פסק דין העוסק ברשלנות רפואית - חוות דעת שצורפה אינו מטעם מומחה בתחום
.jpg)
התובעים טוענים לקיומה של רשלנות רפואית בניתוח מצד הנתבעים, אשר גרמה לתובעת מס’ 1 לנזקי גוף. לכתב התביעה צורפה חוות-דעתו של פרופ’ דני ויינשטיין, ממחלקת נשים ויולדות בבית החולים הדסה עין כרם. חוות דעת זו מתייחסת הן לנושא ההתרשלות הנטענת והן לנכויותיה של התובעת.
על-פי חוות-דעת זו הנכויות נגרמו בשל ניתוח קיצור המעי הדק עם הפרעות קשות (80 אחוז), בשל דלקת כרונית קשה של שלפוחית השתן (50 אחוז), בשל מצב קשה של אנמיה כרונית (75 אחוז), בשל ספיגה ירודה של המעי (40 אחוז), בשל הפרעות ניכרות בדרכי העיכול ומצב כללי ירוד (40 אחוז) ובשל עקרות עקב פגיעה בלתי הפיכה באנדומטריום (30 אחוז).
האם יש לקבל את הבקשה לפסול את חוות הדעת הרפואית?
1. הסוגיה שהעלו הנתבעים אינה סוגיה של קבילות אלא של משקל. יתרה מכך, בשלב זה של ההליך מדובר בסוגיה דיונית באופיה, וענייננו למעשה בשאלה האם יצאו התובעים ידי חובתם בכך שצרפו לכתב התביעה את חוות-דעתו של ד"ר לוין לעניין נכויותיה של התובעת.
2. על-פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, כאשר בעל דין רוצה להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו עליו לצרף לכתב טענותיו "תעודת רופא או חוות-דעת של מומחה".
3. על-פי התקנות אין כלל חובה לצרף לכתב הטענות חוות-דעת של "מומחה רפואי" דווקא, כמשמעות מונח זה בתקנה 125 לתקנות, ודי בחוות-דעת של "מומחה סתם". על-פי תקנה 125 לתקנות, המונח "מומחה" כולל גם רופא "סתם" (שאינו מומחה), כמו גם "מומחה רפואי". דהיינו – מהבחינה הדיונית הצרופה התובעים אפילו לא נדרשים לצרף לכתב טענותיהם חוות-דעת של רופא הנושא בתואר מומחה. קל וחומר שאין הם נדרשים לצרף דווקא חוות דעת של מומחה בתחום מסויים.
4. כמובן שמבחינת בעל הדין המציג את אותה חוות-דעת יש יתרון ברור בהגשת חוות-דעתו של המומחה הטוב ביותר שרכש מומחיות ספציפית בתחום הרפואי בו מדובר; ואולם, כפי שנפסק לא אחת, לא תמיד ניתן לסווג סוגיות רפואיות ולשייכן באופן בלעדי לקטגוריה מסוימת. הרפואה, כמו תחומים מדעים אחרים, הפכה לרב תחומית ותחום אחד משיק למשנהו.
קיימים גם ענפי רפואה אינטר-דיסציפלינאריים, שלמומחים בהם, מעצם טבעם של אותם ענפים, תפיסת רוחב, או מבט-על, כמו רפואת משפחה, רפואה פנימית, או רפואה שיקומית. מאידך גיסא, ההתמחות גם נעשית צרה יותר ויותר ולא יהא מוצדק לחייב בעל דין להגיש חוות דעת של מומחה בתחום ההתמחות הספציפי הנוגע לעניין הנדון.
לסיכום,
על-מנת לעבור את הסף הנדרש לצורך הגשת כתבי טענות ערוכים כהלכה, די בצירוף חוות-דעת של רופא "סתם", אפילו אינו מומחה, ובמצב זה ברי כי אין כל מקום לטענה בדבר תחום מומחיותו הפורמאלי של אותו רופא