלת חוות דעת של מומחה רפואי במקרה דנן, אינה מעלה חשש לעיוות דין באופן ובמידה השוליים את קבילות חוות הדעת כראיה.