רשלנות רפואית בהשתלת שיניים

שתלים הם תחליף מלאכותי לשיניים, המשמשים כדי למלא את מקומו של החסר, כמו במקרה של ריקבון השן, שחיקה, טיפול שורש שנכשל, מחלת חניכיים קשה ועוד. בשנים האחרונות חלה מגמה להחליף את השיניים התותבות והגשרים בשתלים דנטאליים חזקים ועמידים, המהווים פתרון קבוע לאובדן שיניים.

השתלים יכולים לשמש גם כתומכים לגשר שמחליף מספר שיניים חסרות, ולתמוך בכתר שמחליף שן חסרה. מטופלים רבים נמצאים מתאימים לטיפול בשתלים דנטאליים, יחד עם זאת, השתלים אינם נחוצים בכל מצב של שיניים חסרות, ובמקרים מסוימים כמו למשל, במקרה של שן אחורית חסרה, ניתן להסתדר גם ללא צורך בהשלמה.

חובת הרופא למסור את כל המידע הרלוונטי

לפני שניגשים להשתלת שיניים, על הרופא למסור למטופל את כל המידע הרלוונטי, ולברר האם ישנה דרך אחרת להשלמת השן החסרה, כמו למשל באמצעות גשר. הרופא מחויב להסביר למטופל כי למרות ההצלחה הרבה של השתלים, עדיין קיימים אחוזים מועטים של כישלון, שבו ניתן להחדיר שתל ולגרום נזק.

הרופא נדרש לקבל הסכמה מדעת של המטופל, לערוך בדיקה מקיפה של השיניים והחניכיים, ולשלב צילום רנטגן וסריקות סי.טי כדי להבטיח שמבנה העצם מתאים לביצוע ההשתלה, וכדי לקבוע את המיקום המדויק של השתל. בשלב הבא נדרשת הכנת הלסת להחדרת השתל.

ההליך הכירורגי מתבצע בהרדמה מקומית, ובמהלכו הרופא מבריג את השתל אל הלסת ומחדירו אל העצם לצורך בסיס יציב לבניית כתר. במקרה של דחיית שתל עקב התפתחות דלקת או זיהום בחלל הפה, ניתן להוציא את השתל כדי לתת לעצם אפשרות להתרפא, ולאחר מכן מבוצע ניסיון נוסף להשתלה. במקרים נדירים שבהם השתל נסדק או נשבר יש צורך להוציאו ללא דיחוי, ולהחליף אותו בחדש.

סיבוכים וסיכונים בהשתלת שיניים

בזכות התפתחות הטכנולוגיה, כיום החדרת השתל דרך החניכיים נעשית בצורה מאוד עדינה ונקייה, ואפילו אין צורך בתפרים, והמטופל יכול לחזור כבר ביום למחרת לשגרה, אולם ישנם סיבוכים וסיכונים שעלולים להיווצר, כמו למשל שתל שנכנס לחלל של הסינוסים, ולגרום לבעיות של סינוסיטיס.

שתל שלא מתוכנן היטב עלול לגרום להירדמות של השפה התחתונה. במהלך הניתוח הרופא יכול לפגוע בעצב שעובר בלסת התחתונה. כמו כן, השתלה לאנשים הלוקחים תרופות מסוימות למחלת אוסטאופורוזיס, עלולה לגרום לסיבוך רציני בעצב, ואף מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לכישלון ההשתלה.

במקרה שנגרם למטופל נזק כתוצאה מהשתלת שיניים, יש לברר האם הרופא פעל על פי הנדרש ממנו, והאם לא מדובר ברשלנות רפואית. לשם כך יש לפנותלמומחים רפואיים ולקבל חוות דעת, ולהתייעץ עם עורך דין כדי לברר האם יש עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

פיצוי בגין נזק לא ממוני

מטופלת שעברה השתלת שיניים, טענה כי שעות ספורות לאחר הניתוח, היא איבדה תחושה באזור הלסת התחתונה. כיומיים לאחר ההשתלה, הרופא הגיע למסקנה כי השתלים הוחדרו אל תוך תעלת העצב ומיד הוציא אותם. בנסיבות אלה הוגשה תביעה בעילת רשלנות רפואית.

על פי עובדות המקרה, התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית, במטרה להכין את האזור להחדרת שני שתלים. לאחר כשנתיים נבדקה על ידי רופא שיניים לצורך התקנת שתלים בלסת תחתונה בצד ימין. לאחר שעברה צילום פנורמי ובדיקה קלינית, ביצע הנתבע את הטיפול המיועד. 

הניתוח בוצע בהרדמה מקומית ובמסגרתו הושתלו שני שתלים דנטליים והורכבו כיפות ריפוי. במהלך ההשתלה, התובעת לא דיווחה על כאב חריג או תחושת זרם, אולם כעבור מספר שעות איבדה תחושה באזור הלסת התחתונה מימין. לאחר בדיקה, הנתבע הגיע למסקנה כי השתלים הוחדרו אל תוך תעלת העצב ולכן הוציאם מיד ממקומם.

כשנה לאחר ההשתלה התלוננה התובעת על תחושת הירדמות ונמלול, כאב בזמן לעיסה, שפה לא גמישה, הצטברות רוק בצד הפה ללא שליטה ועוד. בית המשפט סבר כי מדובר ברשלנות רפואית וחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצויים בסך של 50,000 שקלים בגין נזק לא ממוני.